מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכם פשרה בתאונת דרכים - ויתור על קצבת נכות כללית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בעיניין שנידון ב- ע"א 255/74 המוסד לביטוח לאומי נ' אלמוהר (להלן: "עניין אלמוהר"), תלוייו של ניזוק שנהרג בתאונת דרכים ביקשו לקבל את מלוא הפצוי מאת המזיק, במסגרת הסכם פשרה, ללא ניכוי גמלאות וקצבאות שהיו זכאים לקבלתן מהמוסד לביטוח לאומי, והודיעו לאחרון על נכונותם לוותר עליהן, אלא שפנייתם נדחתה.
בעיניין שנידון ב- ע"א 28099-10-12 (מחוזי חי') המוסד לביטוח לאומי נ' זעזע ג'מאל, הניזוק התחייב במסגרת הסכם פשרה שלא להגיש ערעור למוסד לביטוח לאומי לגימלת נכות כללית.
מהמקובץ לעיל עולה כי המבחנים שנקבעו בהילכת "המגן" ו"אחיותיה", שנסקרו לעיל, התייחסו למקרים שבהם הניזוק התחייב כלפי המזיק, במסגרת הסכם פשרה לתשלום כלל הפיצויים, כפי שנחזו באותה העת, שלא לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת גמלת נכות, ונקבע שיש לראות בהתחייבות זו כהבעת רצון לויתור על תשלום הגימלאות.
...
הנתבע טען שהחלטת בית משפט השלום בירושלים בתביעת השיבוב מהווה מעשה בית דין, בבחינת השתק פלוגתא, בין בעלי הדין בהליך שבפניי, לגבי הפעלת זכות הזקיפה בעניינו של התובע, אלא שאין בידי לקבל את הטענה.
בנסיבות העניין, סבורני שמן הראוי לבצע את הזקיפה מקצבת הנכות הכללית ולא מקצבת הילדים.
התוצאה התוצאה הינה שהתביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

סעיף 328 לחוק קובע כהאי לישנא: "היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגימלה ששלמו או שהם עתידים לשלמה..." דהיינו, במקרה בו קמה חבות של המל"ל לשלם גמלה לנפגע, ובה בעת קמה, בגין אותו מקרה גם חבות של צד שלישי לשלם פיצויים לאותו נפגע, רשאי המל"ל לקבל שיפוי על הגימלאות ששילם, או שהוא עתיד לשלם, מן הצד השלישי.
שתי הקיצבאות הן קיצבאות סוציאליות, שנועדו למלא צרכים חיוניים, ומשכך – אין מקום לשלול מראש את הפעלת סעיף 329 מקום בו מדובר בקיצבת הנכות הכללית" ובהמשך: "הינה כי כן, במקרה שלפנינו הפרה הנפגעת את ההיתחייבות שנטלה על עצמה בהסכם הפשרה שכרתה עם המבטחת, ופנתה בתביעה למוסד לביטוח לאומי. תביעה זו חשפה את המבטחות לתשלום כפל פיצוי, לאחר ששלמו לנפגעת את מלוא נזקיה, כפי שנחזו באותה עת" (ההדגשה אינה במקור- נ.ג').
כאמור, סעיף 1 להסכם הפשרה קובע כי "הנתבעות ישלמו לתובעת לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיה סך כולל של 1,116,725 ₪". סעיף 2 להסכם הפשרה קובע כי "הסכום הנ"ל כולל תביעות מטיבים מכל מין וסוג והנו מעבר לתקבולי מל"ל נכות כללית ששולמו וישולמו לתובעת עד גיל 18". בכתב הוויתור וסלוק עליו חתמו הורי הנפגעת כאפוטרופסיה התחייבו התובעים שם, בשם הנפגעת (ראו המבוא לכתב הותיר) כי: "באנו לידי הסכם סופי וגמור עם מועצה מקומית בועינה (להלן : "המבוטחים") ועם "אריה" חברה לביטוח בע"מ (להלן :"המבטחים") לקבלת פיצויים כמפורט להלן וזאת לסילוק סופי גמור מוחלט ומלא של כל תביעותינו ודרישותינו מכל מין וסוג שהוא בעבר , בהווה ובעתיד הנובעות בעקיפין או במישרין מהתאונה".
באשר למבחן האובייקטיבי אף הוא מיתקיים, שכן תוצאת הוויתור על הגימלאות (ואי ניכויין בהסכם הפשרה) ולאחר מכן קבלת הגימלאות (במסגרת תביעה שהוגשה לאחר הגיע הנפגעת לגיל 18), היא כי הנפגעת תזכה לכפל פיצוי, וכי הנתבעות תשלמנה יותר מכפי הנזק שגרמו, ואשר נקבע בפסק דין חלוט.
...
החלטתי זו ניתנת בהתאם להחלטת כב' השופטת ע' אטיאס מיום 28.11.13 לפיה הורתה על פיצול הדיון, באופן שתחילה תידון השאלה, האם קמה עילה לתובע כנגד הנתבעת לנוכח טענות הנתבעת.
התוצאה היא, שסבורני כי יש להפעיל את זכות הזקיפה לפי סעיף 329 לחוק וכך אני מורה למל"ל. בשולי החלטתי זו אציין כי הטענה להפעלת סעיף 329 לא עלתה בכתב ההגנה.
התוצאה היא, שמאחר וקבעתי כי על המל"ל היה להפעיל זכות הזקיפה לפי סעיף 329 לחוק, הרי דין התביעה להידחות ככל שהיא נוגעת לקצבאות הנכות הכללית וקצבת הניידות (התוצאה של דחיית התביעה ו"הוצאת הנתבעות מן התמונה"- היא התוצאה אליה הגיע בית המשפט העליון בפרת לה נסיונל).
התביעה נדחית למעט בכל הנוגע לתביעת המל"ל לגבי קצבת "ילד נכה". הצדדים ובואו בדברים לעניין קצבה זו וככל שלא יגיעו להסכמה יתייצבו לישיבת ק.מ אותה אני קובע ליום 17.9.2015 שעה 8:30.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2014 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

האם גמלת שקום ומענק לימודים הם "גמלאות בעין" אשר אין למוסד לביטוח לאומי זכות שבוב בגינם על פי ההסכם רב השנים בין הצדדים? זוהי השאלה העיקרית העומדת לדיון בתיק זה. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל" או "התובע") הגיש תביעת שבוב ע"ס 278,354 ₪, שעניינה תשלומי קצבת נכות כללית, גמלת שקום ומענק לימודים ששילם וישלם המל"ל למר היילו קאסה (להלן: "הנפגע"), אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 6.9.04.
זאת ועוד אחרת, מדוע יש להניח כי קשיי הערכה משוערים של גימלה בעין הביאו לידי וויתור מלא על זכות שיפוי מצד המוסד לביטוח לאומי? עובדה היא, כי גם בגמלאות "הקצובות", הקלות להערכה, המוסד לביטוח לאומי מוותר על פי ההסכם על חלק מזכות השיפוי.
המל"ל הפנה לתחשיב הנזק מטעם הנתבעת שהוגש בתביעת הנפגע, שם ביקשה הנתבעת לנכות את גמלאות השקום וכן להסכם הפשרה בין הנתבעת לנפגע.
...
בהמשך לכך, הגישו אמנם הצדדים הודעה על הסכם פשרה חלקי לפיו תשלם הנתבעת לתובע סך של 197,439 ₪ וכן סוכם שיוגשו סיכומים בכתב בשאלות שנותרו במחלוקת, כמפורט בפסקה 3 לעיל.
בנסיבות אלה, ובהתחשב בטענות הצדדים ובמכלול נתונים, בהם סכום התביעה, העובדה שאין המדובר בהליכים מורכבים או חריגים, התנהלותם היעילה של הצדדים, היקף העבודה שהושקעה בפועל, השלב המוקדם יחסית בו הגיעו הצדדים להסכמה שכללה תשלום מרבית סכום התביעה, וכאשר בפסק דיני זה נדחתה התביעה לתשלום גימלת השיקום (המהווה את עיקר הסכום שנותר במחלוקת) והתקבלה אך התביעה לתשלום מענק לימודים, אני קובעת כי הנתבעת תשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.
לסיכום – משנקבע כי המל"ל זכאי לשיפוי בגין תשלום מענק לימודים, תשלם הנתבעת לתובע את הסך של 15,092 ₪ (כמפורט בכתב התביעה) בצירוף הריבית ההסכמית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום הדיון הודיעה הנתבעת כי היא הגיעה להסכם עם הנפגעת וכי היא מוותרת על חקירת המומחית.
המוסד לביטוח לאומי שילם וישלם לנפגעת גמלאות על בסיס תביעתה לגימלת נכות כללית והאבחונים הרפואיים שנערכו לה במוסד לביטוח לאומי.
בין הצדדים נתגלעו שתי מחלוקות: האחת- האם ניתן לראות בהסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים במסגרת התביעה הנזיקית כ"קביעה שיפוטית"? והשניה- כיצד, אם בכלל, ניתן לבודד את הנכויות שנגרמו בתאונה מתוך הנכות הכללית.
אם כן, הנכון ביותר בעניינינו הוא לסמוך ידינו על קביעות המומחים הרפואיים שמונו על ידי בית המשפט בתביעה העיקרית ונתבקשו לאמוד הן את נכותה הכללית של הנפגעת והן את נכותה הקשורה בתאונת הדרכים.
...
כפי שאראה גם תשובה שלילית זו תומכת במסקנה כי נכון יותר להסתמך על קביעת המומחים הרפואיים מאשר להידרש כעת למינוי מומחים חדשים מטעמו של בית המשפט.
לאחר שעיינתי בפרוטוקולים, אני סבור כי אין כל אפשרות לעשות כן, מאחר ונכותה הצמיתה של הנפגעת בשיעור 100% נקבעה כמכלול בגין כל הפגימות מהן היא סובלת, לפני התאונה ולאחריה (יתכן והנכות נקבעה כמכלול, עקב מצבה הקשה של הנפגעת שלא אפשר בדיקתה ע"י הרופאים).
על כן, ייפנו כעת הצדדים למו"מ ביניהם לפי החלטתי ויודיעו בתוך 45 ימים האם הגיעו כדי העמק השווה אם לאו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

תביעות זהות לחלוטין נדונו והוכרעו בבית משפט העליון והתוצאה הסופית הייתה חיוב המל"ל בהפעלת מנגנון הזקיפה כלפי הנפגע בהתאם להוראות סעיף 329 לחוק הבטל"א. במקרה שלפנינו הנפגעת פוצתה על נזקיה על ידי הנתבעת והוחתמה על הסכמי פשרה לפיהם לא תפנה למל"ל בבקשה להמשך קבלת קצבת נכות כללית ולחילופין אם תפנה היא הסכימה מראש להפעלת סעיף 329 לחוק הבטל"א. מאחר וחרף ההיתחייבות הנפגעת, לאחר שפוצתה ע"י הנתבעת פנתה בתביעה למל"ל. נקבעו לה נכויות גבוהות יותר בגין התאונה והיא החלה לקבל קיצבאות.
האם היה רצון אמיתי וכנה של הנפגעת לוותר על גימלאותיה ולקבל את מלוא הפצוי מן המזיק? בכתבי הקבלה ויתור ושיחרור עליהם חתמה הנפגעת לאחר שהגיע לפשרה עם הנתבעת מצוין בסעיף 4 כדלקמן: בסעיף 4(א) לכתב הקבלה ויתור ושיחרור בצמוד להסכם הפשרה הראשון: "אני מצהיר ומתחייב כי לא פניתי ולא אפנה בדרישות מכל סוג ומין למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") הכרוכות או הנובעות מהתאונה ו/או מהנזקים שנגרמו לי ממנה.
הסכם הפשרה בין הנפגעת והנתבעת נחתם ביום 15.08.06, לפיכך רק כספים שהשתלמו לה מהמל"ל, בגין התאונה הראשונה לאחר יום 15.8.06, יכנסו תחת סעיף 329 לחוק הבטל"א. המל"ל זכאי להשבה של הכספים אשר שולמו לה קודם לכן בגין התאונה (בהתאם להסכמה הדיונית מיום 14/10/2013 רק מחצית מהגמלאות המשולמות לנפגעת קשורות בקשר סיבתי לתאונות הדרכים ועל כן מדובר בקיזוז של מחצית מהסכום – מחצית מכספים שהשתלמו לנפגעת מהמל"ל, בגין התאונה הראשונה לפני יום 15.8.06).
...
תוצאה אשר על כן התביעה מתקבלת באופן חלקי.
הנתבעת תשלם למל"ל את הכספים בהתאם למפורט בסעיף הרלוונטי 18 ו-19 לעיל, כאשר יש להוסיף לסכומים הפרשי הצמדה ורבית כחוק החל מיום 27/09/2011.
בנוסף תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.7% כולל מע"מ על הסכומים שנפסקו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו