הסכם הסדרי שהות בין בני זוג פרודים

על פי כתב האישום, במועד הרלוואנטי לכתב האישום היו הנאשם והגברת ויקטוריה בוגוסלבסקי בני זוג נשואים, פרודים, ולהם ילד משותף כבן שנה.

גם תלונות לגבי הפרות של הסכם הסדרי הראיה אינן רלוואנטיות להליך זה ודינן להתברר בבית המשפט לעינייני מישפחה.

...

בנוגע לעדות הנאשם, שהתכוון לעזוב את המקום כדי להגיש תלונה במשטרה, ראו, בד בבד, גם את עמוד 47 משורה 12 ("אמרתי שלא אלך למשטרה כי זה בזבוז זמן) ובסופו של דבר, אין מחלוקת, שהמתלונן הוא שהגיש תלונה במשטרה והנאשם נחקר רק בהמשך לאחר שהתקשרו אליו (עמוד 52 "יכול להיות שגם התקשרו"; "לקח לי עשר דקות רבע שעה להגיע למשטרה" ולעומת זאת: "אולי אחר כך הלכתי לאכול לא זוכר את זה אבל אני זוכר משהו מהר הגעתי למשטרה").

נוכח האמור לעיל עדות המתלונן הנתמכת בבירור מהנצפה בסרטון מתקבלת כאמינה, ועדות הנאשם שאינה מתיישבת עם הנצפה בסרטון נדחית כבלתי אמינה.

סוף דבר נוכח כל אמור לעיל, בהתבסס על עדות המתלונן, הנתמכת היטב בעדויות רעייתו ובתו ובצילום ההתכתבות בין בתו לנאשם ובסרטון המתעד את האירוע, ולאחר שמצאתי את עדות הנאשם בלתי מהימנה ושאין בה להסביר באופן סביר את העולה מראיות המאשימה, אני מרשיעה את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום.

רקע עובדתי- הצדדים שייקראו להלן: (התובעת ו/או האם, הנתבע ו/או האב ) הם בני זוג לשעבר; אשר נישאו ביום 2/6/2004, ומנישואין אלה נולדו שלושה ילדים.

א. על פי ההסכם הראשון מיום 4/12/2015 , האב התחייב להסדרי שהות עם הקטינים, בכל סוף שבוע שני ו פעם אחת באמצע שבוע ,ימי ג ללא לינה.

ד. אף שהצדדים פרודים מזה יותר משש שנים , הנתבע לא הרחיב ולא פעל להרחיב חלוקת זמני השהות והסדרי הלינה של הקטינים באמצע השבוע, להיפך הסדרים אלה צומצמו כפי שפורט בהסכמים כאמור לעיל.

ג. חלוקת זמני השהות בין האב לקטינים , תמשיך להתקיים בכל סוף שבוע שני, הקטינים י' ו- א.ש. יגיעו מהפנימייה ישירות לבית האב.

...

העו"ס בתשובותיה לשאלות ההבהרה הסבירה ( מענה לסעיף 4 ) : "הילדים בתבונה רבה סירבו לקחת חלק בדיון בין ההורים, יחד עם זאת הם לא הביעו בפנינו התנגדותם למעבר האם". האפוטרופוס לדין ציינה בסעיף 7 לדו"ח מטעמה את עמדת הקטין י' : " אין לי חברים בקיבוץ ואם יוחלט שאמא תעבור אני אקבל את זה ואסתגל לזה, אין לי כ"כ הרבה בעיה עם הנושא". בסעיף 11 התייחסה האפוטרופוס לדין לעמדתה של הקטינה א.ש : "לעניין שאלת המגורים של האם, סירבה להביע דעה בעניין וביקשה שכלל לא יתעסקו בה ובחייה, לא מוכנה שידברו איתה על זה ושההורים יסתדרו ביניהם, ממילא היא מגיעה מהפנימייה". ולגבי הקטינה א' :" ציינה כי לא אכפת לה להישאר בקיבוץ או לעבור ליישוב X, היא מרגישה שהנסיעה לשם רגילה. לדברי אביה זה רחוק מדי ,אבל היא חושבת שהיא תמצא שם חברות ,ויהיה לה כייף. גם כיום כשהיא נוסעת עם אמה לX היא בסה"כ אוהבת את המקום ". סבורני כי ,האמירה הנ"ל של הקטינים שלא רוצים להיות מעורבים בהחלטה בעניין העתקת מקום המגורים ,נובעת מהעמדה שלהם לא לקחת צד של מי מההורים, ובפרט ששני ההורים מערבים את הקטינים בעמדותיהם וברצונם .

אין בידי לקבל עמדה זו של האפוטרופוס לדין.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן : אני מאשרת את העתקת מקום מגורי הקטינים יחד עם אימם התובעת, ליישוב X ב. בשנת הלימודים הנוכחית הקטינה א' תמשיך את לימודיה בכיתה ו' בקיבוץ , ותסיים את השנה בבית ספר זה , המעבר למסגרת חינוך ביישוב Xיהיה רק בשנת הלימודים הבאה ב- 9/2022 בכיתה ז'.

התביעה לאחריות הורית וחלוקת זמני שהות הילדים בעניינינו בני 15 וחצי (הבכור); 13 (האמצעית); ו – 6 וחצי (בן הזקונים).

[ יש הסדרי ראיה שהוא קבע בעצמו, שיעמוד בהם.

אמנם אין לכחד שהחיים תחת אותה קורת גג בעיצומו של סיכסוך בין בני הזוג, כרוכים באי-נוחות רבה, באוירה מתוחה ובפוטנציאל רב להחרפת הסיכסוך, אך הנסיבות מתיישבות עם גירסתה של התובעת.

נזכיר שהנתבע עמד בתצהירו על העובדה שהחל מחודש אוקטובר 2016 הצדדים חיו בבית כזוג פרוד – "משמע: לינה בחדרים שונים,

24.12.06 ), מעידה על כך שהמדיניות הפרשנית, ככל שהדבר נוגע לנושא שאינו מוזכר בהסכם הגירושין, היא כזו, שלא ניתן להסיק אוטומאטית וויתור או מחילה; נהפוך הוא, מוטל על הטוען לויתור או למחילה נטל ראייתי להוכיח, שהשתיקה בהסכם הגירושין, משמעה שהצד שכנגד הבין וידע שיש לו זכות מסוימת, והוא וויתר עליה" (בע"מ (י-ם) 222/08 ש' א' נ' ש' ד', "נבו", מיום 2.2.10 ; ר' עוד פסק דינה של כבוד השופטת אלון בתמ"ש (חי') 5577-03-09 ס. ס נ' ס. מ, 10 .

...

התביעה למזונות הקטינים: 8 הנתבע ישלם לידי התובעת עבור מזונות הקטינים, סך של 1,200 ₪ לכל ילד ועבור מדורם סך של ₪ לכל ילד, וסה"כ 1,550 ₪ לכל ילד עבור מזונות ומדור.

סה"כ ישלם הנתבע לידי התובעת סך של 4,650 ₪ עבור מזונות ומדור הילדים (להלן – "המזונות").

לאחר שקילה ואיזון, קובע בית המשפט שהנתבע ישלם לידי התובעת סך של 10,000 ₪ עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, וזאת תוך 30 יום מהיום, וממועד זה יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

( (ראה: עמ"ש 14612-10-16 פ. ב. נ' א. ב. פמ"מ – 20/12/2017 צרכי הקטינים כאמור, האם עתרה למזונות ההכרחיים של הקטינים, אלו התלויי שהות (על אף שלא כך פירטה היא את צרכיהם), לסך 1,000 ₪ בעבור הבן הבגיר, סך 1,200 ₪ לקטינה וסך 1,400 ₪ בעבור הקטין, לא כולל הוצאות מדור.

של כל אחד מההורים, גוזרת אותו מהסכום המשקף את צרכי הקטין ומעמידה את סכום החיוב בדיוק על התוצאה המתקבלת – עלולה לפתוח פתח להתדיינויות סרק במקרים בהם אחד ההורים לא כיבד את הסדרי השהות או נבצר ממנו לעשות כן (מחלה, מילואים, נסיעת עסקים לחו"ל, ושאר סיבות) ושהה עם הילדים פחות מ"כפי חלקו".

למעשה הורי האב היו פרודים בכל תקופת נשואי הצדדים כשלמעשה אביו של האב התגורר בדירה המצוייה ב .

( כאמור, הצדדים נישאו זל"ז ביום 25/6.2002 , ומשעה שלא ערכו ביניהם הסכם ממון, כדרישת הפרק הראשון לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), חל עליהם הסדר של איזון משאבים בהתאם לפרק השני לחוק יחסי ממון.

...

) האיזון יהא בהתאם לסעיף הנסיבות כפי שתוארו אינן מובילות למסקנה זו. טענה זו נטענה לראשונה בסיכומים אותם הגישה האם.

סוף דבר המשמורת בקטינים תהא כפי קביעתי: הקטינה בידי האב.

בנוסף אני ממנה את השמאי מר משה סער על מנת שיעריך את שווי הזכויות בדירת המגורים נכון .

בעת מתן ההחלטה למזונות זמניים, זמני השהות בין האב לבין הקטינים היתקיימו בהתאם להחלטה מיום 5.8.2020, שניתנה בתלה"מ ***, והם היו מצומצמים ולא כללו לינה, כדלהלן: "...המפגשים בין הקטינים לבין האב יתקיימו, בשלב זה כדלהלן:

חוזה השכירות שצורף הוא פקטבי והדירה שייכת לאחותה וגיסה של האם.

בעניינינו, מדובר בבני זוג יהודים, ומשכך חל הדין העברי.

במסגרת תלה"מ 52191-08-21 ל.ד. נ' א.ד. (8.12.2021) הסביר חברי, כב' השופט אסף זגורי כי: "בנוסף נקבע כי במקרים שבהם קטין חולק זמנו בשני בתים בשל פירוד ההורים וזמני שהות דומים, הסכומים של מזונותיו (ללא ראיות מיוחדות) יכולים לנוע בין 2250 לבין 2400 ₪ בחודש (ראו עמ"ש (מרכז) 51056-09-20 מ.א. נ' י.מ. [פורסם בנבו] (23/3/2021) וכן עמ"ש (חיפה) 51566-10-20 א.ב. נ' ג.ד. [פורסם בנבו] (18/3/2021) שם אושרה פסיקת מזונות בסך 2,450 ₪ לקטין).

...

לאור האמור ולאור העובדה כי האב מתגורר אצל הוריו ראו: פרוט' ע' 12 ש' 5-6, כך שאין לו למעשה הוצאת מדור, אני קובע כי הכנסתו הפנויה של האב הינה סך של 10,000 ₪ לחודש.

לאור זאת ולאור העובדה כי גם האב לא צירף אסמכתאות בכל הנוגע להכנסת הוריו, סבורני כי אין מקום להתחקות אחר הכנסת בן זוגה החדש של האם וכי לצורך קביעת יחס ההכנסות, יש להביא בחשבון את הכנסות הצדדים בלבד.

לאור האמור ובשל דמיון ממשי בהכנסות הצדדים, אני קובע כי יחס ההכנסות הינו 50% (האם) - 50% (האב).