הסכם בין צדדים לעבודות איטום בדירה

התובעת קשישה בת 88 הסובלת מנכות ויושבת על כסא גלגלים ומרותקת לביתה רכשה מהנתבעים דירת מגורים בת 4 חדרים בשווי 1,150,00 ₪ והמצויה בקומה הרביעית בבניין ברח' ויצמן 11/1א בנהריה בהתאם להסכם מכר בין הצדדים מיום 6.2.16.

הליקויים תוקנו בשני שלבים- איש מיקצוע מטעם הנתבעים ביצע עבודות איטום במרפסת דירת הנתבעים כולל שימוש בחומרי איטום לרבות חידוש רובה ברצפות המרפסת איטום חיבורי קיר וריצפה ספי דלת חלונות ומעקות בעלות תיקונים אלו נשאו הנתבעים בלבד .

...

מכל המקובץ ומאחר ולא הוכח כי במועד חתימת ההסכם היו ליקויים הריני דוחה את התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום של 500 ₪.

רקע עובדתי: ביום 5.7.14 חתמו הצדדים על הסכם ולפיו הנתבעים יבצעו עבודות איטום במרפסות דירתו של התובע בתמורה לסך של 29,000 ₪.

באשר לעבודה שביצעו הנתבעים ציין כי היא מתאימה לרוב דרישות ההסכם שנערך בין הצדדים, למעט התקנת שכבת הפרדה נוספת מפוליאתילן וללא טפול מקצועי שנידרש בסף בטון הפרדה בין המרפסת לסלון; כמו כן, עבודת הריצוף בוצעה באיכות בינונית ונותרו מספר אריחים סמוכים עם הפרישי גובה לא מתאימים המאפשרים הווצרות שלוליות מים קטנות ביניהם.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי את טענות הצדדים ולנוכח האמור בחוות דעת המומחה שהוסכם מראש לגביה שהיא תהא סופית ומכרעת, מצאתי לקבל התביעה חלקית.

אני דוחה את טענות התובע מפי בתו כי המומחה לא בדק את עבודת האיטום כהלכה מחמת כך שלא נערכה בדיקת הצפה של המרפסות.

סיכומו של דבר, הנתבעים ישלמו לתובע, סך של 2,400 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה (19.9.16), מחצית שכר טרחת המומחה ששילם התובע בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ והוצאות בסך של 600 ש"ח. הסכומים שבפסק הדין ישולמו בתוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

סכום זה מורכב מסך 94,400 ₪ (לפי קבלה מיום 13.2.2015 עבור עבודות אלומיניום), סך 66,080 ₪ (לפי קבלה מיום 2.4.2015 עבור עבודות בדירה), סך 46,362 ₪ (לפי קבלה מיום 7.5.2015 עבור עבודות איטום, צביעה ואלומיניום), זאת לצד התקנת שני מזגנים בעלות 18,200 ₪ (לפי חשבונית מיום 15.12.2014).

אשר לטיב הזיגוג, כבר נקבע בסעיף 6 בפסק דינה של ערכאת העירעור, כהאי לישנא: "לנוכח הקביעה לפיה החלונות הותקנו על ידי הקבלן מטעם המשיבה, הרי שעל המשיבה הוטל הנטל להביא את הקבלן לעדות. משלא עשתה כן, נוטה הכף לקבלת טענת המערער לפיה החלונות הכפולים שהותקנו נבעו מבחירה של הקבלן על יסוד הוראותיה של המשיבה ולא בשל החלטה של המערער לסטות מהוראות ההסכם שבין הצדדים" (ההדגשה אינה במקור) מן הצד האחר, אין מחלוקת עובדתית בכך שהנתבעת לא התייצבה לדיון בהתנגדות שהגישה ואשר היה אמור להתקיים ביום 8.1.2014, כפי שהתחייבה בחוזה הכתוב מושא התובענה.

...

כידוע, התנגדות תכנונית ככלל, ייתכן והייתה מתקבלת בסופו של יום על-ידי הוועדה ומונעת מתן היתר בנייה או כל שימוש אחר לידי מבקשו; היא הייתה יכולה גם להתקבל באופן חלקי ולהביא למתן היתר מסויג שכפוף לתנאים כאלה ואחרים, וכמובן היא הייתה יכולה להידחות על-ידי הוועדה, כך למשל לו היה מתברר כי מדובר בהתנגדות סרק.

עם כל הזהירות ומבלי לטשטש את האבחנה בין הנפגע (התובע) לבין המפר (הנתבעת), סבורני כי לכל אחד מהצדדים, על-יסוד התנהגותו לאחר כריתת החוזה, ניתן לזקוף אשם מוסרי או כרסום בתום לבו לקיום החוזה.

כמובן, נדחית בזאת מניה וביה עתירת הנתבעת לפטור מלא מהשבה, ולו מהטעם לפיו אם תתקבל עתירה זו, ייווצר מצב אבסורדי.

סוגיית האיטום והרטיבות הוסדרה בין הצדדים מחוץ להוראות ההסכם: הנתבע בעצמו ציין בסעיף 3 לתשובתו למכתב ההתראה מיום 24.1.18 כדלקמן: "סיכמנו לפני החתימה על ההסכם שאני אזמין מיוזמתי את איש האיטום שעבד בדירה ואבקש ממנו לתקן את הליקויים, ככל שהוא מבין. אני דרשתי עם זאת שהקונה יביא איש איטום מטעמו שיאשר את התיקונים.

...

טענת מר שמעון שהוא לא הזמין חוות דעת מקצועית על מנת למזער את הנזקים דינה להידחות, מאחר ולא ניתן להוכיח נזקים כאלה ללא חוות דעת.

לסיכום: ביהמ"ש קובע שאחריות הנתבע חלה על הליקויים שהיו ידועים לצדדים לפני מועד החתימה על ההסכם ולא על ליקויים נוספים שנתגלו לאחר קבלת החזקה בדירה.

אשר על כן, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן: סך של 7,000 ₪ כפי שנקבע לעיל.

תשובת התובעת לטענות הנתבעים התובעת השיבה בכתב התשובה לכתב ההגנה לטענות הנתבעים כלהלן: ביחס לטענת להעדר יריבות, השיבה, כי אהרון סייע לה, הן מתוקף דאגתו לה בשל מצב רפואי בו הייתה, והן מעצם היותה אם ילדיו וזוגתו לשעבר וכי היא בעלת הדירה, היא זו שמתגוררת בה עם ילדיה ואין בסיוע זה, לגרוע כהוא זה מהיריבות הישירה שבין הצדדים.

האם הנתבעים התרשלו באיטום הגג המרוצף והגג העליון, או שמא חדירת המים לאחר סיום העבודה הייתה מהרכוש המשותף? סיכום טענות הצדדים מעלה שהמחלוקת העיקרית הנה בשאלה האם הנתבעים התרשלו באיטום הגג המרוצף והגג העליון, או שמא חדירת המים לדירת התובעת לאחר סיום העבודה הייתה מהרכוש המשותף? במו"מ שקדם לכריתת ההסכם, הנתבעים התייחסו לאפשרות של חדירת מים מהגג המשותף כאמור לעיל, התובעת טענה כי שירותי הנתבעת נשכרו לצורך מתן פיתרון מושלם לבעיית הרטיבות, ואילו הנתבעים טענו כי הנתבעת התחייבה ליתן מענה לבעיית הרטיבות משני שטחים בלבד, המרפסת המרוצפת וגג היחידה החדשה.

...

לכן, המסקנה היא שמחדל זה יש להביא לעניין הדיון בהוצאות בלבד.

ביהמ"ש דוחה התביעה לנוכח כל האמור לעיל, ביהמ"ש דוחה התביעה בשל העדר חבות ואף לא בוחן סוגיית היקף הנזק הנטען.

סוף דבר ביהמ"ש דוחה התביעה ללא צו להוצאות.