סעיף 328 לחוק קובע כהאי לישנא:
"היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה..."
דהיינו, במקרה בו קמה חבות של המל"ל לשלם גמלה לנפגע, ובה בעת קמה, בגין אותו מקרה גם חבות של צד שלישי לשלם פיצויים לאותו נפגע, רשאי המל"ל לקבל שיפוי על הגימלאות ששילם, או שהוא עתיד לשלם, מן הצד השלישי.
שתי הקיצבאות הן קיצבאות סוציאליות, שנועדו למלא צרכים חיוניים, ומשכך – אין מקום לשלול מראש את הפעלת סעיף 329 מקום בו מדובר בקיצבת הנכות הכללית"
ובהמשך:
"הינה כי כן, במקרה שלפנינו הפרה הנפגעת את ההיתחייבות שנטלה על עצמה בהסכם הפשרה שכרתה עם המבטחת, ופנתה בתביעה למוסד לביטוח לאומי. תביעה זו חשפה את המבטחות לתשלום כפל פיצוי, לאחר ששלמו לנפגעת את מלוא נזקיה, כפי שנחזו באותה עת" (ההדגשה אינה במקור- נ.ג').
כאמור, סעיף 1 להסכם הפשרה קובע כי "הנתבעות ישלמו לתובעת לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיה סך כולל של 1,116,725 ₪". סעיף 2 להסכם הפשרה קובע כי "הסכום הנ"ל כולל תביעות מטיבים מכל מין וסוג והנו מעבר לתקבולי מל"ל נכות כללית ששולמו וישולמו לתובעת עד גיל 18". בכתב הוויתור וסלוק עליו חתמו הורי הנפגעת כאפוטרופסיה התחייבו התובעים שם, בשם הנפגעת (ראו המבוא לכתב הותיר) כי:
"באנו לידי הסכם סופי וגמור עם מועצה מקומית בועינה (להלן : "המבוטחים") ועם "אריה" חברה לביטוח בע"מ (להלן :"המבטחים") לקבלת פיצויים כמפורט להלן וזאת לסילוק סופי גמור מוחלט ומלא של כל תביעותינו ודרישותינו מכל מין וסוג שהוא בעבר , בהווה ובעתיד הנובעות בעקיפין או במישרין מהתאונה".
באשר למבחן האובייקטיבי אף הוא מיתקיים, שכן תוצאת הוויתור על הגימלאות (ואי ניכויין בהסכם הפשרה) ולאחר מכן קבלת הגימלאות (במסגרת תביעה שהוגשה לאחר הגיע הנפגעת לגיל 18), היא כי הנפגעת תזכה לכפל פיצוי, וכי הנתבעות תשלמנה יותר מכפי הנזק שגרמו, ואשר נקבע בפסק דין חלוט.
...
החלטתי זו ניתנת בהתאם להחלטת כב' השופטת ע' אטיאס מיום 28.11.13 לפיה הורתה על פיצול הדיון, באופן שתחילה תידון השאלה, האם קמה עילה לתובע כנגד הנתבעת לנוכח טענות הנתבעת.
התוצאה היא, שסבורני כי יש להפעיל את זכות הזקיפה לפי סעיף 329 לחוק וכך אני מורה למל"ל.
בשולי החלטתי זו אציין כי הטענה להפעלת סעיף 329 לא עלתה בכתב ההגנה.
התוצאה היא, שמאחר וקבעתי כי על המל"ל היה להפעיל זכות הזקיפה לפי סעיף 329 לחוק, הרי דין התביעה להידחות ככל שהיא נוגעת לקצבאות הנכות הכללית וקצבת הניידות (התוצאה של דחיית התביעה ו"הוצאת הנתבעות מן התמונה"- היא התוצאה אליה הגיע בית המשפט העליון בפרת לה נסיונל).
התביעה נדחית למעט בכל הנוגע לתביעת המל"ל לגבי קצבת "ילד נכה". הצדדים ובואו בדברים לעניין קצבה זו וככל שלא יגיעו להסכמה יתייצבו לישיבת ק.מ אותה אני קובע ליום 17.9.2015 שעה 8:30.