בהתאם לפרטים שמסר מר מבורך לועדת הערר, הוא "עוסק בחקלאות בהיקפים המאפשרים קיום כלכלי ומעבד כ-8,190 דונם של קרקע במושבי הסביבה: 720 דונם בגבעת כ"ח, 600 דונם ביער בן שמן, 400 דונם בבית עריף, 350 דונם בחב"ד, 380 דונם בצפריה, 800 דונם באיירפורט סיטי וצפדיה, 900 דונם בניר משה, 400 דונם בדינתיה, 240 דונם במזור, 670 דונם במגשימים, 200 דונם בטירת יהודה, 700 דונם בבני עטרות, 180 דונם במחלף קסם, 350 דונם במטאורולוגית, 200 דונם בחיריה, 700 דונם בחוות שיבולים, 400 דונם בנחלים, ומכאן הקפי התוצרת החקלאית המאוחסנת במחסניו, עוד מאוחסנים באותם מחסנים כ-76 כלים חקלאיים מסוגים שונים".
על המקרקעין נושא העתירה חלה תכנית גמ/518 שאושרה בשנת 1956 (להלן: "התכנית").
זאת, הואיל ובעניינינו:
"מדובר על סככות פתוחות, המשמשות לאחסנת תבואות חקלאיות, המשמשות את המשיב במישרין בפועלו החקלאי הענף הן בתחום המושב והן במושבים סמוכים. הדברים עולים בקנה אחד גם עם האמור באישור משרד החקלאות, לפיו בפעילות חקלאית טהורה עסקינן וכי פעילות זו נסמכת על שדות המעובדים באותו מושב ובמושבים וקיבוצים קרובים. בנגוד לעניין פ.א.ב שרותים בע"מ (ר' להלן), לא מדובר כאן בעסק של מכירת זרעים ותבואות אלא במרכיבים אנהרנטיים להליך הגידול ותוצריו. כך גם לגבי הכלים הנדרשים. כמו כן גם לא מדובר בעיבוד כלשהוא של תוצרת חקלאית (דוגמאת בית בד)..."
לפיכך קבעה דעת הרוב כי המטרה נכנסת בגדר מטרה חקלאית, וכי ההיתר הוא תואם תכנית.
נקבע כי: "מקום שבו מוקם מבנה בהקף כזה, המשרת מושבים רבים במחוז המרכז ומקבץ אליו יבול מהם ומבקש לחסות תחת הגדרת מבנה משק – העדר הפרוט בתכנית מהוה מחסום שלא ניתן לעבור אותו. נראה שגם פרשנות תכליתית של התכנית אינה יכולה לכלול מבנה בעל הקף שכזה ושימוש ל"צרכי משק" של כמחצית המחוז".
עוד ציין בית המשפט כי העדפה של בעל עסק כי המבנה ימוקם בשטח החקלאי מטעמים של חסכון כספי גרידא איננה רלוואנטית לעניין זה. תנובה ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון (עע"ם 6664/13), והצדדים הגיעו להסכם פשרה, שלפיו תוכל תנובה להמשיך ולהפעיל את המרכז הנוכחי במקומו לתקופה שלא תעלה על שנתיים, כדי לאפשר העברה מסודרת של פעילות המרכז (פסק דין מיום 19.3.14).
...
שלישית, אינני מקבל את טענת העותר שלפיה הייתה זו ההזדמנות הראשונה שלו להגיב על הטענה בעניין היקפי הפעילות שהובאה בדעת המיעוט בוועדת הערר (יצוין שוב כי בדעת המיעוט הובאה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בערעור על פסק הדין בעניין תנובה בגלגול הראשון, שלפיה יש להתיר הקמת המבנה על קרקע חקלאית רק ככל שהוא נדרש לטיפול בתוצרת החקלאית המופקת מאותה קרקע עצמה).
באשר למיקום גידול התוצרת החקלאית אינני מקבל, כאמור, את הטענה החדשה שלפיה המחסנים נועדו לאחסנת התוצרת המצומצמת של גבעת כ"ח וטירת יהודה.
דין העתירה להתקבל אפוא.
