הסכם מכר קשור להקפאת הליכים

בנוסף מפנה הבנק לכך שבבקשה להקפאת הליכים שהגישו החייבת והחברות עובר לצוי הפרוק, הצהירה החייבת שיש לחברות חובות כלפי הבנק בסך של כ-17 מיליון ₪, ולכן אין ממש בטענותיה שהחוב לבנק שנוי במחלוקת.

בהקשר זה אפנה למכתב הביטול מיום 28.2.16 של אבי ואימו שושנה שנשלח לחברה ושהעתקו צורף להודעת האימייל מיום 2.3.16 ששלח מוטי לעובד בשם גיא ממשרדי אור סיטי (נספח 3 לתגובת הבנק לבקשה לאכיפת הסכם המכר) שכותרתו "ביטול עסקה והשתתפות בפרויקט אלוף הנצחון": "אני הח"מ גב' שושנה בן עמוס ואבי ליאור עמוס לאור בקשתנו לביטול השתתפותנו בפרויקט אלוף הנצחון ברמת גן. הננו מאשרים קבלת מכתב הביטול מכם..." (ההדגשה אינה במקור- א.א.) קרי, נכרת הסכם מכר ייעודי לדירה בפרויקט של החברה, שאינו בקשר עם הדירה מושא הבקשה ושעבורו שילמו הרוכשים את התמורה שלה הם טוענים היום שיש ליחס לחייבת.

לעניין זה אפנה לכך שהחייבת מחויבת שלא למכור את הדירה ללא הסכמת הבנק, התחייבות שהופרה (סעיף 6ג' להסכם המשכנתא האישית) (נספח 4 לבקשת אכיפת השעבודים): "לא למכור, לא להעביר ולא להוציא מרשותו בכל אופן אחר שהוא את הנכסים או כל חלק מהם ... ללא קבלת הסכמה לכך מראש ובכתב מאת הבנק". בצד הפרה זו, הפרות נוספות חמורות של הסכם המשכנתא ובעיקרם אי עמידה בתנאי פרעון המשכנתא, והיעדר יכולת לפרוע את יתרת המשכנתא נוכח הקלעה של החייבת להליכי חידלות פרעון, שמהוה כשלעצמה עילת מימוש עצמאית.

...

אין בידי לקבל את הטענה ומקובלת עליי תשובת הבנק שלפיה השעבודים נרשמו כדין ואף הוצאו לגביהם תעודות רישום.

סוף דבר; נקבע בזאת שהסכם המכר מיום 29.2.16 שלפיו מכרה החייבת, ענבל אור, את דירתה ברחוב ריינס 34 בגבעתיים, לרוכשים אבי ליאור עמוס וארז גנור, בטל ומבוטל מחמת היותו הענקה פסולה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל כמו גם מהווה העדפת נושים אסורה לפי סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל.

לשם אכיפת המשכנתא, אני ממנה את עו"ד איתן ארז ואת עו"ד עמית פינס לכונסי נכסים על הדירה.

השאלה העיקרית העומדת להכרעה היא האם מועד המסירה החוזי נדחה כדין, כאשר בקשר לכך מעלה הנתבעת שתי טענות: האחת, כי מועד המסירה נדחה בשל צו הקפאת ההליכים שניתן בעיניינו של הקבלן, וזאת בהתאם לסעיף 8.5 להסכם; והשנייה, כי המועד נדחה ב-60 ימים המהוים את "תקופת הגרייס" שניתנה לנתבעת לפי סעיף 8.3 להסכם.

למען שלמות התמונה, אדרש בקצרה גם לשאלה זו. אשר לעצם קריסת הקבלן, אין מחלוקת של ממש כי זו אינה אחת מהנסיבות אשר סעיף 8.5 לחוזה המכר חל עליהן, ואזכיר כי הצדדים הסכימו למחוק את עילת הסל של "מסיבה אחרת כלשהיא". אשר לצוו הקפאת ההליכים, בין הצדדים ישנה מחלוקת האם המילים "הוראת חיקוק (לרבות תקנה וצו)" מתפרשות גם על צו מסוג זה. התובעת טוענת כי צו שניתן על ידי בית משפט אינו כלול בהגדרה "הוראת חיקוק", וממילא הוא אינו ניכנס לגדר הסעיף, ואילו הנתבעת טוענת כי המילה "לרבות" המופיעה בסוגריים נועדה להרחיב את ההגדרה המקורית, כך שהסעיף יחול גם על צוים שאינם בגדר "הוראת חיקוק" במובנה המצומצם.

...

במסגרת ההחלטה שבגדרה ניתן הצו, אסר בית המשפט המחוזי על נושי הקבלן לנקוט סעדים עצמיים (סעיף 11 להחלטה): "אני מורה כי בתקופת ההקפאה לא יבוצע כל סעד עצמי מכל מין וסוג שהוא, על ידי מי מנושי החברה, לרבות תפיסת נכסים, קיזוז, המחאת חוב, עיקול או עיכבון על תקבולים מלקוחות החברה, אלא באישור בית המשפט". לטענת הנתבעת, בסמוך למתן צו הקפאת ההליכים נטש הקבלן את הפרויקט, והותיר אותו ללא גורם אחראי בשטח.

כאמור לעיל, בכך יש כדי להביא למסקנה כי סעיף 5א(ג) לחוק המכר (דירות) אנו חל על ענייננו.

לאור כל האמור, אפשר שגם בחינת המחלוקת בראי דיני החוזים לבדם, הייתה מביאה למסקנה כי הנתבעת אינה פטורה מתשלום פיצוי עבור האיחור במסירה הנובע מצו הקפאת ההליכים.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 10,800 ש"ח לחודש בגין חמישה וחצי חודשי איחור, החל מיום 31.5.2016 ועד יום 15.11.2016, כאשר לכל תשלום יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מסוף אותו חודש.

לסיכום עד כאן לסיכום, נחה דעתי כי בנסיבות בהן המניות נמכרו במחיר בלתי סביר, לנוכח אי דרישת יתרת החוב על סך של כ- 2.5 מיליון ₪ על ידי הנתבעים והגשת תביעת החוב רק לאחר שנתבעו על ידי המפרקת להשיב הסכום שקבלו, לאור ההצגה הלא נכונה של העסקה בדוחות הכספיים ובאופן שאינו מתיישב עם גרסת הנתבעים, לנוכח תיקון ספרי התובעת יום אחד לאחר שהוגשה הבקשה להקפאת הליכים ולאור התחייבות התובעת לשלם תמורת המניות סך של 4 מיליון ₪ עת הייתה שרויה בקשיים כלכליים ובנגוד להיגיון עסקי, כל אלה מהוים "אותות מרמה" שלא הופרכו על ידי הנתבעים ומובילים למסקנה כי מדובר בהסכם למראית עין.

מכל מקום על אף שבין מנהל התובעת לבין הנתבעים היו יחסים מיוחדים, המפרקת לא הראתה בראיות מספיקות כי קיים קשר בין פעולות אלה לבין ההסכם למכירת המניות והתמורה ששולמה בגינן.

...

קיום ההסכם בנסיבות של אי חוקיות אל המסקנה כי יש ליתן תוקף להסכם כפי שבוצע בפועל (ההסכם הנסתר) ניתן להגיע גם באמצעות בחינת חוקיות ההסכם בכללותו.

סוף דבר לאור כל האמור הרי שהנתבעים אינם צריכים להשיב לתובעת דבר ולפיכך התביעה הכספית נדחית.

משמעות החלטתי היא שעיסקת מכר המניות הושלמה, כך שהתובעת זכאית לקבל לרשותה את המניות של החברה אנטריג ללא תשלום נוסף.

טענת השתק ומניעות בטרם אדרש לטענות הנאמן לבטלות ההסכם אתייחס לטענת ב"כ המשיבה לפיה קיים השתק שפוטי המונע מהחייב להעלות טענות הסותרות את הצהרת עו"ד מילוא בדיון שהתקיים ביום 25.10.15 בבקשה למתן צו הקפאת הליכים (פר"ק 14971-10-15), שם הצהיר ביחס ל"תרומת הבעלים": - "הסיטואציה היא כזו, המנהלים של החברה לא מושכים משכורות תקופה ארוכה מאוד וגם לא מתכוונים למשוך. כל טענות הנכסים שנטענו, את הנכסים האישיים הם מכרו.... הם אין להם יכולת להכניס 100,000 ₪, כי הבתים נמכרו והכספים הוזרמו לחברה" (עמ' 15 לפרוטוקול שו' 18-22).

כמו כן עומדים הם בסתירה לאמור בהודעת טקסט מס' 8 מיום 6.9.15 (בה חלפון כותב לחייב שהוא צריך למסור לעו"ד רבינסקי את השיקים) ול"אישור" בכתב ידו של חלפון שנחתם ע"י ג'עברי ביום 3.9.15 בו צוין כי השיקים הועברו לעו"ד רבינסקי (נספח 7 לתצהיר חלפון מיום 4.4.17), וכלשונו: "לפי הסכם שנחתם ביום 31.8.15 בקשר למכירת הבית ברח' מעגל השלום 27 ראשון לציון קיבל מר יצחק ג'עברי סך של 965,000 ₪ בקבלת מישכון

...

בסופו של דבר, יזם וקידם את החתימה על הסכם המכר, בבחינת "טוב ציפור אחת ביד משתי ציפורים על העץ". ראה בהקשר זה עדותו של ג'עברי שחלפון שקל לעשות שותפות עם נעלי מרקו "ומשכו את החוט בשביל לקחת את החברה מנעלי מרקו והכל התרסק" (עמ' 95 שו' 4-6).

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי העסקה האמיתית הייתה מתן ביטחון כלשהו לחלפון (שעבוד או הערת אזהרה על הדירה) על מנת להבטיח שחוב החברה ייפרע ולמעשה מדובר בשדרוג חוב והפיכתו לחוב מובטח.

לאור כל האמור לעיל אני מורה כי הסכם המכר בטל ומבוטל וכך גם הערת האזהרה שנרשמה מכוחו.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"א 34248-04-20 אמר נ' תקומה - החברה להתיישבות בארץ ישראל בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט תובע: הנרי אמר ע"י ב"כ עו"ד ניר נחום נתבעים: 1. תקומה - החברה להתיישבות בארץ ישראל בע"מ 2. אופיר שטמרמן 3. שרונית חברה לבנין ולפיתוח בע"מ – בהקפאת הליכים נתבעים 1,2 ע"י ב"כ עו"ד אלדד בן הרוש נתבעת 3 ע"י הנאמן עו"ד שי פינקלשטיין פסק דין

לפניי תביעה כספית על סך 547,296 ₪ וכן למתן צו מניעה ולמתן חשבונות בקשר עם הסכם מכר מניות.

...

אשר על כן אני דוחה את טענת הנתבעים ביחס לקיזוזי השכר ששולמו לתובע.

אם כך נותרו עם השאלה המרכזית – מדוע לא שולמה התמורה – וכפי שניתחנו לעיל, כל טענות הנתבעים לאי תשלום התמורה דינן להידחות.

סוף דבר תקומה והנתבע (נתבעים 1, 2) ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 435,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום העברת המניות 24.12.18 ועד למועד התשלום בפועל.