הסכם קיבוצי בסמינר הקיבוצים

(מאחר שלא מצאנו שההסכם האמור נרשם אצל רשם ההסכמים הקבוציים, אין אנו בטוחים שהוא אכן בגדר "הסכם קבוצי" כדין).

בשל עמדתנו על כך שלא היה פגם בענין המועדים, אנו סבורים שאין זה נכון שהפיצוי הכספי יביא בחשבון את הפסד ההישתכרות בשנה"ל תשע"ג. על כן, אין אנו מקבלים את העתירה לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת מכפלה של 12 פעמים ההפרש בין משכורתה אצל הנתבעת לבין משכורתה בסמינר הקיבוצים.

...

בשל עמדתנו על כך שלא היה פגם בענין המועדים, אנו סבורים שאין זה נכון שהפיצוי הכספי יביא בחשבון את הפסד ההשתכרות בשנה"ל תשע"ג. על כן, אין אנו מקבלים את העתירה לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת מכפלה של 12 פעמים ההפרש בין משכורתה אצל הנתבעת לבין משכורתה בסמינר הקיבוצים.

בהתחשב בעמדתנו על הפגם המסויים בזימון לשימוע ועל הפגם החמור יותר באופן קבלת ההחלטה בדבר הפיטורים, ובהתחשב בכך שהוותק של התובעת בעבודתה אצל הנתבעת היה ניכר (10 שנים), נראה לנו שנכון לחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בתשלום סכום השווה לכ-5 משכורות חודשיות של התובעת.

לסיכום לאור האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 65,000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 57846-02-21 24 אוגוסט 2021 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק נציג ציבור (עובדים) מר ברוך הראל נציג ציבור (מעסיקים) מר אהרון אזון המבקש: כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי ע"י ב"כ: עו"ד דוד לופו המשיב: 1. ועד ראשי המכללות הציבוריות – ע"י ב"כ עו"ד נעה בר שיר 2. המכללה האקדמית של ת"א-יפו ע"י ב"כ עו"ד מיה קליימן רוזנטל 3. מכללת עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים 4. המכללה האקדמית אשקלון- ע"י ב"כ עו"ד יעקב ביטון 5. המכללה האקדמית ספיר – ע"י ב"כ עו"ד רמה לשם 6. המכון הטכנולוגי חולון – ע"י ב"כ עו"ד יעל טבק 7. המכללה האקדמית כינרת –ע"י ב"כ עו"ד חוטר ישי 8. המרכז האקדמי רופין 9. המכללה האקדמית הדסה ירושלים 10. סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאומנויו – ע"י ב"כ עו"ד חן סומך 11. שנקר הנדסה. עיצוב. אמנות. (חל"צ) 12. המכללה האקדמית אחווה – ע"י ב"כ עו"ד שלומית ארליך 13. המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן בע"מ (חל"צ) – ע"י ב"כ עו"ד יאיר זלנפרוינד 14. מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד רביד אבוקרט 15. המועצה להשכלה גבוהה/המשרד הראשי ע"י ב"כ עו"ד חיה שפיגל החלטה

לחלופין ככל שתידחה הבקשה, התבקש בית הדין להאריך את המועד לתגובת המבקשת , תוך 14ימים ממועד מתן ההחלטה בבקשה זו. המבקשת הוסיפה וטענה כי ארגון העובדים היציג של חברי הסגל האקדמי הוא ארגון הסגל האקדמי של המכללה האקדמית ספיר , כאשר בין המבקשת לבין ארגון הסגל נחתמו מספר הסכמים קבוציים אשר המשיב אינו צד להם.

...

כמו כן משעה שהאיגוד מייצג את הארגון היציג במבקשת בבקשת הצד ומשהמבקשת תושפע מתוצאות ההליך כעולה מסעיף 15 לבקשה, אין להיעתר לבקשה.

עם זאת, אנו סבורים כי קיימת יריבות עקיפה בין הצדדים הנלמדת ממעורבות המבקשת בתהליך המשא ומתן הארצי אשר התקיים במטרה למניעת השביתה.

סוף דבר הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 57846-02-21 04 יולי 2022 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק נציג ציבור (עובדים) מר אריק מאיר נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסי אביבי המבקש: כוח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי ע"י ב"כ: עו"ד דוד לופו ואח' המשיבות: המשיבות הפורמליות: 1. ועד ראשי המכללות הציבוריות- ע"י ב"כ נועה בר-שיר ואח' 2. המכללה האקדמית של ת"א-יפו- ע"י ב"כ עו"ד מיה קליימן-רוזנטל ואח' 3. מכללת עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים 4. המכללה האקדמית אשקלון- ע"י ב"כ עו"ד יעקב ביטון ואח' 5. המכללה האקדמית ספיר- ע"י ב"כ עו"ד רמה לשם ואח' 6. המכון הטכנולוגי חולון- ע"י ב"כ עו"ד רענן הר זהב ואח' 7. המכללה האקדמית כינרת- ע"י עו"ד אהוד-חטר ישי ואח' 8. המרכז האקדמי רופין- ע"י ב"כ עו"ד מיה קליימן-רוזנטל ואח' 9. המכללה האקדמית הדסה ירושלים 10. סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאומנויות-ע"ר- ע"י ב"כ עו"ד חן סומך ואח' 11. שנקר הנדסה. עיצוב. אמנות. (חל"צ)- ע"י ב"כ מיה קליימן-רוזנטל ואח' 12. המכללה האקדמית אחווה- ע"י ב"כ עו"ד שולמית ארליך ואח' 13. המכללה האקדמית עמק יזרעאל ע"ש מקס שטרן בע"מ (חל"צ)- ע"י ב"כ עו"ד מיה קליימן-רוזנטל ואח' 14. מדינת ישראל, הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר- באמצעות ב"כ פרקליטות מחוז תל אביב-אזרחי 15. המועצה להשכלה גבוהה/המשרד הראשי הועדה לתיכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה- ע"י ב"כ: עו"ד חיה שפיגל החלטה

סעיף 7 לחוזר הנ"ל קובע כי: "דרך המלך לקראת ניהול משא-ומתן עם עובדי הגופים המפוקחים היא קבלת עמדתו של הממונה על השכר לגבי מסגרת עלות ההסכם ויתר תנאי העבודה שידונו בטרם החל המשא ומתן, עידכון הממונה על השכר במהלך תקופת המשא ומתן ובעיקר קבלת אישור מפורש, מראש ובכתב לכל התחייבות (טיוטת הסכם קבוצי או כל הסדר אחר), לפני ההסכמה והחתימה עליה". (סעיף 48 לסיכומי הממונה).

...

בעניין זה בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי אין בחופש האקדמי כדי להצדיק היעדר פיקוח על נורמות שכר ראויות בהתאם לחוק יסודות התקציב: "בעניינו, סבורני כי אין בחופש האקדמי שניתן לעותרים, על אף חשיבותו, כדי להצדיק היעדר פיקוח על נורמות שכר ראויות בהתאם לחוק יסודות התקציב. לעותרים תפקיד ציבורי. ובעיקר - הם נהנים ממימון ציבורי. על כן מן הראוי להטיל עליהם כללים מתחום המשפט הציבורי ונורמות ציבוריות ראויות. כל זאת, תוך התאמה לאופיים המיוחד ולחופש האקדמי שניתן להם. חופש זה אין משמעותו היעדר פיקוח כלל. הוא אינו מאפשר לחמוק מכללי המנהל התקין. הוא אינו מצדיק היעדר ריסון בתחום השכר ואינו מכשיר חריגות שכר. נדמה שיפים לעניין זה דבריה של בא-כוח המדינה, עת שהשיבה לראשונה לטענת העותרים: "סעיף 15 אין משמעו התפרעות תקציבית והתנערות מפיקוח תקציבי" (מוצג מש/ 10, בפסקה 2).

כמובן שהמעסיק רשאי להמנע מלקבל "השלמה" באופן ששני הצדדים ישאו במחיר השביתה ואולם אנו סבורים כי עניין זה מן הראוי שיהיה נתון למו"מ בין הצדדים לאחר סיום השביתה, במסגרתו יוכל המעסיק לקבוע אמות מידה לביצוע ההשלמה אשר רק בהתקיימן תהיה השלמה מלאה של השכר.

סוף דבר חוק יסודות התקציב מחייב את הממונה לוודא שלא מתקיימת פריצת שכר בהסדרים אליהם מגיעים גופים מתוקצבים או נתמכים.

בפסק הדין שניתן בהליך [עס"ק (ארצי) 62/09, עס"ק 63/09, הסתדרות המורים בישראל ומדינת ישראל – ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים בסמינרים ובמכללות (23.6.2009)] קבע בית הדין הארצי כי המדינה רשאית לחייב את כלל מורי חטיבות הביניים אשר ייכללו ברפורמת אופק חדש לעבוד בהתאם לה, וכי ארגון המורים אינו רשאי לבקש לבטל למעשה את ההסכם הקבוצי שבין המדינה לבין הסתדרות המורים, וזאת שנתיים לאחר יישום הרפורמה, בעקבות ההסכמים הקבוציים שנחתמו עם הסתדרות המורים.

לגישתו של מירוני במאמריו, בשירות הצבורי יש יחידת מקוח מאגדת מעסיקים במסגרתה נחתמים הסכמים קבוציים פלוראליים: "... אין בהכרח חפיפה בין אוכלוסיית העובדים המועסקת אצל אותו מעביד לבין גבולות יחידת המיקוח. בשירות צבורי נחתמים כדבר שבשיגרה הסכמים קיבוצים מיוחדים פלורליים, אשר בעיניינם יחידת המיקוח חורגת מגבולות המעביד, והיא מורכבת מכמה קבוצות אוכלוסייה של עובדים המועסקות אצל מעבידים שונים, שהם צד להסכם" (מירוני, ע' 567).

...

כללו של דבר: על יסוד האמור לעיל, בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת נדחית.

על אף האמור, אנו סבורים כי יש מקום שהצדדים ליחסי עבודה ישקלו "לחשב מסלול מחדש", ויבחנו בתום לב, בפתיחות וביצירתיות פתרונות שיביאו ליישוב הסכסוך, ויאפשרו להם לפעול יחדיו לטובת כלל עובדי ההוראה.

סוף דבר בקשתו של ארגון המורים להצהיר כי כלל עובדי ההוראה בחינוך העל יסודי בכיתות ז' עד יב' הם בגדר יחידת מיקוח אחת - נדחית.

בשנת הלימודים תשנ"ט הועסק התובע כעובד מדינה בהקף משרה של 50% במכללת אוהלו ובהיקף משרה של 35.7% במכללה לחינוך סמינר הקיבוצים, בנוסף הועסק כעובד עמותה באותה שנה במכון וינגייט בהקף משרה של 128.5%.

מתצהירו של מר שמעון שטמפפר הממונה על תנאי שירות במשרד החינוך, ומהמסמכים שצורפו לתצהירו עולות העובדות הבאות: במסגרת המו"מ על השכר בסוף שנת 79 בין הנתבעת לבין אירגוני המורים, שיגר ביום 25.10.79 נציב שירות המדינה דאז ד"ר אברהם פרידמן, מכתב למנכ"ל משרד החינוך דאז מר אליעזר שמואלי בו נכתב כדלקמן (ת/7): "הנדון: העסקת עובדי הוראה בהקף העולה על מישרה שלמה אחת במהלך המו"מ לקראת חתימה על ההסכם הקיבוצי האחרון עם הסתדרות המורים,ביקשו נציגי משרדך לכלול בהסכם סעיף בדבר הגבלת העסקת עובדי הוראה במסגרת של עד 140% מישרה.

...

על אף האמור ומבלי לפגוע במסקנה דלעיל, בהיתחשב בחוק יסוד: חופש העיסוק, בחשיבותו של עיקרון חוקתי זה אשר בא לידי ביטוי בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, מן הראוי שמשרד החינוך יעיין מחדש בהוראה זו שנקבעה לפני שנים ארוכות.

סוף דבר 14.

התביעה נדחית.