הסכם להקמת אתר אינטרנט ומתן שירותי פרסום

אמנם ההסכם מיום 16.12.15 שצורף להתנגדות, אינו מיפרט את השיקים דנן כתמורה שניתנה עבור שירותי הפירסום והקמת אתר האנטרנט, אך מפורטים בו שלושה שיקים קודמים שניתנו על ידי הנתבעת לחודשים ינואר עד מרץ 2016, ולפי מספרי השיקים, מדובר בשיקים עוקבים לשיקים דנן.

...

לפיכך, אני סבורה כי התובע לא נטל בתום לב את השיקים שתאריך פירעונם 10.7.16 ו -10.8.16, ומכאן שאינו בגדר אוחז כשורה על פי התנאים שנקבעו בהוראות 28 (א) (2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן- פקודת השטרות).

יתר על כן, ההלכה היא כי תיקון תאריך בשיק, כשלצדו ראשי תיבות שמו של עושה השיק, קנה לו אחיזה בבנקאות ובחיי המסחר, עד שאין בתיקון זה המופיע על פני השיק כדי לפגום בתקינותו (ראה, ע"א 217/87 מרכז פרץ לרשתות בע"מ נ' בנק צפון אמריקה בע"מ. סוף דבר: אני דוחה את ההתנגדות בהתייחס לשני השיקים שתאריך פירעונם 10.5.16 ו- 10.6.16, ולא ניתן יהיה לפעול כנגד הנתבעת לשם גבייתם.

אני מקבלת את ההתנגדות בהתייחס לשני השיקים הנותרים, שתאריך פירעונם 10.7.16 ו 10.8.16.

בפניי בקשה מטעמו של הנאמן לנכסי החייבים רונן וניקול ישר בפשיטת רגל (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו"החייבים"), שעניינה להורות על ביטול הכרזת החייבים כפושטי רגל ועל ביטול ההליכים בעיניינם בהתאם להוראת סעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל". בבעלות החייבים מספר חברות שעסקו במתן שירותי פירסום וקידום בתי עסק באנטרנט (כולל פורטל מאמי, אתר תוכן בתחום הריון, לידה ותינוקות (להלן: "פורטל מאמי")) וכן בהקמת אתרי אינטרנט תיחזוקה, איחסון ומתן שירותים ללקוחות.

לטענת הנאמן, החייב טען בפניו כי חתימתו על הסכם הניהול זויפה, כי מעולם לא קיבל מכתב פינוי, כי אין לו כל קשר לעניין וכי כל עבודתו בבית המלון הייתה "של עיצוב פנים בלבד". הנאמן ציין כי בנוסף לנכסים לעיל, החייב משכיר באמצעות אתר בוקינג נכסים נוספים למטרות נופש ברחוב בוגרשוב 9 וברחוב הירקון 29 תל-אביב וזאת באמצעות המותג בשם "Ray Supreme TLV" (להלן: "ראיי").

...

אשר על כן, אני מורה על ביטול הליך פשיטת הרגל בעניינה של החייבת.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל.

אני מורה על ביטול הכרזת החייבים כפושטי רגל ועל ביטול ההליכים בעניינם בהתאם להוראת סעיף 55(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

מכאן התביעה ומכאן פסק דין זה. מהות הקשר וכן המחלוקת בין הצדדים בין הצדדים נקשרו שני הסכמים - האחד להקמת אתר אינטרנט והשני למתן שירותי פירסום ושיווק דיגיטאליים.

...

סיכום פסק הדין מכל האמור לעיל עולה התמונה הבאה: הנתבעת והתובעת נקשרו בשני הסכמים שמטרתם מתן שירותים, תוך התייחסות לתערוכה שהפיקה הנתבעת; איש הקשר בהתנהלות אל מול התובעת היה מי שניהל את פעילות הנתבעת – מר עמיר איילון; הנתבעת עמדה בהתחייבויותיה עד סמוך לקיומה של התערוכה.

סוף דבר לאור האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת בתשלום הסך של 236,248.61 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7/4/2020 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

סמוך להגשת בקשת האישור בר עיצוב הקימה אתר אינטרנט ייעודי משל עצמה ובהתאם גם השתנה אופן הצגת תוצאות החיפוש בגוגל, והיא כבר לא מופיעה ראשונה.

בעיניינו, לחברי הקבוצה הנטענת אין כל עניין, לפחות בשלב זה, להיתקשר עם זאפ גרופ בהסכם למתן שירותי פירסום, וככאלה הם בדיוק מי שהמחוקק ביקש להחריג מתחולת חוק תובענות ייצוגיות בנסיבות העניין.

בר עיצוב קיבלה 'שירות' של פירסום פרטיה באתר זאפ, שזה למעשה מהות השרות שניתן על ידי זאפ גרופ.

...

מבלי שיהיה בכך כדי להוות כל הכרעה בשאלת קיומם או היעדרם של יחסי עוסק לקוח בין זאפ גרופ לבין בר עיצוב הרי שלצורך ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף, דין טענת זאפ גרופ להידחות.

סבורני כי שאלת היעדרה או קיומה של עילה אישית בענייננו, דורשת בירור עובדתי אשר מהווה חלק מבירור בקשת האישור.

סוף דבר ברע"א 7787/21 UBS AG נ' אילן גרטלר (פורסם בנבו, 6.4.21) נקבע והדברים כוחם יפה בענייננו אנו בין היתר כי: כידוע, בקשה לאישור תובענה כייצוגית תסולק על הסף במקרים חריגים בלבד, כאשר ברור על פני הדברים כי מדובר בבקשת סרק שאין בה ולא כלום.

בפני תביעה ותביעה שכנגד, כאשר כל אחד מבעלי הדין מבקש לטעון נגד רעהו כי הפר את ההסכם שנכרת ביניהם למתן שירותי הקמת אתרי אינטרנט וקידום תכנים ברשת.

מבוא - התובע והנתבע שכנגד (להלן, לשם הנוחות, יקרא מכאן ואילך: "התובע"), הנו בעל עסק להקמת אתרי אינטרנט וקידום תכנים ברשת, תחת השם 'ג'י-פרטנר'; הנתבע והתובע שכנגד (להלן, לשם הנוחות, יקרא מכאן ואילך: "הנתבע"), הנו בעל עסק לממכר טלפונים סלולאריים ומוצרים נלווים, תחת השם 'רד-מובייל'; הנתבע היתקשר עם התובע בהסכם מיום 27.06.2019, במסגרתו שכר את שירותיו להקמת אתר/י אינטרנט, שרותי מרכזיה וירטואלית, יצירת עבודות גראפיות, איסוף 'לידים' של לקוחות פוטנציאליים וכן שירותי פירסום ושיווק ברחבי הרשת בכלל, וברשתות החברתיות בפרט, למשך 12 חודשים (להלן: "תקופת ההיתקשרות") ובתמורה לתשלום הסך של 42,000 ₪ – הכל כמפורט בהסכם על נספחיו וראה נספח א' להסכם בפרט.

...

ההשבה שנפסקה לנתבע בסך של 9,360 ₪ כאמור לעיל, אינה אלא תוצר לוואי של המסקנה כי התובע לא היה זכאי למלוא הסכום ששולם לו, ואין בכך כדי ללמד על אופן ביצוע העבודה או טיב השירותים שסיפק לנתבע.

אי לכך, הרי שדין הטענה לפיצוי בגין אובדן הכנסה – להידחות.

משנדחו טענות הנתבע - כולן, הוא אינו זכאי לפיצוי בגין פגיעה במוניטין, עוגמת נפש או הוצאות למומחה - הגם שטען הנתבע כי נעשה לו נזק בעקבות פרסום פרטים שגויים, אשר גרר אחריו תלונות זועמות מצד לקוחות מתוסכלים, הרי שאלו לא נתמכו בראיה שיש בה ללמד על פגיעה במוניטין; ממילא, משנדחו טענותיו לעניין מחדלי התובע, אין הנתבע זכאי לפיצוי בגין הפגיעה במוניטין, עוגמת נפש או החזר הוצאות; יתרה מכך, באשר לרכיב הוצאות המומחה – משהוצאה חוות דעתו מהתיק, איני סבור כי גם לו הייתה מתקבלת תביעתו היה מקום להשית על התובע את ההוצאות בעניינו של מומחה זה, וממילא לא צורפה כל אסמכתא לתשלום ששולם לו. סוף דבר – משנקבע כי התובע אינו זכאי לתשלום נוסף על התמורה ששולמה לו, הרי שהתביעה העיקרית נדחית; משנקבע כי הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח אף לא אחד מרכיבי תביעתו, הרי שגם תביעתו נדחית; אף על פי כן, ומשנמצא כי התובע גבה מהנתבע תשלום ביתר, עליו להשיב לנתבע את הסך של 9,360 ₪ בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק; בנסיבות העניין, ומאחר והלכה למעשה נדחו שתי התביעות, יישא כל צד בהוצאותיו.