כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכם פשרה בין חברת פינוי אשפה לרשות מקומית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

באותו הסכם נכתב בין היתר כדלקמן (בעמוד הראשון להסכם): "...ומבלי להסכים לאיזו מטענות הצדדים אחד כלפי מישנהו, ברצון הצדדים להסדיר את המחלוקות ביניהם כמפורט בהסכם פשרה זה.." וראו בהמשך, את מה שנכתב סעיף 2 להסכם: "לסילוק סופי ומוחלט של טענות העותרות המפורטות במסגרת העתירה בקשר עם פינוי האשפה ו/או הפסולת משטח הנכס מכאן ואילך ומבלי שהדבר יהווה הודאה של מי מהצדדים בטענות מישנהו, הוסכם..." (הדגשה שלי – הח"מ).
בית המשפט קבע שם: "...כזכור, היא עצמה עירבבה את אשפת עובדיה, שניתן היה לסווגה כפסולת בית אילו נשמרה בנפרד, בכלי אצירה שבהם היא אספה את פסולת המפעל שלה. אם כך הוא הדבר, הרי שבעניין הזה המערערת יכולה להלין רק על עצמה". בית המשפט קבע שם כי פסק הדין בעיניין סלע קפיטל שאוזכר לעיל, קבע כי הרשויות המקומיות תקבלנה את אמות המידה שמשרד הפנים גיבש בנושא של פינוי אשפה ככל שתחפוצנה בכך.
וראו בעיניין זה "ת"א 29963-07-17 א.ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ נ' עריית אשדוד (פורסם במאגרים משפטיים), שם נדונה תביעת שיפוי של חברת ויקטורי במסגרתה ביקשה כמו בעניינינו, להורות לעירייה לשפותה בגין תשלומים שנאלצה לשלם עבור פינוי אשפה. בדחותו את התביעה קבע בית המשפט הנכבד כדלקמן: "התובעת לא הציגה כל מיסמך שממנו ניתן ללמוד על דרישת הערייה להציב דחסן במועד תחילת פעילות התובעת בנכס.." (עמ' 3 למטה).
...
מכל האמור לעיל עולה כי דין התביעה להידחות, ואסכם: חוק העזר של העיריה מבחין עקרונית בין אשפה בסיסית לבין פסולת.
הנזק אני סבורה כאמור שלעירייה אין חבות כלפי התובעות, אולם ככל והייתה חובה כזו, אזי העלויות שעל הנתבעת לשלם הן עלויות הפינוי לעירייה, אשר הוכחו בתצהירים מטעם העיריה, ולא נסתרו.
יחד עם זאת מאחר ודחיתי את חבות הנתבעת לא מצאתי לנכון להתייחס לנושא הנזק מעבר להבהרה זו. לסיכום אני מורה על דחיית התביעה התובעות ישלמו לנתבעות שכ"ט עו"ד בסך של 58,500 ₪ (ראו סכום התביעה, וכן ראו כי תיק זה נוהל עד תומו, הוגשו תצהירים, התקיימו שני קדמי משפט ושני דיוני הוכחות והוגשו סיכומים), וזאת תוך 30 יום מהיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הנתבעת היא חברה העוסקת בפנוי אשפה ברשויות המקומיות ברחבי הארץ.
) והעלתה טענה כבושה של אי חתימתו על כתב השיפוי הפוגעת בתוקפו, כשבאותו הינף קולמוס, הציעה לתובע להתפשר על סך (לא מבוטל) של 35,000 ₪, שלטענתה שולם לעוה"ד חן וגזית כתעריף "לכל ראש" לגבי הנאשמים האחרים.
במכלול הנסיבות אני קובעת כי הסכום ששולם ע"י התובע לעו"ד בדנר (בהתאם להסכם שכ"ט נספח 5 וחשבוניות נספח 7) הנו בגדר הוצאות היתדיינות סבירות.
...
לעניין גובה שכר הטרחה ששילם התובע לעו"ד בדנר, והיותו בגדר הוצאות התדיינות סבירות, אני קובעת כי הסכום ששולם אינו חורג מהמקובל בהתחשב בהיקפו הגדול של התיק; מספר הנאשמים (7) וריבוי העדים (כתב האישום מונה 16 ע"ת), המשליכים במישרין על כמות החומר הראייתי ומשך ההתדיינות; היות ההליך כולל נושאים שבמומחיות מקצועית, כאשר עוה"ד המייצגים בתחום זה נמנים על קבוצה לא גדולה של עורכי דין שהתמחו בייצוג עבירות צווארון לבן בכלל ועבירות בתחום איכות הסביבה בפרט.
במכלול הנסיבות אני קובעת כי הסכום ששולם ע"י התובע לעו"ד בדנר (בהתאם להסכם שכ"ט נספח 5 וחשבוניות נספח 7) הינו בגדר הוצאות התדיינות סבירות.
יצויין, כי מעדות אביטוב עלה, שהסכומים ששולמו לעו"ד גזית עבורו ייצוגו של אביטוב בשני התיקים הקשורים בנתבעת הגיעו למאות אלפי ₪ אשר חלקם שולמו ע"י הנתבעת וחלקם ע"י אביטוב עצמו, שהתעייף מלריב עם הנתבעת בעניין זה. לפיכך אני קובעת כי התקיימו כל התנאים של כתב השיפוי ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 60,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועדי התשלום של כל אחת מהחשבוניות בנספח 7 ועד לתשלום בפועל, וכן אגרה ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

התביעה הסתיימה בהסכם פשרה בין הצדדים שקבל תוקף של פסק דין ביום 25.6.09 (להלן: "הסכם הפשרה").
בנוסף לכך הודיעה הערייה כי התצהירים שהוגשו על ידי ****ה לבי, ומר יעקב יהושע, במסגרת בקשתם להכרה בחסינותם כעובדי רשות מקומית, ישמשו כתצהירי עדות ראשית מטעם הערייה.
עוד כתבה עו"ד דגן כי על פי בדיקתם של הגזברית ושל מנהל אגף שפ"ע "החברה סיפקה לעירית רחובות שירותי פינוי פחים מוטמנים עד יוני 2009, ואין זה נכון שרכשה מהחברה פחים בשנים 2010 – 2008". בטופס ההמלצה שהוגש במיכרז פורט כך: בכל הנוגע לאמירה במכתב בקשר לרכישת פחים בשנים 2008 – 2010, התובעת מפנה להסכם הפשרה כראיה לכך שהעירייה רכשה ממנה פחים בשנים אלו.
כמו כן, יצוין כי ביום 25.10.12 השיב ב"כ התובעת לעריית באר שבע כי התובעת רכשה למעלה מ - 100 מכלי אשפה ולא נקב במספר של 200 פחים, כפי שרשם מנהל התובעת בטופס ההמלצה.
...
מאותם טעמים שפורטו לעיל ביחס לתביעה בדבר לשון הרע, אף לא שוכנעתי שהנתבעת התרשלה בעצם פרסומם של המכתבים.
אינני מקבלת את טענת התובעת בנוגע לצורך בניהול פרוטוקול בישיבה.
סיכומו של דבר, התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 28568-03-23 מקורות חברת מים בע"מ נ' מועצה מקומית מנשה בפני כבוד השופטת תמר נאות פרי העותרת מקורות חברת מים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אריה כהן המשיבה מועצה מקומית מנשה ע"י ב"כ עו"ד איתם לוי – ממשרד קרמר שפירא שניידר ושות' פסק דין
מפסיקה זו עולה לכאורה כי רשות מקומית מחויבת לפנות לפחות חלק מהפסולת שמייצרים המפעלים שבתחומה בתמורה לתשלום הארנונה ואינה רשאית לגבות אגרה בגין פינוי כל ליטר של אשפה המיוצרת על ידם (ראו: בר"מ 4091/15 עריית נצרת עילית נ' אבי סופר בע"מ, פסקה 6 (‏20.8.2015)).
עוד מצוין בפסק הדין כי ב"כ היועמ"ש גם הביא לידיעת הצדדים, במכתב מיום 19.10.17, את הודעת המנהל לשלטון מקומי במשרד הפנים, מיום 3.9.17, בדבר כך שאמות המידה בעיניין חישוב פסולת עודפת שהיה צורך להכין בעקבות פסק הדין בעיניין סלע קפיטל כבר הוכנו, אך הצדדים הודיעו כי אין צורך בעדכון ו/או תיקון הסכם הפשרה, למרות הכנת אמות המידה, הואיל והסכם הפשרה קובע מנגנון "הסדרה עתידית" אשר מתייחס גם לסיטואציה בה יפורסמו אמות מידה לפינוי פסולת.
לכן, ואם נסכם, למרות שהליך תיקון חוק העזר טרם הושלם, המועצה פועלת "בשטח" בהתאם לעקרון שבבסיס הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית, דהיינו – של חיוב באגרה רק לגבי חלק מהאשפה ולא לגבי כל האשפה, לא הוצגו נתונים לגבי כך שהאופן שבו מיישמת המועצה את האמור הנו בלתי סביר, וכל עוד לא נסתרה הטענה שהאמור מיושם באופן שיוויוני – לא מצאתי כי יש מקום להתערב באמור.
...
העובדה שהעותרת הייתה חלק מהתובענה הייצוגית, אשר הנחת הבסיס שלה הייתה שהיא מוגשת בשם "מפעלים" בתחומה של המשיבה, מחייבת אף היא את המסקנה כי העותרת עונה על הגדרת "מפעל", בחוק העזר בו עסקינן (ולדעתי היא אף מושתקת מלטעון טענה סותרת).
עם זאת, וכפי שעולה מהפסיקה, העובדה שטרם הושלם הליך "ההטמעה" או התיקון – אינה מחייבת את המסקנה שהעותרת מבקשת להסיק.
סיכום - אשר על כן, לאור כל האמור מעלה במקובץ, העתירה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

רקע עובדתי והליכים קודמים בין הצדדים התובעת מס' 1 (להלן: "אורוז") היא חברה העוסקת בפנוי אשפה ופסולת, הובלתן ומחזורן.
הרצון לנפח את התביעה במטרה לזכות "במשהו" או במטרה להפעיל על המועצה לחץ להתפשר, אינו טאקטיקה לגיטימית ומהוה שימוש לרעה בהליכי משפט.
יודגש, התובעות עסקו בפנוי אשפה באמצעות מכליות ומשאיות לפינוי אשפה מתחומי רשויות מקומיות שונות בהתאם לחוזים שהתובעות היו קשורות בהם עם אותן רשויות.
...
נוכח כל האמור, התביעה בגין מוניטין דינה להידחות, גם בשל העדר הוכחה.
סוך דבר על יסוד כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
מכל האמור לעיל, אני מחייב את התובעות, ביחד ולחוד, לשלם למועצה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 150,000 ₪.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו