כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכם קומבינציה למכירת מקרקעין ובניית פרויקט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

כמו כן היה על הנתבע להבטיח את כספם במקרה שהפרויקט ייכשל וזאת לאור ידיעתו כי צד ג' 2 הוקמה אך לצורך פרויקט זה והתקיימה על בסיס "מימון דק", מבלי שבכוונתה להשקיע הון משל עצמה בפרויקט ולאור העובדה שבהסכם הקומבינאציה צוין כי עומדת לחברה אחרת (אשדר) טענה לפיה בעלי הקרקע התחייבו מולה בהסכם ועל כן ככל ותביעתה תיתקבל, ספק אם פרוייקט הבניה ייצא לפועל.
אי ההתאמה בעיניין הסכם הקומבינאציה לטענת התובעים בהסכם המכר (ב"הואיל" הראשון) נרשם: "היזם מצהיר כי הוא היתקשר בהסכם קומבינאציה עם הבעלים ו/או הזכאים להרשם כבעלי זכויות במקרקעין...". (הצהרה זהה קיימת גם בהסכם הבניה).
...
אשר לראש הנזק בגין הפסד שנגרם לתובעים לטענתם עקב עליית מחירי הדירות באזור, משקבעתי כי לא קיים קשר סיבתי בין רשלנות הנתבע לבין אובדן כספם של התובעים ו/או אי התממשות העסקה, נדחית גם התביעה בראש נזק זה. לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.
סוף דבר סוף דבר התביעה נדחית מהנימוקים שפורטו לעיל למעט רכיב התביעה להחזר שכר הטרחה ששילמו התובעים לנתבע.
ההודעות לצדדי ג' נדחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

גריני-סיטי יזמה וארגנה 99 רוכשים ליחידות-הדיור הרעיוניות ששווקה, והתקשרה עם כל אחד מהם בהסכם מכר אישי לרכישת זכות להקמת יחידת-דיור רעיונית בפרויקט שעתיד להיבנות על הקרקע (להלן: "הסכמי הרוכשים").
אך למרות העידר קשר חוזי ישיר, ביקשו הרוכשים להסתמך על כך שנקבע בפסיקה (עניין חובני) כי ניתן להכיר ב"קשר משפטי" מחייב בין בעלי המקרקעין לרוכשים, מכוח התחייבות בעלי מקרקעין בהסכם קומבינאציה עם קבלן/יזם לאפשר רישום הערות אזהרה לטובת רוכשי דירות.
...
מכל האמור לעיל לא ראיתי לקבל אף אחת מן הטענות שעל בסיסן ניסו הרוכשים לייצר קשר משפטי מחייב בינם לבין בעלי הקרקע – לא מכוח הערות האזהרה, לא מכוח המחאת חיובים, לא כי מדובר בהסכם לטובת צד ג' ולא מכוח סעיף 40 לחוק החוזים.
סיכומו של דבר לסיום ראיתי לשוב ולציין כי רציתי להמנע מכתיבת פסק דין זה ועשיתי כל שביכולתי להביא את הצדדים להסכמות שייתרו הכרעה בעניינם, שכן אני מודעת לנסיבות בהן הצדדים נקלעו לסכסוך דנא בלי שמי מהם תרם לכך.
אני דוחה, אפוא, את התובענה, וצו המניעה מבוטל אף הוא.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 7.12.1995 חתמו הצדדים על הסכם קומבינאציה לפיו מכרו התובעות לנתבעת 58% מזכויותיהן במקרקעין, תמורת בניית הפרוייקט והותרת 42% מהשטחים מבונים בידיהן של התובעות (להלן: "ההסכם" או "הסכם הקומבינאציה". ההסכם צורף כמוצג 1 למוצגי התובעות).
...
בדיקת האסמכתא לה הפנתה הנתבעת מגלה כי באותו פרק מציין המחבר, כי "כאשר השינוי באפשרות הביצוע אינו משמעותי, נדחית טענת הסיכול. יתר על כן, טענת סיכול תידחה גם אם השינוי היה משמעותי, אך לא הגיע לממדים דרסטיים המשנים לחלוטין את בסיס החוזה" (שם, בעמ' 431).
לסיכומו של פרק זה - בנסיבות העניין, ולאור המסקנות אליהן הגעתי בפרקים הקודמים, המשבר הכלכלי שפרץ בשנת 2000 לא היה בבחינת "כח עליון" אשר מנע את תחילת בניית קטע ב' של הפרוייקט, ואני דוחה את טענות הנתבעת כי הדבר הקנה בידה ארכה נוספת להשלמת הפרוייקט.
סוף דבר סיכום הדברים עליו חתמו הצדדים מהווה חוזה מחייב, במסגרתו הסכימו הצדדים לדחיית מועד המסירה של קטע ב' ליום 28.2.05, ומועד זה מחליף את המועד שנקבע למסירת קטע ב' לפי לוח הזמנים שבהסכם הקומבינציה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בשטח המיגרש הנמצא בקירבת שכונת רמת אביב הקימה הנתבעת מלון בשם "מלון רמת אביב". במאי 1994 היתקשרה הנתבעת עם חברת דניה סיבוס ועם חברת קיסריה מקרקעין בעסקת קומבינאציה לפיה הנתבעת תמכור את הבעלות במיגרש לשתי החברות תמורת חצי מהתמורה העתידית שתקבלנה החברות עבור הדירות שהן עתידות לבנות על הקרקע במסגרת פרויקט 'סביוני רמת אביב' (סעיף 5 לתצהיר עו"ד יאראק).
במקביל למכירת המיגרש והמלון הבנוי עליו, החליטה הנתבעת להתפרק מרצון ביום בו נחתם הסכם הקומבינאציה למכירת המיגרש (קרי 17.5.1994).
...
לסיכום חלק זה, הבהרתי כי השאלה מהו שיעור החיסכון במס תענה בהתאם לכללי פרשנות החוזים.
וכאמור כבר ציינתי כי לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את עדויות המצהירים, ראיתי לקבוע כי שיעור החיסכון במס הוא ההפרש בין חבות המס כפי שנקבעה בשומות רשויות המס ובין הסכום ששילמה הנתבעת בפועל מכוח הסדר הפשרה שחתמה מרצונה והסכמתה (כפי שהוגדר על ידי הצדדים בהסכם 2006).
השני, מקובלת עלי טענת התובע כי בהתאם לעמדת פקיד השומה הסכום שממנו צריך להפחית את סכום הפשרה שהושגה הוא 165 מיליון ₪ (ראו נספח 50 לתצהיר עו"ד מזרחי).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהסכם נכללה הוראה בדבר "קומבינאציה", כלומר מכירת חלק מהמקרקעין כתמורה לחלק מהבנייה.
בשלב מאוחר יותר, ניסו הצדדים לשנות את הפרויקט, ולהקים פרויקט רגיל למגורים (פרוספקט בעיניין זה צורף כנספח י"ד לתצהירו של מר ראובן כהן), אלא שהוגשו התנגדויות שונות במישור התיכנוני שמנעו את השינוי, ואף הוצא ביום 27/6/04 צו שפוטי המורה על הפסקת פעולות השיווק של המקרקעין לדיור רגיל ולהמנע מחתימה על חוזים למכירת דירות מגורים במקרקעין (נ/2), ראו בהקשר זה דבריו של מר כהן בעמ' 24 לפרוטוקול.
...
לסיכום אני מחייב את חברת דנאל ואת ה"ה לאופר ומרציאנו (ביחד ולחוד) לשלם לחברת כ.א. את הסכומים ששילמה כהלוואה לפי ההסכם, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום עד ליום השבתו.
זאת, בצירוף 2.5% בגין אגרת בית המשפט ו- 15% + מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד. אני מחייב את חברת דנאל לשלם לחברת כ.א. את הסכומים ששילמה כאגרות והיטלים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ביצועו של כל תשלום עד ליום השבתו.
זאת, בצירוף 2.5% בגין אגרת בית המשפט ו- 15% + מע"מ בגין שכר טרחת עו"ד. תביעת כ.א. כנגד המועצה המקומית וחברת יובלי הירדן נדחית, וכך גם תביעתה של חברת דנאל כנגד חברת כ.א. (בנסיבות הפרשה, ללא צו להוצאות).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו