הסכם ייצור מוצר מוגן פטנט

מכלי הבקבוקים, המשווקים על ידי הנתבעת תחת המותג "BFREE", הנם מוצרים המוגנים בפטנטים ונחשבים לאיכותיים ועשויים משלושה סוגי חומרי גלם : האחד PES בנוסף PP וכן בקבוקי זכוכית.

התובעת הודיעה על ביטול הסכם ההיתקשרות עם הנתבעת שלא כדין, והודעת הביטול הוסיפה נזקים שנגרמו לנתבעת והביאו לאובדן השקעות שביצעה הנתבעת בהתאמת פס הייצור של התובעת, לרבות הצורך בייצור תבניות ייחודיות שיתאימו לפס הייצור של מכלי הבקבוקים.

לטענת עמיקם, עם היוודע הפגם במכלי הבקבוקים, עורר הדבר חשש אצל הלקוחות הסינים כי מדובר בניסיון זיוף של מוצרי הנתבעת, דבר שגרם לירידה משמעותית במכירות המוצרים בשוק זה. לטענת הנתבעת, משווקי העולם הגיעו תלונות רבות בנוגע לייצור פגום של הבקבוקים, באופן שדופן הבקבוק רכה, ובעקבות כך, הייתה ירידה דרמאטית במכירת כלל מוצרי הנתבעת, כאשר מכלי הבקבוקים מהוים את מוצר הבסיס של הנתבעת.

...

הנני מורה על שפעול ההליכים בתיק הוצל"פ 51-6399011-5.

הנתבעת תשלם לתובעת את מלוא הוצאות המשפט שהוציאה, לרבות אגרות ותשלום שכ"ט למומחים, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם ע"י התובעת ועד מועד התשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪.

(ב) לענין אמצאה שהיא תהליך לייצור מוצר – בתביעה על הפרה, על הנתבע להוכיח כי התהליך שבו עשה שימוש לייצור מוצר זהה, שונה מהתהליך המוגן בפטנט; לענין סעיף קטן זה, יראו מוצר זהה שנוצר בלא הסכמת בעל הפטנט, כל עוד לא הוכח אחרת, כמוצר שנוצר על ידי התהליך המוגן בפטנט, אם היתקיימו שניים אלה: (1) בעל הפטנט אינו יכול לברר, במאמצים סבירים, באיזה תהליך השתמשו בפועל לייצור המוצר הזהה; (2) קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "הסעיף המוצע חורג מדיני הראיות הרגילים בגלל הקושי להשיג ראיות ישירות לשימוש בתהליך נושא הפטנט בייצור מוצר זהה, ומקל על בעל הפטנט בכך שהוא מעביר את נטל הראיה לנתבע..." (דברי הסבר להצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני – התאמה להוראות הסכם הטריפס, תשנ"ט -1999, ה"ח 525, עמ' 531; ראו גם: פרידמן, שם).

...

לפיכך, אני דוחה את הערעור בכל הנוגע לתביעה 6.

לאור זאת, נחה דעתי כי לא הוכח שהמשיבים השתמשו בתהליך זהה להפקת המוצר.

ככל שהדבר נוגע לתביעות 1-5, מאחר והגעתי לכלל מסקנה כי התהליך נשוא תביעות אלו מוגן בפטנט שהינו שריר וקיים, וכי הפטנט לא הופר על ידי המשיבים, הרי שבנסיבות אלו ממילא מתייתר הצורך לדון בסעד המבוקש באשר לתביעות 1-5.

(ב) לענין אמצאה שהיא תהליך לייצור מוצר – בתביעה על הפרה, על הנתבע להוכיח כי התהליך שבו עשה שימוש לייצור מוצר זהה, שונה מהתהליך המוגן בפטנט; לענין סעיף קטן זה, יראו מוצר זהה שנוצר בלא הסכמת בעל הפטנט, כל עוד לא הוכח אחרת, כמוצר שנוצר על ידי התהליך המוגן בפטנט, אם היתקיימו שניים אלה: (1) בעל הפטנט אינו יכול לברר, במאמצים סבירים, באיזה תהליך השתמשו בפועל לייצור המוצר הזהה; (2) קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט.

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי "הסעיף המוצע חורג מדיני הראיות הרגילים בגלל הקושי להשיג ראיות ישירות לשימוש בתהליך נושא הפטנט בייצור מוצר זהה, ומקל על בעל הפטנט בכך שהוא מעביר את נטל הראיה לנתבע..." (דברי הסבר להצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני – התאמה להוראות הסכם הטריפס, תשנ"ט -1999, ה"ח 525, עמ' 531; ראו גם: פרידמן, שם).

...

לפיכך, אני דוחה את הערעור בכל הנוגע לתביעה 6.

לאור זאת, נחה דעתי כי לא הוכח שהמשיבים השתמשו בתהליך זהה להפקת המוצר.

ככל שהדבר נוגע לתביעות 1-5, מאחר והגעתי לכלל מסקנה כי התהליך נשוא תביעות אלו מוגן בפטנט שהינו שריר וקיים, וכי הפטנט לא הופר על ידי המשיבים, הרי שבנסיבות אלו ממילא מתייתר הצורך לדון בסעד המבוקש באשר לתביעות 1-5.

בשנת 1983 נחתם הסכם בין המערערת והמשיבות, לפיו הותר למערערת לייצר ולמכור מוצרים של המשיבות, המוגנים כפטנטים בישראל, כאשר בתמורה התחייבה המערערת לשלם למשיבות תמלוגים.

...

לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בת"א 2298/88, שבו נעתר השופט המלומד לבקשת המשיבות וצווה על פירוקה של החברה המערערת.

מסקנה זו אכן עולה מעל פני הראיות.

אולם אפילו הייתה המערערת עומדת בנטל להוכיח חוב שנוי במחלוקת (דבר שכאמור לא עמדה בו), עדיין היה מקום להיעתר לבקשת הפירוק, וזאת בהסתמך על פיסקה (3) שבסעיף 258 דלעיל ולאור ההלכה בנידון.

לאור כל האמור לעיל דינו של ערעור זה להדחות.

לכל אורך תצהירו ובסיכומיו (סעיף 10(ה)) חוזר התובע וטוען כי הנתבע הציג בפניו מצג כאילו מתקן היובוקס הנו: "מוצר מוגמר המוגן בפטנט... אשר בשל לייצור המוני, שיווק והפצה... ואף הציג לתובע אסמכתא בכתב לזכויותיו בפטנט על המתקן (סעיפים 16-26 לתצהיר התובע)". זו טענה מופרכת, ודי לבחון את הראיות שהביא התובע לצורך כך. בחוברת המצגת שמסר הנתבע לתובע לפני חתימת ההסכם נאמר בעמוד הראשון: "Patent Pending Reg. No: 60\670298". המונח ""Patent Pending – משמעותו המוכרת והידועה לכל הנה כי תלויה ועומדת בקשה שהוגשה לרישום פטנט, אשר אולי יינתן ואולי לא. אכן, מתצהירו של התובע עולה כי הנתבע לא טען שהמתקן מוגן בפטנט שכבר ניתן, אלא שתלויה ועומדת בקשה לרישום פטנט לגביו. יתר על כן, צלום הדף הראשון של הבקשה הוצג לתובע על ידי הנתבע בפגישתם הראשונה (נספח ג' לתצהיר תובע), וכותרתו: (Provisional Application for Patent"").

...

סיכום לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

ממכלול הראיות שהובאו עולה כי התובע התחרט על כניסתו למיזם משותף עם התובע, הן משום שלא היה יכול לעמוד במימון החברה, ואולי גם בשל אישיותו של הנתבע.

סיכומו של דבר: התובע יכול לנסות לממש את חלקו בחברה על ידי מכירת מניותיו לצד שלישי, או על דרך של פירוק החברה בידי בית המשפט (עסקינן בחברה אשר כמוה כשותפות).