הסכם נציגות בלעדי בין משווקת לנציגה של חברת תוכנה

התובעת הנה הנציגה הבלעדית בישראל של חברה צרפתית בשם OGON DESIGNS COMPNY (להלן: OGON) המשווקת בעולם ארנקי אלומיניום לכרטיסי אשראי ושל החברה היצרנית של ארנקים אלה, PRO-SYMNOVA INDUSTRY AND CO. הוצגה ההרשאה הבלעדית לתובעת לעשיית שימוש בתמונות המוצרים ובחומרי הלוגו של OGON, באתרי מדיה בישראל, וכן הרשאה לתובעת מהחברה היצרנית ומהחברה המשווקת, לנקוט הליכים משפטיים לגבי אכיפת הפרות זכויות יוצרים של חברות אלה בישראל, כשההוצאות המשפטיות יוטלו על התובעת וכל סכום שייפסק לטובתה יומחה אליה (נספח 1 לתצהיר מנהל התובעת).

ההסכם של הנתבעת עם הספק, אמיר בן שלמה, נחתם בשם חברת דאפיגו, אך בהתאם להסכמה עם הספק, ההסכם היתייחס גם למוצרים שפורסמו באתר לבקשתו בשם חברת ניקי.

אין מחלוקת כי ניקי העבירה תמונה של המוצר לנתבעת לצורך הפירסום באתר ואף אישרה אותה לאחר עריכת הפירסום בו כלולה התמונה, ואולם לא נותר לצדדים עותק של התמונות שהועברו, כי ההעברה נעשתה באמצעות גרסה חינמית של תוכנת דרופבוקס, אשר הקבצים המועברים בה נמחקים תוך 30 יום.

...

בשאלה, כיצד הגיעו התמונות המפרות אל הנתבעת, אני מקבלת כמהימנה את עדות מנהל הנתבעת, כי כל תמונות המוצרים המתפרסמות באתר הנתבעת הינן אלה שנמסרו על ידי ספקי המוצרים, וכי הפרסומים באתר מועברים לאישור הספקים לאחר עריכת נוסח ועיצוב הפרסום ע"י הנתבעת, וכך היה גם במקרה זה. מנגד, עדותו של מנהל חברת ניקי, שהעיד מטעם התובעת, לא היתה חד משמעית ואף האינטרס שלו להרחיק עצמו מלהיתבע ע"י התובעת, היה ברור.

לפיכך אני קובעת כי התמונות שקיבלה הנתבעת מניקי היו התמונות המפרות.

לפיכך אני קובעת כי הנתבעת התרשלה כלפי התובעת ולא ערכה את הבדיקה שהיה עליה לבצע בטרם העלאת התמונות המפרות לפרסום באתר שלה.

הצדדים ערכו ביניהם הסכם עקרונות, שתכליתו להפוך את הנתבעת לנציגה הבלעדית בישראל של חברת תוכנה בשם Micro Focus Ltd.

סעיף 2 להסכם מתייחס לחלוקת העבודה בין הצדדים, וקובע כדלקמן: "היה ונחתם הסכם הנציגות עם היצרן, תמנה מלם את החברה, בכפוף לתנאי הסכם הנציגות והסכם מפורט שייחתם בין מלם לחברה, למשווקת הבלעדית של המוצרים בישראל מטעמה, לרבות רכישת מוצרים עבור צרכים פנימיים, כאשר במסגרת זו תהא החברה [נקסט] אחראית הבלעדית על כל פעילויות השיווק, המכירה, התמיכה, התחזוקה, ה-Presale, היישום וכד' של מוצרים" בהמשך לכך, הובהר בסעיף 3 להסכם העקרונות כי ההסכם המפורט (אשר יהיה כפוף להוראות הסכם הנציגות), יכלול את הפעולות אותן ידרשו התובעת ומלם לבצע כדי למקסם את פוטנציאל המכירות של מוצרי מיקרו-פוקוס.

...

דין התביעה שכנגד, אם כך, להידחות.

סוף דבר דין התביעה להתקבל בחלקה, במובן זה שניתן צו מתן חשבונות בהתאם למפורט בפסקה 74 לעיל.

דין התביעה שכנגד להידחות במלואה.

רקע התובעת, חברת איי טו זד גרפיק סולושנס בע"מ, היא חברה פרטית אשר עסקה, בין היתר, ביבוא, שיווק ואספקה של מכונות דפוס, ביצוע תיקונים ואחזקה של המכונות וכן במכירת ציוד הקפי בתחום (להלן: "אייטוזד").

קומורי הפניתה את מאירי לנציגות החברה בהולנד ואילו שם הפנו את מאירי אל אייטוזד, בהיותה, כאמור, הסוכנת והיבואן הבלעדי של מוצרי קומורי בישראל.

ביום 26.4.10 היתקיימה פגישה בין נציגי הצדדים, וביום 2.5.10 שלח סמנכ"ל מאירי, מר מאיר פלדמן (להלן: "פלדמן") לצליק, מיסמך של סיכום הפגישה, ובו נכתבו, בין היתר, הדברים הבאים: "בסיום הישיבה שהתקיימה במשרדו של עוזי. סוכם שאתה תוציא מיסמך סיכום לישיבה ובו תציין את לוח הזמנים לתיקון התקלות ואת התייחסותך לנושאים שהועלו בישיבה, עד עתה טרם התקבלה היתייחסות מצדך. הריני מעלה פעם נוספת את התקלות שקימות במכונות ואת נושאי השיחה מהישיבה שצוינת בנידון". במכתב זה פורטו תשע-עשרה תקלות, וצוין כי מאירי ממתינה מזה כחודשיים להצעת מחיר עבור רכיבים למכונה, כי טרם הותקנה התוכנה הנדרשת, כי חסרים חלקים נוספים וכי מאירי מצפה למימון הדרכת עובדי קומורי, אשר אמורה הייתה להתבצע עם קליטת המכונות (נספח ב' לכתב התביעה שכגד).

בנוסף טענה אייטוזד כי הסיפא של סעיף 4 לחוק ההתיישנות אינו חל בעניינינו, היות שהתביעה שכנגד, הוגשה בגין ליקויים נטענים במכונות שרכשה מאירי מכוח ההסכם שנכרת בחודש ספטמבר 2008, וכי מדובר בעילה שונה ונפרדת לחלוטין מעילת התביעה שעליה מבוססת התביעה שהגישה אייטוזד, שעניינה בחשבוניות שלא שולמו בגין מוצרים ושירותים שספקה אייטוזד למאירי בתחום הדפוס מאז שנת 2016.

גם מכך ניתן ללמוד כי תביעתה של מאירי בנוגע לליקויים במכונות הופנתה בזמן אמת לנציגיה של קומורי ועוסקת בליקויים במכונות ואין כל קשר לרכישת הציוד ההיקפי מאייטוזד שנעשתה שנים רבות לאחר מכן.

...

מלבד העובדה כי מר פלדמן, אשר לטענת חזי "טיפל בכל הדברים האלה", לא זומן למתן עדות בתיק זה (ואין ממש בטענת מאירי שלפיה מר פלדמן אינו נמצא בשליטתה, היות שניתן היה לזמנו למסור עדות באמצעות בית המשפט), והדבר פועל לחובתה של מאירי, סבורני כי דבריו של חזי מדברים בעד עצמם ומעידים כי מאירי זנחה את תביעתה.

סוף דבר תביעתה של אייטוזד מתקבלת, אפוא, באופן חלקי, כך שמאירי תשלם לאייטוזד 127,758 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

מכוח הסכם הנציגות שימשה ווטאירפול כנציגה בלעדית בישראל לייבוא ושיווק מכונת ה – XDR וסייעה רבות בפיתוחו.

עוד הסביר מר חסון כי: "ווטאירפול הייתה מעורבת במהלך כל השנים בניסויים ובבדיקות שבוצעו על ידי השב"כ על מנת להכשיר את מכונת ה-XRD בישראל והעובדים מטעמה עברו הכשרות רבות במפעלי הנתבעת ... בנוסף ווטאירפול השקיעה שעות עבודה רבות ומאומצות שלי ושל צוות מסחרי וטכני מטעמה וכן העמידה לרשות הנתבעת צוות הנהלה ומכירות ..." [סעיף 31 ל-ת/2] וכן: "... מעורבות ווטאירפול בפרויקט כנציגה בישראל הייתה אחד מהתנאים המרכזיים של מערכת הבטחון לצורך התנעת הפרויקט כולו. במסמך שהוכן על ידי משרד הבטחון ביום 29.4.1999 הובהר כי אחת מהדרישות בפרויקט היא קיומו של נציג ישראלי שיישא בכל מחויבויות החברה ואשר יתן שירות ותמיכה טכניים שיהיו זמינים במשך כל ימות השבוע ושיספקו לרש"ת חלקי חילוף ... ווטאירפול ...התחייבה לעמוד במשימה זאת ..." [סעיף 33 ל-ת/2] מר חסון הפנה לתצהירו של ד"ר קוזנצקי שניתן בהליך הבוררות, שם הבהיר ד"ר קוזנצקי בזו הלשון: "16. WATAIRPOLL was very active in trying to get the necessary funding in Israel and in finding how to develop the technology …

בנתיים, נודע להנהלת אינוויז'ן כי מר חסון מצוי בקשרים עם נציגי חברת SureScan (אשר מפתחת ומשווקת מכונות CT ומהוה מתחרה ישירה לאינויז'ן ו-GE).

[פר' עמ' 108, ש' 20-14] בנסיבות אלה ובהיתחשב בכך שווטאירפול איננה צד להסכם 2009 ולא הייתה מעורבת בהתקנת מערכת ה-SoS, אני סבור כי היא אינה זכאית לפצוי כלשהוא או לשכר ראוי בגין רכיב זה של מתן שירותי האחזקה, חלקי החילוף והתוכנות שנדרשו למערכת ה - SoS.

...

אני מחייב את הנתבעת (סמית') לשלם לווטאירפול סך 10,970,700 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מחודש ינואר 2010.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי בהשוואה לסכום התביעה אני מחייב את סמית' בהוצאות בגובה מחצית אגרת בית המשפט.

כן אני מחייב את הנתבעת בסכום נוסף בגין עלויות שמיעת עדיה הזרים של ווטאירפול, התרגומים למיניהם וצילומי המסמכים והמוצגים בסך 75,000 ₪ זאת על דרך האומדנה.

באותו היום במסגרת קבוצת ווטספ משותפת לתובעת ולגלובל ספיריט, הודיעה הראשונה כי קיימת האטה בתוכנת שיווק משותפת.

והעיקר הוא, שהעד גרקושין גם אשר כי בביקורו "נפגשתי עם נציגים של חברות העוסקות בהפצה של מוצרי אלכוהול. הפגישות עם נציגי החברות הללו נערכו במטרה לקבל מידע נוסף על שוק האלכוהול בישראל ועל מנת לבדוק את האפשרות להיתקשר עם מפיץ נוסף/אחר לשם שיווק מוצרי Global Spirit, ככל שיתברר כי התובעת תמשיך בהתנהגותה המפירה את הסכם הבלעדיות בין הצדדים.." (סעיף 14-15).

...

מכל אלה, אני סבור כי דין התביעה שכנגד דחייה.

סוף דבר מכל האמור, אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 4-7.

התובעת תשלם לנתבעים 5-7 שכ"ט בסך 35,000 ₪ והמע"מ, וגם הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.