הסכם מכר דירה בפרויקט גני ציון בירושלים

עקרי העובדות ביום 28.2.11 נחתם בין הצדדים הסכם מכר למכירת דירה בפרויקט גני ציון בירושלים.

...

בהסכם המכר נקבע כי בעד התחייבויותיה של הנתבעת ישלמו התובעים סך של 2,293,900 ₪ בפריסה לתשלומים, בצירוף מע"מ והפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה, כמפורט בסעיף 3 לנספח התמורה ולוח התשלומים שנקבע בין הצדדים.

הנתבעת טוענת כי הואיל ובנספח התשלומים אין הוראה בעניין זה, הרי שאין לקרוא לתוך נספח התשלומים את מה שלא נכתב בו. אף טענה זו אין בידי לקבל.

לפיכך, אני מקבלת את טענת התובעים כי מועד המסירה נקבע ליום 5.7.12.

מבוא: עניינן של התביעות שלפניי נסוב סביב טענות הדדיות, המופנות איש כלפי רעהו, להפרות התחייבויותיהם לכריתת הסכם לרכישת דירה, בהמשך לבקשה שנחתמה על ידי הנתבע לרכישת דירה בפרוייקט מגורים של התובעת ובנסיבות ביטולה של זו. טענות התובעת בקצירת אומר: התובעת הנה חברה קבלנית הפועלת בישראל בתחום הבנייה ואשר הקימה, בזמנים הרלוואנטיים לתביעה, מיתחם מגורים הידוע בשמו המסחרי "גני ציון", על מקרקעין הידועים כגוש 30143, חלקה 172, ברחוב אליעזר הגדול 6-14, בשכונת קטמון החדשה בירושלים (להלן- "הפרוייקט").

בעיניין זה הפנה הנתבע למבחנים השונים שנבחנו על ידי בית הדין לחוזים אחידים בירושלים בהליך ח"א 901-08, היועץ המשפטי לממשלה נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1998 בע"מ, בעיניין סעיף הפיצויים המוסכמים שהופיע בחוזה המכר של חברת ב.יאיר.

...

" 20.11 משכך, לאור האמור לעיל ובהיעדר אמת מידה אחרת ונוכח קיומה של אמת מידה בגין 'הבקשה הראשונה' ובשים לב לאי הוכחת נזק ממשי ולשאלת צפיותו של הנתבע לראות את הפיצויים המוסכמים ככאלה המשקפים קנה מידה סביר העשוי להיגרם מאותה הפרה ובנסיבות המיוחדות של תיק זה כפי שפורטו בהרחבה לעיל, סבורני, כי נכון יהיה להעמיד את הפיצויים המוסכמים על סך 20,000 ₪.

20.12 משדחיתי גרסת הנתבע, הרי שדין התביעה שכנגד להידחות.

סוף דבר- הנני מקבל התביעה העיקרית בחלקה ודוחה התביעה שכנגד ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 6149-05 אילן כהן ואח' נ' נופרם הנדסה פיתוח ובניה בע"מ ואח' בפני כב' השופטת רנר שירלי תובעים 1.אילן כהן 2.עפרה כהן ע"י ב"כ עו"ד ש. שלום נתבעים 1.נופרם הנדסה פיתוח ובניה בע"מ 2.עירית ויוסף דראי 3.דוד דיין (ניתן פסק דין )

המועצה המקומית (נתבעת פורמלית) פסק דין כתבי הטענות על פי כתב התביעה התובעים הנם בעלי הזכויות בדירה ברח' התבור 9, מבשרת ציון, אותה רכשו מהנתבעת 1 בהתאם להסכם מכר מיום 15.3.98.

לטענת התובעים עקב בניית יחידת דיור הנושקת לקיר הצפוני של דירת התובעים ומרפסת צמודה החורגת אף מקוי הבניין והמגרש וחודרת לתחומי הגן הצבורי, נפגעה קשות פרטיותם ואיכות חייהם של התובעים בדירתם ונגרמה להם ירידת ערך בסך 145,200 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

הנתבע 4 מונה כמנהל מיוחד על פי החלטה מיום 6.1.98 ותפקידו הוגדר בין היתר "לעשות את כל אשר נידרש לעשותו בנעלי החברה ומטעמה על מנת לקדם את השלמת וסיומו של הפרוייקט תוך גביית כל החובות שחייבים צדדים שלישיים לחברה ומכירת כל יחידות הפרוייקט ופירעון כל חובות החברה למבקש – הכל בהקדם האפשרי תוך הקפדה על טובת החברה ועל שמירת זכויות הרוכשים והנושים ובכללם זכויותיו של המבקש" (ר' סעיף 1ה לכתב המינוי, נספח ה' לתצהיר התובע).

...

עדותו לא נסתרה בכל חוות דעת אחרת והיא מקובלת עלי.

סוף דבר בכתב התביעה עתרו התובעים לפצוי בסך 100,000₪ בגין עוגמת נפש על שום נזקיהם עקב קבלת דירה השונה בתכלית שנוי מזו שהובטחה להם, תוך חריגות בנייה אינספור, היעדר פרטיות ונוף כמו גם ליקויים קשים.

התביעה כנגד הנתבעים 4 ו-6 נדחית.

כללי פסק דין בכתב תביעה שהוגש על ידי נציגי הבית המשותף וחלק מרוכשי הזכויות בבניין מספר 6 של פרויקט 'גני ציון', הידוע בשם 'המגדל' והמצוי ברחוב אליעזר הגדול 6 בשכונת קטמון בירושלים, כלפי הנתבעת 1, יזמית הפרויקט, ממנה נרכשו הזכויות (להלן – "החברה") וכלפי הנתבע 2, מנהלה של החברה, שבעצמו רכש שתי דירות בבניין, בגין עילות שעיקריהן פורטו בסעיף 4 לכתב התביעה, וכדלקמן: "האחד, הישתלטות הנתבעים על רכוש משותף בבנין, לרבות "אולם הדיירים" ובריכת שחייה המיועדים לשימושם של כלל הדיירים בבניין ונהפכו לשימושם הפרטי של הנתבעים; השני, אי ביצוע תשלומים לוועד הבית בגין השמוש ברכוש המשותף עליו הישתלטו הנתבעים ותשלום בחסר לגבי דירות בבניין שלא נמכרו או הושכרו ע"י הנתבעים.

ראה בדברי לביא בעמודים 126 – 127 לפרוטוקול, ראה בשנית בהתייחסותו לכך של מר חסיד, וראה בסעיף 110 לכתב ההגנה לפיו: ".. הסימון 'אולם דיירים' על השטח הנוסף נעשה בטעות על ידי דניה סיבוס בע"מ, הקבלן המבצע של הפרוייקט, ועל כן הוסר במהירות. באופן דומה נעשתה טעות במסירת המפתח על ידי דניה סיבוס בע"מ, וגם טעות זו תוקנה מיידית. אין באמור כדי לשנות כהוא זה מכך שהנתבעת מס' 1 עמדה בכל התחייבויותיה על פי הסכמי המכר ומסרה בפועל את השטחים שהתחייבה למסור..". אף פשיטא, שלא היתה חברת דניה סיבוס בע"מ שמה שלט שכזה על דעת עצמה: הרי לא היתה היא, אלא הקבלן המבצע, לא הופקדה היא על שיווק הדירות, ומדוע שתיעשה כן?!.

...

מעל הצורך אזכיר כאן גם את תקנה 151 (ג) של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, לפיה - "סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט או לא מילא אחר תקנות אלה, רשאי הוא לחייבו בהוצאות לטובת הנפגע או לטובת אוצר המדינה ובנסיבות מיוחדות אף את בא כוחו." אסתפק בנקודה זו בכך שאוסיף, שבנסיבותיו של הליך זה, כשברקע גם כל האמור לעיל ביחס למעשי הנתבע 2, היה בתביעה שכנגד זו, כדי להותיר תחושה ניכרת של אי – נוחות, וטוב היה לה, שלא הוגשה, משהוגשה.

סוף דבר, דין התביעה שכנגד לדחייה.

סוף דבר:- אבן הפינה להליך זה, בעשרות תובעים שרכשו דירות יוקרה מהנתבעת 1.

ההסכם משנת 2011 מגדיר את הזכאות לעמלת מכירה "בגין מכירת דירות בפרוייקטים פעילים הנמצאים בשלבי שיווק במועד חתמת ההסכם כדלקמן: פרוייקט "גני ציון" ירושלים, כל הפרוייקטים שנבנים על ידי החברה בשכונת הר חומה ירושלים, פרוייקט בשכונת פיסגת זאב ירושלים".

...

הנתבעת טוענת כי דין התביעה להידחות מחוסר סמכות, שכן לשיטת הנתבעת, התובע נתן לנתבעת שירותי ייעוץ בתחום השיווק כקבלן עצמאי, במסגרת עסק שהוא מנהל, וכאשר נדחתה דרישתו לשיפור תנאי ההתקשרות המסחרית עמו, החליט התובע לסיים בתיאום עם הנתבעת את ההתקשרות עמה.

לחילופין טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה בשל הגשתה בחוסר תום לב קיצוני, הואיל וצורת ההתקשרות הקבלנית בין הצדדים התקיימה לפי בקשת התובע, משיקוליו, שעיקרם – שיקולי מיסוי, קרי: האפשרות לקזז הפסדים של חברה שבאמצעותה פעל התובע בתחום הנדל"ן כעצמאי לפני ההתקשרות בין הצדדים.

התוצאה התביעה נדחית ברובה.

הנתבעת תשלם לתובע סך 27,799 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.6.19 עד לתשלום בפועל.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪.