מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסכם ליווי מול משרד הבריאות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תמצית העובדות וטענות הצדדים המדובר בתביעה שהוגדרה כתביעה כספית לתגמולי ביטוח ופיצויים בגין הפרת חוזה, על סך של כ- 23 מיליון ₪ עקב מה שהוגדר אובדן משלוח קאנביס במשקל ברוטו של 1.6 טון (אובדן מלאי הקאנביס: כ- 15 מיליון ש"ח, עלויות ביטוח והובלה: 177 אש"ח, הפסד הכנסות ורווחים: 2 מיליון ₪, אבדן נתח שוק ומוניטין: 5 מיליון ₪, עלויות איחסון הובלה ותקורה כ- 1.7 מיליון ₪ וכן, ריבית מיוחדת ופיצויים עונשיים).
בהנתן האמור עד כאן, בשים לב לקשת השיקולים שאמורים ללוות תביעה שהנה בעיקרה תביעה לקבלת תגמולי ביטוח, שהשיקולים לחיוב בערובה בגינה הנם שונים, ואולם בשים לב שקיימת גם תביעה נזיקית, באתי לידי מסקנה שהפקדת הסכום בגובה של מאות אלפי שקלים הוא סביר ואף מקובל בפסיקה לתביעות בהקף דומה, ולפיכך אני מעמידה את סכום הערובה על סך של 300,000 ₪ (סכום המהוה כ- 1.25% מסכום התביעה).
סוף דבר במכלול האמור לעיל, אני מחייבת את התובעות להפקיד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום סך 300,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית לא מוגבלת בזמן, כתנאי להמשך היתדיינות בתיק זה. בשולי הדברים, ואולם לא בשולי חשיבותם, יש לקוות שהצדדים כולם יצליחו להידבר ולבחון אפשרויות להקטנת הנזק, בין בהידברות למול משרד הבריאות ובין בדרכים אחרות שתאפשרנה שימוש במטען ולו שימוש חלופי בו, על פניו הדבר נידרש ומתבקש.
...
גם לא שוכנעתי שיש להבטיח מראש שכר טרחה של עורכי הדין של המבטחות בסכום של 3 מליון ₪.
בהינתן האמור עד כאן, בשים לב לקשת השיקולים שאמורים ללוות תביעה שהינה בעיקרה תביעה לקבלת תגמולי ביטוח, שהשיקולים לחיוב בערובה בגינה הינם שונים, ואולם בשים לב שקיימת גם תביעה נזיקית, באתי לידי מסקנה שהפקדת הסכום בגובה של מאות אלפי שקלים הוא סביר ואף מקובל בפסיקה לתביעות בהיקף דומה, ולפיכך אני מעמידה את סכום הערובה על סך של 300,000 ₪ (סכום המהווה כ- 1.25% מסכום התביעה).
סוף דבר במכלול האמור לעיל, אני מחייבת את התובעות להפקיד בקופת בית המשפט בתוך 30 יום סך 300,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית לא מוגבלת בזמן, כתנאי להמשך התדיינות בתיק זה. בשולי הדברים, ואולם לא בשולי חשיבותם, יש לקוות שהצדדים כולם יצליחו להידבר ולבחון אפשרויות להקטנת הנזק, בין בהידברות למול משרד הבריאות ובין בדרכים אחרות שתאפשרנה שימוש במטען ולו שימוש חלופי בו, על פניו הדבר נדרש ומתבקש.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זוהי תביעתו של מר ניקולאי צ'רניצ'נקו (להלן: "התובע") כנגד מעסיקתו, חברת או.אר.אס. שירותי רפואה 2001 בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "ORS") לזכויות כספיות הנובעות מתקופת עבודתו בנתבעת בתפקיד מלווה לנכה משרד הבטחון.
באשר להפניית התובע לחוזה החדש מחודש 10/2017, אשר נקבע בין ההסתדרות הלאומית וועד העובדים של כלל המלווים לבין משרד הבטחון ושלושת החברות נותנות השרות, הוצג בבית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב (ס"ק 25328-05-17) וקיבל תוקף של פסק דין (נספח נ/18 לסיכומי הנתבעת), טוענת הנתבעת, כי ההסדר החדש מראה במפורש, שאפילו הועד היציג של העובדים וההסתדרות לא דרשו במסגרת הסיכסוך הקבוצי תשלום עבור שעות נוספות וממילא לא קיבלו.
לאחרונה הודיעה הנתבעת למשרד הבטחון שאינה מוכנה לתת שירות לזכאי והציעה לתת לו תגמול, כך שהוא יוכל להתנהל בצורה ישירה מול חבריו המלווים (סע' 33 לסיכומי הנתבעת).
...
באשר לתשלומי היתר - משלא פורטו בפנינו נסיבות התשלומים, לגביהם נטען, כי שולמו ביתר וממילא לא הוכח בפנינו, כי בטעות בחישוב מדובר, כאשר התובע לא ידע על ה"טעות" ונהנה מהתשלומים, עת לא מן הנמנע, כי הנתבעת אשר הוכח בפנינו, כי שילמה לתובע בהתאם להסדר ההסכמי המטיב עמו סכומים העולים לעיתים על הסכומים להם היה זכאי על פי דין, רצתה להטיב עם התובע ושילמה לו סכומים ביתר ובגינם קיבלה עמלה ממשרד הביטחון – איננו מוצאים מקום לקבלת טענות הקיזוז שעלו רק לאחר הגשת התביעה ובעקבותיה והן נדחות בזאת.
סוף דבר אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל במצטבר, דין התביעה להתקבל בחלקה.
יתר רכיבי התביעה נדחים בזאת; טענות הנתבעת בגין קיזוז - נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת התובעים את המגעים בין הצדדים ניהל ד"ר עבד אבו ג'עפר שהיה אמור ללוות את הצדדים לקראת חתימה על ההסכם, בשלבי הוצאתו לפועל .כן היה אמור להעניק לווי מקצועי לפעילות המכון.
עוד נטען כי הנתבעים הפנו את התובעים לפעול אל מול משרד הבריאות בנושא הנגישות מאחר שעניין זה היה באחריות התובעים כחלק מהליך קבלת היתר הבניה.
העובדה שהתובעים גייסו כספים ופעלו לקבלת הצעות מחיר או חתמו חוזים מול צדדים שלישיים (בהעדר טענה לתביעות בשל הפרות חוזים) אינה ראיה לכך שהתובעים הפסידו סכום כלשהוא שכן הסכומים שהוצאו בפועל נמוכים לעין ערוך מהסכומים שהתובעים טוענים שגייסו לצורך הקמת מכון הדיאליזה.
...
אשר על כן טענות התובעים באשר לפיצוי בגין הפסדי דמי שכירות – נדחות.
משטענה זו ניתנה כלאחר יד ולא נתמכה בראיות - היא נדחית.
סיכום מסקנתי היא שהתובעים לא הוכיחו שנכרת הסכם בינם לבין הנתבעים ואף לא הוכיחו כי הם זכאים לפיצויים כלשהם מהנתבעים בגין הפרת התחייבות על פי הסכם או בגין חוסר תום לב במו"מ .ומכאן שהתביעה נדחית במלואה.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מת"ש חתומה בין היתר על הסכם מול משרד הבריאות, לצורך הפעלת מיפעל מוגן לאנשים עם מוגבלות הזכאים לשקום על פי חוק שקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000 (להלן: חוק השקום).
במסמך צוין עוד כי "במהלך כל תקופת שהותו במרכזנו הביע חוסר שביעות רצון מהתשלום החודשי שניתן לו והתנגד לתהליכי שקום המתקיימים במסגרת תעסוקתית מוגנת (חשוב לציין כי התשלום החודשי הנו גבוה בהרבה מעובדי המחלקה בה עבד מאחר והועבר ממחלקת החשמל, אך הוחלט להשאיר את אותו התשלום גם במחלקה הכללית)". במכתב עידכון נוסף מיום 22.11.15 ששלח העובד הסוצאלי למשרד הבריאות (כאשר כל ההתכתבות מול משרד הבריאות נעשתה לכאורה ללא משלוח עותקים ממנה למערער) נכתב בין היתר כך: "בהמשך לעדכונך על סיום היתקשרות עם חיים, היתקיימה היום שיחת סיכום במטרה לעדכן את חיים בהחלטה. חיים הגיע בלווי העו"ס ממסגרת הדיור המוגן וקרובת מישפחה שלו. חיים התקשה להבין בשיחה את התנהגויותיו החריגות לאורך השנים, לדבריו התנהג באופן שאינו חורג מכללי המסגרת... חשוב לציין כי החלטתנו לסיום היתקשרות מתבססת על חציית גבולות לאורך כל תקופת היכרותנו...
...
עם זאת אינני סבורה כי זכויות אלה מובילות למסקנה אליה הגיעו חבריי, בדבר קיומם של יחסי עובד-מעסיק בין המערער לבין המפעל המוגן בו הוצב.
כיוון שמדובר במסגרת שיקומית, ובסביבה ארגונית שאינה פועלת לפי הנהלים וגם לא לפי הדינים החלים על "מקום עבודה" - אני סבורה כי יש לדחות את תביעות המערער לזכויות סוציאליות כשל "עובד". המערער קיבל זכויות של משתקם, שבחלקן (דוגמת סיוע בדיור) עשויות להיות גדולות מהזכויות הנתבעות על ידו, והוא אינו יכול לאחוז במקל משני קצותיו.
סוף דבר הערעור מתקבל כאמור בסעיף 77 לחוות דעתה של השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, אליה הצטרפו הנשיאה ורדה וירט ליבנה ונציג הציבור מר עצמון ליפשיץ, כנגד עמדתם החולקת של השופט רועי פוליאק ונציגת הציבור גב' שרה זילברשטיין-היפש.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

עוד עולה מחומר הראיות כי בתאריך 11.3.18, היינו 8 חודשים לאחר החתימה על הסכם השכירות, נשלח לשוכרת מכתב ממשרד הבריאות, על סמך ביקורת מיום 27.2.18, קרי 3 חודשים לפני עזיבת המושכר (נספח 5 לתצהיר תייסיר), העוסק בהמצאת היתר בניה הקשור למבנה כתעשייה ולא מסחר; תאור התהליך (שכונה 'פרשה טכנית'); ודרישה לבצוע שתי התאמות שהן- צנור התזת מים (התקנת מז"ח); מיפעל אינו אטום מפני חדירת מזיקים.
אני שכרתי שירותי אדריכל שעמד מול משרד הבריאות, שהוא הגיש את התוכניות, הוא ליווה אותי.
...
     התביעה של שושני (ת"א 20007-07-18) מתקבלת באופן חלקי.
לעניין הארנונה, יציג שושני לתיק בימ"ש ולנתבעים, אסמכתא בדבר תשלום הסכום שנפסק בסך 46,919 ₪, זאת עד לא יאוחר מיום 31.10.22, ובהעדר אסמכתא תוך פרק הזמן הנקוב כאן, לא יהיה זכאי שושני לפיצוי בגין מרכיב זה. תביעת שושני נגד הנתבע 3, שלום כהן, מכוח כתב הערבות האישית, נדחית.
התביעה של חברת מרינה בת"א 63017-07-18 נגד שושני, נדחית בזה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו