הסכם פשרה בסכסוך עבודה

ביום 10.6.2019 התקבלה החלטת הממונה האזורית על יחסי עבודה מכוח חוק יישוב סיכסוכי עבודה תשי"ז-1957, במסגרתה הכריעה כי: "לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק ועיינתי בטענות הצדדים שהובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה, כי על אף שבחלק מעבודתו של העובד הוא עסק כאחראי בטחון ומשמעת במסגרת ביה"ס התיכון מקיף בסמת טבעון, אולם, באופן מהותי עבודתו של העובד לא הייתה בליבת תחום הבטחון כהגדרתו בדין, ועל כן אין הוא עונה להגדרת עובד קב"ט מוס"ח". בחודש נובמבר 2019 הוגשה התביעה שבכותרת.

יתרה מזאת, במסגרתה הסכם הפשרה שנחתם בתיק 6290-11-11 וקיבל תוקף של פסק דין ביום 23.9.2013 צוין לעניין צבירת ימי המחלה כי הנתבעת מחויבת לציין את צבירת ימי המחלה, דבר שמצביע על כך שהבעיה בתלושי השכר התעוררה כבר בעבר בנושא - "הנתבעת מצהירה כי יתרת ימי המחלה ערב העברת ביה"ס לניהול מכללת סכנין עמדה על 120 יום צבירה. הנתבעת מצהירה כי הוראות פרק י"א לחוקת העבודה של הרשויות המקומיות ימשיכו לחול על צבירת ימי המחלה של התובע גם אצל מכללת סכנין ..וכי הנתבעת תהיה אחראית להמשך צבירת ימי המחלה של התובע ובבוא העת היא תהיה אחראית לפדיון כל הימים שכבר נצברו...". על כן, בשים לב לאמור לעיל, הרינו קובעות כי הנתבעת החסירה ביודעין ובמשך חודשים ארוכים פרט שכר בנגוד להוראות סעיף 24(ב), הוא צבירת וניצול ימי המחלה.

...

ביום 10.6.2019 התקבלה החלטת הממונה האזורית על יחסי עבודה מכוח חוק יישוב סכסוכי עבודה תשי"ז-1957, במסגרתה הכריעה כי: "לאחר שבחנתי את כלל החומר שבתיק ועיינתי בטענות הצדדים שהובאו בפני, הגעתי לכלל מסקנה, כי על אף שבחלק מעבודתו של העובד הוא עסק כאחראי ביטחון ומשמעת במסגרת ביה"ס התיכון מקיף בסמת טבעון, אולם, באופן מהותי עבודתו של העובד לא הייתה בליבת תחום הביטחון כהגדרתו בדין, ועל כן אין הוא עונה להגדרת עובד קב"ט מוס"ח". בחודש נובמבר 2019 הוגשה התביעה שבכותרת.

על כן, התביעה בגין רכיב זה - נדחית.

סוף דבר- לנוכח האמור לעיל והואיל והתביעה הראשית התקבלה בחלקה בעוד שהתביעה שכנגד התקבלה רק ברכיב אחד, הרינו מחייבות את הנתבעת לשלם לתובע את התשלומים שיפורטו להלן מהם תפחית את הסכום של 2,372 ₪ - אותו קבענו שעל התובע להשיב לה: סכום של 4,676 ₪ בגין הפרשי שכר שנבעו מהפחתת דרגה.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד- למעשה התלבטנו האם לעשות בכלל צו להוצאות וזאת בשל הפער בין סכום תביעת התובע לבין הרכיבים בהם מצאנו ממש (המסתכמים בכ - 50% מסכום התביעה) וכן בשל חוסר ההלימה בין ההיקף שתפס התיק לבין הסכומים שנתבעו בו, אך החלטנו, בסופו של דבר שכן לחייב את הנתבעת בסכום מסויים (גם אם לא גדול) של הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וזאת בשל העובדה שהתביעה שכנגד שהיא בחרה להגיש, נדחתה כמעט במלואה.

דיילת הקרקע מסרה למבקשת כי המשיבה חכרה את מטוסי החברה הספרדית כחודשיים קודם לכן לבצוע טיסות ליעדים בצפון אמריקה לאור סיכסוך עבודה עם טייסי אל על. עוד מסרה כי המשיבה מחליטה על היעד אליו תטוס החברה הספרדית 48 לפני הטיסה וכי הודעות מועברות בטלפון ובדוא"ל ביום הטיסה לנוסעים.

מינוי בודק הצדדים מבקשים להמנע ממינוי בודק בעניינינו, מאחר שמדובר בפשרה שבמהותה אינה על בסיס נתונים, ההכרעה בדבר סבירותו של הסכם הפשרה והיותו הוגן ומאוזן הנה בגדר עניין משפטי, הכרוך בבחינת הסכויים והסיכונים של התביעה ובקשת האישור שבצידה, אינה דורשת מומחיות אשר אינה מצויה בידי בית המשפט סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע: "(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נידרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר". בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות: "מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסיכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה". מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשת ולבאי כוחה, בהתאם למפורט בסעיף 49 לעיל.

אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות.

הנתבע טען כי אין כל סמיכות בין מועדי בניית הפרויקט לבין הסיכסוך שפרץ בינו לבין התובעת; התובעת והעומד בראשה, מר דוד, הם שבחרו את קבלני המשנה בפרויקט, התקשרו עימם בהסכמים ואשרו ביצוע תשלומים בגין עבודתם, כאשר לנתבע לא היה כל שיקול דעת בעיניין זה; הנתבע היה עושה דברו של מר דוד; החובה לפקח על טיב עבודות קבלני המשנה רובצת לפתחה של התובעת, אשר היה עליה למנות מהנדס מפקח או מנהל פרויקט, בנוסף להעסקתו של הנתבע כמנהל עבודה; תפקידו של הנתבע כמנהל עבודה היה לתאם את הגעתם של בעלי המיקצוע לשטח; לתובעת אין נהלי עבודה מסודרים בכל הנוגע לפיקוח על קבלני משנה ועובדים; התובעת לא עידכנה את הנתבע בזמן אמת אודות ליקויים שהתגלו בדירות, ולא צרפה את הנתבע כצד להליכים המשפטיים שהתנהלו נגדה, ומכאן כי לא ראתה בו כגורם האחראי בגין הליקויים, וכן בכך מנעה ממנו את זכותו להיתגונן מפני הטענות שהועלו באותם הליכים; אילו פעל הנתבע ברשלנות או בכוונת זדון, היו מתגלים ליקויים בכל הבניינים ובכל הדירות ולא רק ב - 5 מדירות הפרויקט; התביעה דנן הוגשה ע"י התובעת רק על מנת ליצור "מאזן אימה" כנגד תביעת הנתבע, ובסמיכות לניסיונות גישור בהליך בביה"ד לעבודה.

ההליך ניסגר לבסוף בהסכם פשרה בין הצדדים מיום 19.05.20, לפיו, הנתבעת תשלם לדיירים 15,000 ₪ (להלן: "עניין חטב").

...

לאור האמור לעיל אני קובעת כי טענות התובעת בעניין זה, התיישנו זה מכבר.

אם כן, טענות התובעת לפיהן הנתבע נטל לכיסו כספים ששולמו ע"י דיירים בגין עבודות נוספות, וכן טענותיה להפסד רווחים בשל כך, וכן טענותיה בנוגע לשווי הרווחים שהפסידה לכאורה, לא הוכחו על ידה ודינן להידחות.

סוף דבר אני מורה על דחית התביעה.

במסגרת תביעה זו הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין, לפיו לסילוק סופי ומוחלט של כל תביעות הצדדים, צד כנגד מישנהו, בגין תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבע 1 (להלן: ההליך הראשון).

באשר להפרת חובה חקוקה, בית המשפט עמד בת"צ (מחוזי לוד) 13356-08-17 סנדרס נ' אלטשולר שחם גמל ופנסיה בע"מ (25.9.2018) : "כפי שפירשה הפסיקה אמירה זו, משמעותה היא כי לאחר הילכת מנורה, סעיף 24(א)(1ב) מקנה לבית הדין לעבודה סמכות עניינית ייחודית לידון בתביעות של עובדים ומעבידים נגד קופות גמל בעילות נזיקיות המצוינות בסעיף, בכללן הפרת חובה חקוקה, לא רק "בקשר לסכסוך עבודה", אלא גם בקשר לקופת גמל".

...

לאחר יישום הכללים הנ"ל על המקרה שבפנינו, ולאחר בחינת מהות עילת התביעה במובנה הרחב בהתאם לניסוח של כתב התביעה, אני סבורה כי על אף שהתובע טוען שמדובר בטענות נזיקיות, מבחינה מהותית מדובר בעילות שהן במישור החוזי שיסודן ביחסי עובד מעביד ובמישור הביטחון הסוציאלי.

אך אני סבורה כי כל פסק דין שניתן בהיעדר סמכות בטל מעיקרו וחסר תוקף משפטי (ראו: עניין מנורה), על כן אין מנוס מפיצול הדיון כאמור.

סוף דבר בנסיבות אלה, התביעה כנגד הנתבע 1 נמחקת בשל העדר סמכות עניינית, וככל שהתובע עומד על תביעתו זו – יגישה לבית הדין האזורי לעבודה.

כפי שהבהרתי לך תנאי עבודתי כוללים מגורים ויש בידי אישור חתום כדין ע"י הפנימייה ויש קושי רב לשנות את תנאי עבודתי בתקופה זו. יחד עם זאת, היות והסברת לי ולבעלי בפגישה שהצורך של הפנימייה ביחידת הדיור בה אני מתגוררת היא קריטית ואקוטית לטובתם של הנערים, אני ובעלי התלבטנו וחשבנו שאולי כדאי שנגיע להבנות ולהסכמות לצורך סילוק סופי ומוחלט של כלל הטענות והדרישות שלנו עם הפנימייה לפנים משורת הדין, ולהתחשב בבקשתכם אך זאת בתנאים הבאים ובכפוף לחתימה על הסכם פשרה ותשלום פיצוי אשר יביא לידי ביטוי שכר ומגורים (באופן יחסי) למשך תקופה של כשנה.

עמדת הפיקוח ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים, כי על עמותת "אהל אשר" להביא לידי פיתרון מידי לסכסוך העבודה עם בני הזוג זיידל, למצוא פיתרון לדיור של הורי הבית החדשים על מנת שהחניכים יוכלו לקבל את המענה לו הם זקוקים ולשמו הוצאו מביתם להשמה חוץ ביתית של משרד הרווחה .

...

אומד דעת הצדדים אינו תומך במסקנה שבמקרה שבו מופסקים יחסי העבודה של העמותה עם "אב הבית", קמה לתובעת זכות עצמאית להתגורר בדירה.

ממילא, דין תביעתה לסעדים הנובעים מטענתה כי פוטרה, להידחות.

הוצאות ושכר טרחת עורך דין תביעת התובעת נדחית ברובה ומתקבל בחלקה הקטן, בקשר להפרה רישומית שחלה על הנתבעת כמעסיקה.