לאחר השימוע, החליט קצין המישטרה: "לאחר בדיקה במערכות המשטרתיות, הנהג מופיע בפסילה של בימ"ש, כולל הפקדה בתאריך 13.6.2020 והפסילה עד לתאריך 16.12.2020. כמו כן, לנהג אין רישיון נהיגה ברשותו ולדבריו הוא טרם לקח את הרישיון מבית המשפט, דבר המחזק את הטענה כי הנהג נוהג בפסילה. לאור הדברים שהוצגו, הנני פוסל את הרכב לתקופה של 30 ימים החל ממועד השימוע".
טיעוני המבקשת
המבקשת גרושה מזה 10 חודשים מהנהג אבי ילדיה, שלו נתנה הרכב להסעת בנותיה, על מנת שלא יטורפד הליך הסדר ראיית הילדים עפ"י הסכם הגירושין.
בנוסף, גם כאשר לא הוכחו העילות שפורטו לעיל, מוסמך בית המשפט מכוח הוראת סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה לבטל את איסור השמוש ברכב או לקצר את התקופה שבה נאסר השמוש ברכב "אם היתקיימו נסיבות אחרות מאלה האמורות בסעיף קטן (ב), המצדיקות זאת. ולעניין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין השאר, את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".
הנטל להוכיח את התקיימות ההגנה מוטל על הטוען לה.
בעניינינו, לא מתקיימת העילה בסעיף 57ב(ב)(1) לפקודת התעבורה, שכן המבקשת טענה כי מסרה את הרכב לשימוש הגרוש שלה לצורך ניוד הבנות אליו, מתוך רצון חופשי ועל מנת לשמור על שלום בית וטובת הבנות במסגרת הסדרי ראייה ביניהם שנקבעו בהסכם הגירושין.
...
במקרה דנן, גם שיקולים אלה מביאים אותי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
לאחר שבחנתי את מכלול הטענות והשיקולים שהונחו בפני, לא שוכנעתי בדבר קיום נסיבות אשר מצדיקות ביטול ההודעה בדבר איסור השימוש ברכב או קיצור תקופתה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.