הסכם פשרה בתביעת נזיקין בגין פגיעה בעבודה

משכך יש הצדקה לחייבו לפחות בסכום שכר הטירחה שנתבע (10% בצרוף מע"מ); התרשלות – הנתבע 2 התרשל שעה שהעביר לנתבע 1 את סכום הפשרה (בנכוי שכר הטירחה שגבה הנתבע 2), מבלי שהותיר בידיו סכום כלשהוא לתשלום שכר טירחתו של התובע, וזאת שעה שהנתבע 1 הוא תושב הרשות הפלסטינאית, ומשכך קיים קושי לנהל כנגדו הליכי גביה; גרם הפרת חוזה – הואיל והנתבע 2 גרם לנתבע 1 להפר את הסכם שכר הטירחה עם התובע, ובכך ביצע עוולה של גרם הפרת חוזה, זכאי התובע להפרע הימנו על נזקיו.

ביחס לבקשה לסילוק התביעה כנגד הנתבע 2 על הסף, נטען בבקשה: מאז הפסקת ייצוג הנתבע 1 על-ידי התובע ועד לקבלת הכספים לפי הסדר הפשרה בתביעת הנזיקין, לא פעל התובע להטיל עיקול, או לנקוט בכל פעולה משפטית אחרת שיהיה בה להבטיח את יכולתו לגבות את הסכומים להם הוא טוען.

שם היה מדובר במקרה בו מר בראונשטיין פנה לעו"ד שמואלי על מנת שזה ייצגו בתביעת נזיקין בגין תאונת עבודה בה הוא נפגע.

...

כל אחד מן הטעמים שמניתי לעיל, יש בו להביא למסקנה, שלא ניתן להיעתר לבקשת הנתבע 2 לסלק את התביעה כנגדו 2 על הסף.

ה – סוף דבר נוכח המפורט לעיל, אני מורה על דחיית בקשת הנתבע 2 לסילוק התביעה כנגדו על הסף.

אני קובעת ישיבת קדם משפט נוספת ביום 17.4.2023 שעה 08:30 המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים.

לטענת התובע שכנגד , יש לחייב את הנתבעים שכנגד בפצוי בגין פגיעה בשמו הטוב והוצאת לשון הרע נוכח פניות והתכתבויות של הנתבעים שכנגד עם דיירי הבניין הנוספים .בגין עילה זו עתר לפצוי בסכום של 50,000 ש"ח. נוסף על האמור לעיל טוען התובע שכנגד כי היתנהלות הנתבעים שכנגד גרמה לו לעגמת נפש ובגין כך נתבע פיצוי בסכום של 50,000 ש"ח. בנוסף לסעדים הכספיים התבקש סעד הצהרתי לפיו התובע שכנגד אכן זכאי לקבלת שכר הטירחה ששולם לו מתוך הכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות ,זאת בנגוד לטענות הנתבעים שכנגד בדבר כספים שנגבו ביתר על ידי התובע שכנגד.

דחיית טענות התובע שכנגד לחיוב התובעים בתשלום שכר טירחה כמפורט בתביעה שכנגד אינה מחייבת את המסקנה מן הצד השני כי התובעים זכאים להחזר מתוך הכספים שהתקבלו לחשבון הנאמנות כתוצאה מניהול ההליך של תביעה נזיקית והחזר אגרה לאחר שהצדדים הגיעו להסכם פשרה .זאת מהסיבה שיש להבחין בין התחייבות התובעים לשלם שכר טירחה מכוח הסכם עם הנתבע, לבין מחויבות הנתבעים שכנגד להחלטות שהתקבלו על ידי הועד באשר לאופן השמוש והייעוד שנקבע לכספים שהתקבלו אל חשבון הנאמנות.

יתר טענות הנתבע לחיוב התובעים בגין שעות עבודה בשל מענה לדרישות מופרזות או חיוב התובעים בגין ניהול תביעות נגד צדדי ג', טענות שאינן מבוססות על הסכם כלשהוא, אינן ברורות .גם אם סבר הנתבע כי בכוונתו לגבות שכר טירחה החורג מהתחייבויות מפורשות של הועד ובעלי הדירות, מצופה היה כי יודיע מראש לתובעים או למי מטעמם בדבר החיוב הצפוי על מנת שהתובעים יבחנו האם בנסיבות אלו שלדרישותיהם מצורף תעריף לחיוב שעתי או כל חיוב אחר ,זאת בטרם עמדו על דרישותיהם לקבלת מענה מהנתבע.

...

משכך, אין מקום לדון בפיצוי בגין רכיב זה ויתרה מכך ,חלק מהטענות ייתכן והיו מבססות נזק ממשי שנגרם לנתבע, לו היו נתמכות בראיות, אולם לא שוכנעתי כי פיצוי בגין עגמת נפש הוא הראוי בנסיבות העניין.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה העיקרית והתביעה שכנגד במלואן.

לאור תוצאה זו, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו ובשכר טרחת באי כוחו.

שם היה מדובר במקרה בו מר בראונשטיין פנה לעו"ד שמואלי על מנת שזה ייצגו בתביעת נזיקין בגין תאונת עבודה בה נפגע.

בתביעה השנייה הושג הסדר פשרה.

כך עולה גם ממסמכי המוסד לביטוח לאומי שצורפו לתצהיר התובע (החלטת הוועדה הרפואית על דרגת נכות בגין פגיעה בעבודה ממנה עולה כי התביעה הוגשה ביום 13.1.2011, נספחים ט"ז-י"ז לתצהיר התובע, ת/1, בעוד הסכם שכר הטירחה בין התובע לנתבע 1 וייפוי הכוח הם מיום 18.3.2011, דהיינו כחודשיים לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי בגין פגיעה בעבודה).

...

בנסיבות אלה, אני קובעת כי התובע זכאי לשכר טרחה בסך 8,000 ₪ בגין ליווי הנתבע 1 בתביעותיו מול המוסד לביטוח לאומי בין מרץ 2011 עד יוני 2012.

משכך, ישלם הנתבע 1 לתובע 5,000 ₪.

ה – סופו של דבר אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה כדלקמן: א. הנתבע 2 ישלם לתובע 21,866 ₪.

בפני תביעת נזיקין בגין ניזקי גוף, שהוגשה מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968 בגין עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה.

לאור הטענות ההדדיות וריבוי הצדדים, לאחר שהתובע הסכים להצעה נתתי ביום 09.07.21 הצעת חלוקה שלמצער לא השתכללה לכדי הסכם פשרה ובהחלטתי המפורטת מיום 25.03.22 קבעתי את התיק להוכחות וקיבלתי את בקשת התובע לצרף את נתבעות 3,4,5 כנתבעות בתיק (שהיו עד אז צדדי ג' בלבד).

לטענת ב"כ נתבעת 3 וצד ג' 2 המלומדת, כל חלקה של נתבעת 3 בפרויקט היה פקוח וניהול בהיבט ההנדסי בלבד ולא היה לה כל אחריות על נושא הבטיחות באתר או לפתח השרות ולטענתה עולה מהפסיקה שהפנתה (סע' 31 לסיכומים) כי מפקח בניה אינו נושא באחריות בגין תאונת עבודה שארעה בשל כשל בטיחותי .

(1) הוא התרשל בבחירת בעל חוזהו; (2) הוא התערב בעבודתו של בעל חוזהו באופן שגרם לפגיעה או לנזק; (3) הוא הרשה או אישרר את המעשה שגרם לפגיעה או לנזק; (4) הוא היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה שביצועו מסר לקבלן עצמאי; (5) הדבר שלעשייתו נעשה החוזה היה שלא כדין.

תגמולי המל"ל התובע קיבל תגמולי מל"ל בגין דמי פגיעה וקיצבת נכות מעבודה בסך של 161,535 ₪ אותם יש לקזז מסכום התביעה, בצורה משוערכת.

...

על אף הכלל לפיו יש לחשב את שיעור הפגיעה בכושר ההשתכרות והפסד השכר באופן אקטוארי (ראו ע"א 722/86 יאסר יונס נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, פ''ד מג(3) 875), סבורני כי במקרה ספציפי זה לאור גילו של התובע יש לפסוק סכום גלובאלי, על כן יפצה הנתבע את התובעת בגין תקופת העבר ולעתיד בסך גלובלי של 300,000 ₪, כולל הפסדים סוציאליים ופנסיה.

סוף דבר התביעה מתקבלת ואת סכומי הפיצוי שפסקתי לעיל, ישלמו הנתבעות 3,4,5 וצד ג' 1 לתובע בצירוף הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.

כן תשלם צד ג' 1 הוצאות לצד 7 בסך 18,000 ₪ כן ישלם התובע הוצאות לנתבעת 1 בסך 10,000 ₪ .

...