קרוב מישפחה מוגדר בסעיף 2 להסכם הניידות, כך:
"קרוב מישפחה - ...אב, אם... שבידו רישיון נהיגה בר תוקף והוא והמוגבל בניידות גרים בקביעות באותו ביניין, או בבניינים סמוכים, או בבניינים שהמרחק האוירי ביניהם אינו עולה על 1500 מטרים, או בבניינים קרובים ביותר זה לזה בתחום אותו ישוב".
טענות התובע –
א. התובע מוגבל בניידות בשיעור 100% ואביו משמש כאפוטרופוס שלו.
"
"קרוב מישפחה" מוגדר בסעיף 2 כדלקמן:
"בן זוג, בן, בת ובני זוגם, אב, אם, לרבות הורה מאמץ והורה חורג, אח או אחות, סב או סבתא, נכד או נכדה שבידו רישיון נהיגה בר תוקף והוא והמוגבל בניידות גרים בקביעות באותו בנין, או בבניינים שהמרחק האוירי ביניהם אינו עולה על 1500 מטרים, או בבניינים הקרובים ביותר זה לזה בתחום אותו ישוב".
בפסק דין פלונית חזר כב' השופט איטח (כתוארו אז) על התכלית של הקירבה הפיזית במגורים:
"על פי הפסיקה מטרת היסוד השלישי של קירבה פיזית קבועה במגורים היא לדאוג לזמינות מורשה הנהיגה להסעת המוגבל בניידות, תוך מתן אפשרות פקוח למוסד".
בפסק דין סולובייצ'יק נדון עניינו של מוגבל בניידות אשר אושפז במחלקת נכים במרכז גראטרי ממשלתי בנתניה.
...
אלא משעל פניו עולה כי שהות התובע במוסד במחלקה הסיעודית המורכבת נכפה עליו וכן נכפה על הוריו היעדר יכולת להביאו הביתה, ולאור הביקורים התכופים וההסעות אשר עושים ההורים לצרכי התובע, מתקיימת התכלית העומדת בדרישת הקירבה הקבועה במגורים ודין התביעה להתקבל.
יחד עם זאת משלא הוצג כל אישור לטיפולים אלה ומשזכרם לא בא לידי ביטוי באישור העו"ס, נדחית הטענה לקיומם.
התוצאה הינה כי התביעה מתקבלת.