הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה (1952)

ביום 10.9.52 נחתם בלוקסמבורג הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה.

סעיף 1(א) לחוק מגדיר את המונח "נכה", הקובע מי יהא זכאי לפיצויים על פיו (ואולי זה המקום לומר, כי ברבות הימים נתמעט השמוש בביטוי נכה, לעבר השמוש ב"אנשים עם מוגבלויות", וראו חוק שויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998): "'נכה' - אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אלולא הנאמר בהסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מיום כ' באלול תשי"ב (10 בספטמבר 1952) ובמכתב מס' 1א' שבו, היה זכאי בגלל נכותו לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה". על סעיף זה נאמר בעיניין גרנות: "בהוראת חוק קצרה קשר עצמו החוק בטבורו אל שיטת המשפט הגרמני, שיטת משפט שבה אמורות להמצא ההוראות המהותיות לקביעת הזכאות בישראל. [חוק](http://www.nevo.co.il/law/73086) נכי רדיפות הנאצים כמו בולע אל קרבו את החוק הגרמני, ובמשתמע עושה הוא אל-תוכו אינקורפורציה של החוק הגרמני. הוראת סעיף 1 לחוק שולחת אותנו אל הדין הגרמני, וכמתבקש מכך נידרש בית משפט בישראל לפנות אל 'המשפט הגרמני' לבחינה ולהכרעה אם היה פלוני זכאי לפצוי מגרמניה לולא ויתרה ישראל על זכות התביעה שלו. 'המשפט הגרמני', קרא: החוק הגרמני החירות וההלכה שבאה בעקבותיו. ואמנם, הלכה פסוקה היא כי על דרך הכלל יאמץ בית משפט בישראל את עמדת החוק הגרמני – כלשונו וכפי שפורש, בואר ויושם בבתי המשפט של גרמניה. חריגים לכלל יימצאו בשני אלה: אחד, במקום שעמדתו של הדין הגרמני סותרת מניה וביה עקרונות יסוד במשפט ישראל ואינה מתיישבת עם השקפת עולמו של בית משפט בישראל, ושניים, במקום שבתי המשפט בגרמניה נחלקו באשר לפירושו של החוק הגרמני, רשאי וחייב בית המשפט בישראל לתת פירוש משלו לחוק הגרמני" (עמ' 93–94, מפי המשנה לנשיא מ' חשין).

...

שנית, אילו נדרשנו לבחון את תנאיה של פסקת ההגבלה, נוטה אני לראות באור אחר את יישומם במקרה זה. באשר לשאלת השוויון העומדת ביסוד הדברים, אני סבורה, בדומה לחברי, שבסופו של יום לא הוכח כי ההבחנה הנוהגת בחקיקה בין ניצולי שואה לוקה בהפליה פסולה מן הבחינה המשפטית.

במילים אחרות, אני סבורה כי אין לקבל כהנחת יסוד שיקולים של מגבלות תקציביות כהצדקה לפגיעה בערך השוויון (ראו: בג"ץ 205/94 נוף נ' מדינת ישראל-משרד הביטחון, פ"ד נ(5) 449, 462 (1997)).

במישור האנושי והערכי אני סבורה כי העתירה שבפנינו חושפת את מצוקתם של קשישים רבים במדינת ישראל היודעים מחסור, כמו גם את הציפייה הערכית והמוסרית לכך שמדינת ישראל תהיה בית חם ותומך לניצולי השואה שעודם חיים בינינו.

'נכה' – אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אלולא הנאמר בהסכם בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מיום כ' באלול תשי"ב (10 בספטמבר 1952) ובמכתב מס' 1א' שבו, היה זכאי בגלל נכותו לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה".

ההסכם המוזכר בסעיף זה הנו ההסכם המכונה "הסכם השילומים", אשר נחתם בין ישראל ובין גרמניה בשנת 1952.

...

בהקשר זה, מקובלת עלי עמדת המשיבה, לפיה, החריג בדבר "הליכים תלויים ועומדים" חל רק לגבי השלמת ההכרעה באותו הליך תלוי ועומד, ואין להקנות ליורשים ליצור הליך חדש של ערר.

בנסיבות אלה, הבקשות לקיום דיון נוסף נדחות.

מכאן, אף בקשת העותרים בדנ"א 2597/14 לתיקון הבקשה לדיון נוסף נדחית אף היא.

htm), התשי"ז-1957 (להלן החוק), שנחקק בעקבות הסכם השילומים בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדראלית של גרמניה משנת 1952, מסדיר את נושא התגמולים לניצולי שואה בגין נכות שהוסבה להם עקב רדיפות הנאצים.

...

בית משפט זה נדרש, לא אחת, לתכלית החוק ולגישה הפרשנית הנובעת מכך: "חוק נכי רדיפות הנאצים חוק הוא הנושא עימו יעדים סוציאליים מובהקים, וכי גישת בתי-המשפט בישראל היתה מאז-ומקדם שיש לפרשו ברוחב-לב ומתוך רצון להיטיב עם הנכה... הלכה פסוקה היא מלפנינו כי "כשמדובר בחיקוקים בעלי מגמה סוציאלית, כגון ... בחוקים, הדנים בזכויות נכי רדיפות הנאצים ... מצאנו היתר במקרים אלה להדר דל בריבו" (ד"נ 28/79 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נ' וארון, פ"ד לה(1) 561, 581)" (דנ"א 11196/03 גרנות נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (לא פורסם)(המשנה לנשיא מ' חשין) (פסקה 36)).

מוקד התיק נושא הבקשות לדיון נוסף היא פרשנותו של "הסכם השילומים" שנחתם בין ממשלות ישראל וגרמניה בשנת 1952, והשפעתו על קבוצת ניצולי שואה המוכרת כ"ילדי טהרן".

...

בנסיבות אלה, נטען, כי הבקשות מצדיקות דיון נוסף של בית משפט זה. דיון והכרעה אין בידי להיעתר לבקשות לקיום דיון נוסף.

סקירה מקיפה זו הביאה את בית המשפט, כאמור, למסקנה לפיה הסכם השילומים אינו מקים לניצולי השואה עילת תביעה אישית, ובהתאם קיבל את ערעור המדינה.

בנסיבות אלה, כאמור, אין בידי להיעתר לבקשות לקיום דיון נוסף.

בנסיבות אלה, הבקשות נדחות בלא צו להוצאות.

(תיקון מס' 4) תשל"ז-1976 תיקון מס' 4 ס"ח תשל"ז מס' 836 מיום 30.12.1976 עמ' 30 (ה"ח 1164) (א) בחוק זה - "נכה" - אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אלולא "אדם שלקה בנכות מחמת מחלה, החמרת מחלה או חבלה, ואשר אלולא הנאמר בהסכם (הסכם השילומים – ר.ג) בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה מיום...10 בספטמבר 1952 ובמכתב מס' 1א' שבו, היה זכאי בגלל נכותו לתגמול, קיצבה או פיצוי אחר מאת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה." סעיף 160 לחוק הפיצויים הגרמני) (BEG) כתרגומו בפסק דין עזריאל זמרי ו"ע 1311/00 להלן פס"ד זמרי): 160 "פיצוי לחסרי נתינות ולפליטים במשמעות אמנת ג'נבה

...

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערר ומורים למשיבה לטפל בעניינה של העוררת בדחיפות ככל האפשר על מנת שתזכה עוד בחייה ליהנות משיפור תנאי מחייתה וזאת בשים לב לגילה.