הסכם חליפין עם רשות מקרקעי ישראל

כן מבהיר מר דן כוכבי כי ענייננו במקרקעין המצויים במוקד של הליכי חליפין בין רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") לבין מישפחת כוכבי.

לדבריו, הסכם החליפין נמצא בידי רמ"י ורישום המקרקעין טרם הושלם.

...

עם זאת, בהינתן שהתובעים אינם מתגוררים בנכס, כאמור, ונוכח העובדה שמדובר בנכס חקלאי המהווה את מקור פרנסתו של הנתבע משך שנים רבות, ובשים לב לכך שאין ענייננו בתביעה לפינוי דירת מגורים, על כל הנובע מכך, ונוכח החשש לגדיעת מקור פרנסתו של הנתבע, אני מורה על דחיית הפינוי למשך תקופה של 30 ימים.

באשר לסוגיית הוצאות המשפט, הרי שבשים לב למשך ניהולו של ההליך (כתב התביעה הוגש ביום 27.12.19 ופסק דין ניתן רק כעת, בחלוף למעלה משנה), שני הדיונים שנדרשו בעניין (דיון מיום 8.4.19 ודיון מיום 12.9.19), ריבוי הבקשות וההחלטות בתיק, שיוצא מגדרם של הליכים רגילים, ונוכח קביעותיי באשר להתנהלות הנתבע בעניין, הרי שאין מנוס מפסיקת הוצאות ריאליות.

הנתבע ישלם לתובעים הוצאות משפט כדלקמן: החזר אגרת בית המשפט בסך של 649 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ (כולל מע"מ).

בכתב התביעה טען התובע כי הנתבע ידוע כסוחר קרקעות וניהל משא ומתן לבצוע עסקת חליפין עם רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) בעיניין נכס מקרקעין.

לטענת התובע, נרקמה עסקה בה התחייב הנתבע למכור לרוכש נכס מקרקעין ובמסגרתה הוסכם כי עד להשלמת הסכם החליפין בין הנתבע לבין רמ"י, יפקיד הרוכש סך של 120,000 ₪ בנאמנות בידי התובע ומנגד יפקיד הנתבע ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת הרוכש להבטחת ביצוע ההתחייבויות.

...

לטענת הנתבע, יישום המצב המשפטי החל בסוגיה בה עסקינן מחייב את המסקנה כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

קצרו של דבר, שאני מחליט לדחות את הבקשה.

2.6 מדינת ישראל והקרן הקיימת לישראל הודיעה בכתב הגנתה כי בשנת 1961 נחתם הסכם חליפין בין רשות מקרקעי ישראל לבין משיב 2 (עארף) ושריף (שהוא אביהם המנוח של המשיבים 5-8).

...

לסיכום 6.1 על בסיס התשתית הלכאורית העובדתית והשיקולים שפורטו לעיל – ניתן בזאת צו מניעה כנגד המשיבים 1-3 ו – 5-8 להימנע מלבצע במישרין או בעקיפין כל דיספוזיציה שהיא בחלקם במקרקעין הידוע כחלקה 24 גוש 12166.

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 25661-04-14 אפשטיין ואח' ואח' נ' עריית חיפה ואח' בפני כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר התובעים 1. יוסף אפשטיין ואח' ת.ז. 02042711 2. חיה רותם ז"ל באמצעות 3 יורשיה מירב פרידברג ניסן ת.ז. 56522303 נדב פרידברג ת.ז. 057929002 עדי תורג'מן ת.ז. 29006525 3. אסתר פרידברג ת.ז. 713812 4. אריאלה בר אדון ת.ז. 0904458 5. ישראל יהודה ת.ז. 188559 6. מיכאל מכלוף ת.ז. 46183539 7. שולמית גרינברג ת.ז. 059251231 8. ישראלה דגן ת.ז. 056199755 9. עמוס הראל מכלוף ת.ז. 046183547 10. עמליה זאבי ת.ז. 09344706 11. גליה וייס ת.ז. 6373427 ע"י ב"כ עוה"ד שחר הררי ועו"ד סיון גוטהלץ הנתבעים 1. עריית חיפה 2. הוועדה המקומית לתיכנון ובניה ע"י ב"כ עוה"ד אילנה בראף ועו"ד יונתן הראל 3. רשות מקרקעי ישראל ע"י עו"ד אורלי מירון שקד פרקליטות אזרחי חיפה <#1#> פסק דין

אין לדעתי כל אפשרות להרחיב כך סתם את תחולתו של ס' 195(2) , באופן שחובת ההודעה ומתן זכות קדימה במקרקעין היא על רמ"י שקיבלה את הבעלות במקרקעין במסגרת הסכם חליפין עם הגוף המפקיע, ומכל מקום עילת התביעה בכתב התביעה מתייחסת אך ורק לסעיף זה בחוק התיכנון והבניה.

...

גם שמאי הנתבעות, על אף שהתפתל בחקירתו הנגדית, אישר כי זכויות הבניה במתחם קסטרא לקניון עצמו נלקחו מתוך שטח החלקות שנכללו בתכנית המתחם, גם אם חלק מאותם שטחים בסופו של דבר יהוו דרך או חניון.

אני סבורה כי סעיף זה דן באותם מקרים בהם ההפקעה לפי חוק לא חייבה תשלום פיצויי הפקעה, או אז שונה היעוד באופן שכן מחייב תשלום פיצויי הפקעה.

לסיכום 25.1 הזכאים לקבל פיצוי לפי חלקם היחסי בחלקות שבמתחם : גוש חלקה שטח במתחם במ"ר שם הזכאים חלק בנכס החלק היחסי במ"ר 10735 24 2250 אפשטיין נילי 23/100 518 מ"ר 58 15,225 אפשטיין נילי 137/650 3,209 מ"ר 47 7,300 אפשטיין נילי 1/4 1825 מ"ר 40 3,000 אריאלה בר אדון 1/2 1,500 מ"ר 40 3,000 ישראל יהודה 1/2 1,500 מ"ר 45 4,400 שולמית גרינברג 125/2618 210 מ"ר 45 4,400 ישראלה דגן * 125/2618 210 מ"ר 45 4,400 ברוך מכלוף 125/2618 210 מ"ר 45 4,400 עמוס מכלוף 125/2618 210 מ"ר 46 10,834 עמליה זאבי 169/1000 1831 מ"ר 46 10,834 גליה וויס 169/1000 1831 מ"ר *ב"כ התובעים הגיש תביעה גם בשם ישראלה דגן.

ביום 17.1.2010 נכרת הסכם חליפין בין המוכרים ובין רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י"), במסגרתו הוסכם כי המוכרים יקבלו מרמ"י שטח של 59.05 דונם בחלקה, בתמורה לקרקע שהוענקה ע"י המוכרים לרמ"י בגוש 16920 חלקה 1 (להלן: "הסכם החליפין").

בנסיבות המקרה עסקינן, מצאתי כי המוכרים הרימו נטל זה. המוכרים סברו, בהתבסס על הייעוץ המשפטי שקבלו מעו"ד ג'זאוי, כי מועד הרכישה המקורי של הקרקע הוא מועד חתימת הסכם החליפין עם רמ"י בינואר 2010, כך שמכירה בסמוך למועד זה (פברואר- מרץ 2010) אינה מצמיחה שבח, וכן סברו, בהתבסס על אותו ייעוץ משפטי, כי לכל היותר עשוי יום הרכישה להחשב בשנת 1948 דבר שיצמיח שבח בשיעור של 12%.

...

אני מורה על ביטול הסכמי המכר מושא ת"א 36607-07-17 (כמפורט בפרק העובדות לעיל), וכפועל יוצא מורה גם על ביטול רישום הערות האזהרה שנרשמו לטובת הרוכשים או מי מהם מכוח אותם הסכמים.

למען הסר ספק, לא שוכנעתי כי קיימת עילה או פגם המצדיקים את ביטול הסכמי המכר ועסקאות המכר שנסתיימו ברישום.

אני מורה על ביטול צו המניעה הזמני מיום 17.8.2017.