ביום 10.6.2019 התקבלה החלטת הממונה האזורית על יחסי עבודה מכוח חוק יישוב סיכסוכי עבודה תשי"ז-1957, במסגרתה הכריעה כי: "לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק ועיינתי בטענות הצדדים שהובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה, כי על אף שבחלק מעבודתו של העובד הוא עסק כאחראי בטחון ומשמעת במסגרת ביה"ס התיכון מקיף בסמת טבעון, אולם, באופן מהותי עבודתו של העובד לא הייתה בליבת תחום הבטחון כהגדרתו בדין, ועל כן אין הוא עונה להגדרת עובד קב"ט מוס"ח".
בחודש נובמבר 2019 הוגשה התביעה שבכותרת.
יתרה מזאת, במסגרתה הסכם הפשרה שנחתם בתיק 6290-11-11 וקיבל תוקף של פסק דין ביום 23.9.2013 צוין לעניין צבירת ימי המחלה כי הנתבעת מחויבת לציין את צבירת ימי המחלה, דבר שמצביע על כך שהבעיה בתלושי השכר התעוררה כבר בעבר בנושא - "הנתבעת מצהירה כי יתרת ימי המחלה ערב העברת ביה"ס לניהול מכללת סכנין עמדה על 120 יום צבירה. הנתבעת מצהירה כי הוראות פרק י"א לחוקת העבודה של הרשויות המקומיות ימשיכו לחול על צבירת ימי המחלה של התובע גם אצל מכללת סכנין ..וכי הנתבעת תהיה אחראית להמשך צבירת ימי המחלה של התובע ובבוא העת היא תהיה אחראית לפדיון כל הימים שכבר נצברו...".
על כן, בשים לב לאמור לעיל, הרינו קובעות כי הנתבעת החסירה ביודעין ובמשך חודשים ארוכים פרט שכר בנגוד להוראות סעיף 24(ב), הוא צבירת וניצול ימי המחלה.
...
ביום 10.6.2019 התקבלה החלטת הממונה האזורית על יחסי עבודה מכוח חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957, במסגרתה הכריעה כי: "לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק ועיינתי בטענות הצדדים שהובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה, כי על אף שבחלק מעבודתו של העובד הוא עסק כאחראי ביטחון ומשמעת במסגרת ביה"ס התיכון מקיף בסמת טבעון, אולם, באופן מהותי עבודתו של העובד לא הייתה בליבת תחום הביטחון כהגדרתו בדין, ועל כן אין הוא עונה להגדרת עובד קב"ט מוס"ח".
בחודש נובמבר 2019 הוגשה התביעה שבכותרת.
על כן, התביעה בגין רכיב זה - נדחית.
סוף דבר-
לנוכח האמור לעיל והואיל והתביעה הראשית התקבלה בחלקה בעוד שהתביעה שכנגד התקבלה רק ברכיב אחד, הרינו מחייבות את הנתבעת לשלם לתובע את התשלומים שיפורטו להלן מהם תפחית את הסכום של 2,372 ₪ - אותו קבענו שעל התובע להשיב לה:
סכום של 4,676 ₪ בגין הפרשי שכר שנבעו מהפחתת דרגה.
הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד-
למעשה התלבטנו האם לעשות בכלל צו להוצאות וזאת בשל הפער בין סכום תביעת התובע לבין הרכיבים בהם מצאנו ממש (המסתכמים בכ - 50% מסכום התביעה) וכן בשל חוסר ההלימה בין ההיקף שתפס התיק לבין הסכומים שנתבעו בו, אך החלטנו, בסופו של דבר שכן לחייב את הנתבעת בסכום מסויים (גם אם לא גדול) של הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וזאת בשל העובדה שהתביעה שכנגד שהיא בחרה להגיש, נדחתה כמעט במלואה.