הסכם לביצוע עבודות שיפוץ מדרכות וכבישים במכרז

מחומר הראיות עולה כי עבודות השפוץ והפיתוח ברחוב הקברניט בוצעו זה מכבר על ידי הקבלן שזכה במיכרז לביצועם (להלן: "קבלן הבצוע") – בהתאם לתוכנית עבודה מפורטת אשר צורפה (נספח ו') לתצהירו של מר אפרים שטאובר, מנהל פרוייקטים בכיר במִשלמה של יפו בערייה (להלן: "תוכנית הפיתוח").

יצויין, כי עבודות הסלילה והרחבת המדרכה ברחוב הקברניט, בוצעו בהתאם לתוכנית תנועה מאושרת, אשר צורפה לתצהירו של מר יגאל וול (ת/3), המשמש כמהנדס תיכנון באגף התנועה של הערייה (להלן: "המהנדס וול" ו-"תוכנית התנועה", בהתאמה).

לבסוף הבהיר מר וול בתצהירו, כי אין מקום להצרת רוחב המדרכה הצפונית לרוחב תיקני (לשיטתו 2 מ') שכן המדובר ברחוב העתיד לשמש מוקד תיירותי, וגלל כן " ... המדרכה הקיימת עד לאזור התפוס הנה מדרכה בטיחותית להולכי רגל ... וכי יש צורך לסיים את הרחבת המדרכה בשטח התפוס על מנת שהולכי הרגל לא ידרשו לרדת אל הכביש תוך סיכון חייהם ובטיחותם" (סעיף 12 לנ/3).

ברם, בכל הכבוד, המשיב לא השכיל להוכיח כי מגוריו בשטח הבנוי בחלקה נעשו "מכוח זכות שבדין או זכות שביושר". לא מצאתי ממש בטענת באת כוחו המלומדת של המשיבים בסיכומיה, כאילו המשיב מחזיק בחלקה ובשטח הבנוי עליה מכוח "זכות שביושר". זכות זו, שביושר, עשוייה לקום מכוח התחייבות בעל הנכס או בעל זכויות בהם – להעבירם לקניינו של הרוכש, כאשר האחרון קיים את חיוביו על פי החוזה, וכול שנותר הוא ביצוע העברת הזכויות במירשם [ראו: ע"א 1559/99 צימבלר נ' תורגמן, פ"ד נז(5) 49,57].

...

יצויין, כי בית המשפט יצא מגדרו על מנת להביא את הצדדים לידי הסדר, על דרך הפשרה, ובכך לייתר את הצורך בשמיעת ההליך וההכרעה בו. דא עקא, כי הדבר לא הסתייע – כך שאין מנוס מלהכריע בתובענה לגופה.

דומני, כי יישום השיקולים שנמנו לעיל, בנסיבותיו של מקרה דנן, מוביל למסקנה כי אין מקום להעניק למשיבים פיצויים בגין השקעותיהם, הנטענות, בשטח החלקה.

נמצא, כי המשיבים לא השכילו להוכיח את עלויות הבנייה בחלקה – וגם מטעם זה יש לדחות את טענתם החילופית לפיה יש להתנות את פינויים משטח החלקה בתשלום כספי " ... ההולם את ההשקעות וההשבחות שביצעתי במבנה בסכום של 250,000 ₪". הפועל היוצא מהאמור לעיל הוא כי עתירת המשיבים להתנות את מסירת החזקה בחלקה לידי המבקשות במתן פיצוי בגין השקעותיהם בה – נדחית.

התוצאה סוף דבר, לאור האמור והמקובץ לעיל התוצאה הינה כדלקמן: התובענה מתקבלת.

ב. על הקבלן להשלים את ריצפת 0.00 (לובי ראשי) תוך 7 חודשים מקבלת צו התחלת העבודה כולל איטום קירות המרתף – וזאת על מנת לאפשר לקבלן פיתוח להשלים את עבודות הפיתוח לכבישים והמדרכות ההיקפיים.

התובעת הבהירה בנוסף, כי נכון למועד הארוע, אורתם-סהר עומדת בלוח הזמנים, אפילו זה היה "לוח זמנים מלחיץ". התובעת לומדת זאת מעיון בישיבות הבצוע והמסמכים שהוצגו במהלך הדיון המראים כי במועד הארוע – דצמבר 2008/ינואר 2009 הבניה הייתה בשלבי סיום תיקרת המרתף, ביצוע איטום לקירות המרתף וכל אלה כאשר עפ"י ההסכם והלו"ז יש להשלים את ריצפת ה- 0.00 (לובי ראשי) בתוך 7 חודשים מיום מתן צו התחלת העבודה, היינו מרץ 2009.

אשר לקצב הטיפול בבעיית חדירת המים, מר מנחם אורן הבהיר, כי עבודות השפוץ בוצעו באיטיות ולוו בצורך לקבל אישור נציגי הנתבעת תוך פקוח צמוד שלהם (עמ' 33 מול ש' 31 עד עמ' 34 מול ש' 3, וכן סעיף 9 לתצהירו ת/1 לפיו "עבודות התיקון והאיטום של החניון בעטיו של הארוע נמשכו זמן רב. כאשר מתוך ניסיון לחסוך בעלויות התיקונים, הרי שהתיקונים בוצעו בשלבים 'עקב בצד אגודל' ונמשכו זמן רב וזאת גם, בין היתר, היות וכל שלב היה חייב לקבל את אישור נציגי הנתבעת... רק בסמוך לחודש מאי יוני 2012 ניתן היה להשלים את החניון ולקבל טופס 4 על מנת שניתן יהיה לנהל מיכרז לתפעול החניון או להשכרת החניון").

...

משסברתי, כי לכל היותר יש עיכוב בן 7 חודשים בשל חדירת המים, ולא עיכוב גדול יותר דווקא מחמתה של התובעת, והכל בשל אותו עיכוב בקבלת פיצול ההיתר, כי אז גם 6 חודשים אלה של עיכוב לכאורה מטעם הנתבעת, נבלעים באותו פרק זמן בו התעכב הפרויקט והכל מבלי לקבוע מסמרות בכך שהנתבעת דווקא עיכבה הטיפול בתיקון מחד ומאידך ככל שניתן היה להקדים את ביצוע הפתרון עדיין ניתן לייחס זאת לפרק הזמן הראשון בתקופת העיכוב היינו באותו פרק זמן ביחס אליו לא הוגשה עדיין הבקשה לפיצול ההיתרים ולפיכך לא ניתן היה לקבל טופס 4 מחמתה של התובעת כאמור לעיל ומכאן שיתכן בהחלט כי פרק זמן זה נבלע דווקא בתקופה זו. המסקנה מהאמור לעיל הינה כי לא ניתן לקבוע שאמנם קידוחי הגלילים הביאו לעיכוב בפתיחת החניון ומכאן שלא ניתן לחייב בכך את הנתבעת.

סוף דבר התביעה נדחית על כל ראשיה.

משנדחתה התביעה כאמור, תשלם התובעת לנתבעת הסך של 100,000 ₪ כהוצאותיה לרבות שכ"ט עו"ד. עוד נדחות יתר ההודעות שהוגשו בהליך.

מטעם המועצה הוגש תצהירו של מר חליל בסל ת.ז 037789020, אשר הפנה בין היתר להסכם בין המועצה לחברת פלג הגליל מיום 01.01.2010; העד הצהיר כי העבודות בוצעו על ידי התאגיד, זאת על פי התמונות שהוצגו על ידי התובע; לגירסתו לא אותר דיווח על הארוע במועצה ומכל מקום הארוע מוכחש.

לאחר מכן ובאותו היום בוצע מילוי של התעלה בכביש, וסגירה מלאה שלה, ושל חתך קטן במדרכה, באיזור אחר, והכל בלווי שוטרים בשכר שביצעו חסימות והכוונת תנועה; העד הצהיר כי בתאריך 17.08.2014, לאחר שכבר בוצעו עבודות הגמר, נתבקש על ידי המהנדס מעיין, הוא העד הנוסף מטעם פלג הגליל, לתקן תיקון חוזר קטע שלא עלה על כ-1 מ"ר, והמרוחק 50 מטרים מהמקום שהתובע טען כי נפגע בו. למחרת, הוא יום התאונה, הצהיר עאסי כי בוצע מילוי אספלט של התעלה במלאה שהייתה בצד הכביש, ללא אירועים מיוחדים.

העד עאסי הכחיש את התמונות ת/1 (שצורפו על ידי התובע), כמקום בו ביצע עבודות, וטען שהמועצה ביצעה במקום המתואר על ידי התובע שפוץ עמודי תאורה (עמ' 34, שוות 31-33).

חרף האמור, העד לא ידע להציג העתק של המיכרז, העיד כי לא מסר עותק ממנו לעורך הדין וכי העבודה בשטח בוצעה בהתאם לסיכום ובהמשך לסיור שביצע עם מהנדס המועצה הקודם, שהלך לעולמו, מר ג'וזף עאסי (עמ' 32, שורות 13-19).

...

חישוב הנזק: לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין של התביעה המונחת לפניי, לא מצאתי הצדקה לערוך חישוב אקטוארי מלא בעניינו של התובע.

אך כאמור, ולאחר שבחנתי את נסיבות התיק והמסמכים שהוגשו ובכלל זה מהות הפגיעה וקביעת המומחים מטעם שני הצדדים, לא מצאתי הצדקה לפסוק לתובע פיצוי זה, הן משום העובדה שהתובע בחר לא להעיד, עניין העומד לחובתו, והן בזיקה לסוגית האשם התורם, אשר מצאתיו ניכר בנסיבות העניין.

על פי חוות הדעת ההגבלה בתנועות הינה ברף הנמוך ובנסיבות העניין ולאחר שבחנתי את מכלול הנתונים מצאתי לקבוע פיצוי גלובאלי אשר יתחשב בכמכלול הנתונים של התובע עליהם הרחבתי לעיל.

שיטת דמי ההישתתפות, אשר הייתה נהוגה בעבר, התבססה על החזר הוצאות שהוציאה הרשות בגין סלילת כבישים ומדרכות בתחומה, תוך גביית שיעור מסוים מההוצאות שהוצאו בפועל בגין העבודות מבעלי הנכסים הגובלים ברחוב בו הן בוצעו.

הודגש כי הקמה בפועל של תשתיות ברחוב גובל היא שיוצרת את הזיקה והיא שמפעילה את העילה לחיוב בהיטל, ונידרש שהעבודות יהיו מהותיות ומשמעותיות ולא די בעבודות שפוץ, תיקון או תיחזוקה תקופתיות.

אף לא הוצג הסכם מסגרת חתום בין הערייה לחברה הכלכלית לפיו עבודות הסלילה והתעול יבוצעו באמצעות החברה הכלכלית; לא הוצג הסכם חתום בין החברה הכלכלית לחברה שזכתה במיכרז לבצוע העבודות; לא הוצגו אף תכנית, העתק חשבון חלקי, ולא כתב כמויות; לא הוצגו תמונות המתעדות את העבודות שבוצעו ולא הוצג העתק חשבון סופי.

...

סוף דבר אני מקבל את תביעת התובעת נגד העירייה [ת"א 55712-12-18].

התביעה נגד רותם יהלום (ת"א 18092-07-19) - נדחית.

התובעת תשלם לרותם יהלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 17,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הסכם הפיתוח עם קי.בי.ע. משנת 1983 קבע כי קי.בי.ע. תבצע תיכנון מפורט של "עבודות יישור שטח, סלילת כבישים, אבני שפה, תאורה, עצים במדרכות, צנרת ביוב, ותיעול בתחום השטח במקומות המסומנים בצבע אדום בתשריט..." ותבצע את העבודות בהתאם לתיכנון (למעט מדרכות ועצים לגביהם התחייבה הערייה לחייב את הבעלים הבודדים של המגרשים לבצע בניית המדרכה והעצים ואת הנטיעות בחזיתות המגרשים מיד לאחר גמר התכנית ולפני גמר מתן תעודות גמר – סעיפים 3 ו-8.

(א) היטל סלילת רחובות יוטל על בעל נכס - בהתקיים אחד מהמקרים האלה: (1) תחילת סלילת רחוב גובל בנכס; לענין זה, "תחילת סלילה" - גמר תכניות לבצוע של הרחוב הגובל וכן אישור של המהנדס לפיו בכוונת העיריה לצאת למכרז לבצוע עבודות סלילת הרחוב הגובל או להיתקשר כדין בדרך אחרת לבצוע עבודות כאמור בתוך 12 חודשים ממועד מתן האישור; (2) בשל הוספת בניה או בניה חדשה בנכס.

לאחרונה פסק בית המשפט העליון כי ההנחה היא כי הרשות המקומית תחייב בתשלום היטל בגין פעולות שידרוג ותשתית מהותיות ומשמעותיות – שיש לראותן כארוע מפעיל חבות – להבדיל מעבודות שפוץ, תיקון ותחזוקה תקופתיות, שאין מקום להוציא בגינן דרישת תשלום לפי חוק העזר (עע"א 7990/20, שם, פסקה 53 לפסק הדין של כב' השופט י' עמית).

...

ניתן איפוא להחיל את היטל השצ"פ על הנכס של העותרת, הגם שהוקם קודם לחקיקת חוק העזר, ככל שמתקיים זיקת הנאה בין הנכס לבין השצ"פ. אין בידי לקבל את טענת העותרת, כי העבודות בעקבותיהן קמה הדרישה אינן עבודות שצ"פ, כי אין לה זיקת הנאה לשצ"פ וכי דרישת התשלום פגומה.

סוף דבר – העתירה מתקבלת בחלקה בעניין היטל תיעול ובעניין קיזוז היטל סלילת כביש עורקי שנגבה מהעותרת בעת קבלת היתרי הבנייה.

המשיבה תשלם לעותרת הוצאות משפט ושכר-טרחת עורך-דין בסך כולל של 10,000 ₪.