כדי לקבוע אם הסכם שנקשר בין צדדים הוא הסכם תקף ומחייב, או שהוא הסכם למראית עין בלבד, על בית המשפט להיתחקות אחר כוונתם האמיתית של הצדדים להסכם, ולקבוע אם ההסכם אכן משקף את שהוסכם או שמא מתקיימת אי התאמה מכוונת בין הצהרת הרצון של הצדדים כלפי חוץ כפי שבאה לידי ביטוח בהסכם, לבין רצונם האמתי [ראו ע"א 4305/10 מזל אילן נ' יוסף לוי (פורסם במאגרים, 09.05.2012)].
העדויות אותן נימנעו הצדדים מלהביא, כדוגמת אחיה של הנתבעת, אשר לטענת הנתבעת היה קשור באפן ישיר להסכם ההלוואה ונחשף לאיומי אבי התובעת וכן נטען כי היה נוכח בעת החתימה על הסכם המכר, אבי התובעת, צירוף הסכם ההלוואה, יש להעיד כי בעניינינו אמנם רב הנסתר על הגלוי, אך אין חולק כי נסיבות חתימת הסכם המכר אינן שגרתיות, אינן סבירות, אינן מתיישבות עם ההיגיון הבריא וכי ההסכם נחתם בנסיבות של עושק וכפייה.
...
אם כך, העדר תמורה וחריגותו הבלתי סבירה של ההסכם, ובנוסף עדותם של הנתבעים שהצהירו בפניי, כי הם פוחדים מאביה של התובעת, האנקדוטות שפירטו במהלך העדות, כגון כותרת שמו של אביה של התובעת בוואטסאפ, עם ציורי אקדחים, אמירת שמות של ששת ילדיהם של הנתבעים מחוץ לאולם ביהמ"ש על ידי אמה של התובעת, חוסר הרצון של אביה של התובעת להעיד, למרות שבאופן חריג ניתנה האפשרות הזאת לאור בקשת התובעת, עדות הנתבעים כי הם פחדו ופוחדים מאביה של התובעת, הסמיכות של ביטול ההסכם למועד כריתתו, העובדה שלא הוגשו טופסי מש"ח, העובדה שהתובעת חתמה על ההסכם חודשים לאחר שהנתבעים הם שחתמו ולאחר שלדעתי היה לה ברור שהנתבעים מעלים טענות ביחס להסכם, וכל שפורט בהרחבה לעיל כל אלה מובילים אותי למסקנה כי המדובר בהסכם שנחתם בכפייה ובעושק.
אני סבורה כי תנאי ההסכם, שלמעשה מהווים תשלום של הלוואה שלא הנתבעים קיבלו, כשהם מוכרים חלק שפוצל באופן לא חוקי, מדירת מגוריהם, מהווים תנאים החורגים מהתנאי השוק באופן שהמצדיק קביעה כי המדובר בעושק.
סוף דבר:
נוכח המפורט לעיל, אני דוחה את התביעה ומורה על ביטולו של ההסכם מחמת חתימתו על ידי הנתבעים כתוצאה מעושק וכפייה.
