הסכם בין ממשלת ישראל לרשות הדואר

[7: ראו: עניין אאוסקר, וגם: ס"ק (ב"ש) 7792-03-16 הסתדרות העובדים הכללית החדש נ' מכלוף בכור ובנו בע"מ (26.8.2018); סע"ש 38335-03-14 נפתלי נ' מדינת ישראל – משרד ראש הממשלה (10.2.2016) (להלן: עניין נפתלי); סע"ש 16783-04-14 אליהו נ' משרד ראש הממשלה (31.5.2016) (להלן: עניין אליהו).

[8: ראו: ע"ע 281-07 רשות הדואר נ' קלפנר (9.4.2008), פסקה 47 לפסק-הדין); בש"א 205-07 אוניברסיטת תל אביב נ' אלישע (27.2.2008), פסק דינו של השופט (כתוארו אז) יגאל פליטמן; דב"ע נו/ 3-293 פלונית נ' חברה אלמונית בע"מ ואח'‏ (14.10.1997); עניין נפתלי; עניין אליהו.

אכן, זכות זו מגבילה במידה מסוימת את הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, אולם כבר נפסק כי: "...הפררוגטיבה הניהולית אינה ערך העומד לעצמו ולעולם תהא כפופה לדרישת הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות (ע"ע 1159/01 ד"ר אבנר כרמי – מדינת ישראל-מינהל המחקר החקלאיף [פורסם בנבו], 5.11.02) כאשר אל מול הפררוגטיבה הניהולית עומד האנטרס של העובד אותו יש להביא בחשבון. בתוך כך, על הפררוגטיבה הניהולית 'להתאזן לעומת הזכות לעבוד' הכוללת את זכות העובד 'שחוזה העבודה לא ישונה בצורה לא סבירה תוך פגיעה חד צדדית בעובד' (ר' ע"ע 300019/98 דב אורן – דניה סיבוס חברה לבנייה בע"מ, [פורסם בנבו], 7.7.04; אלישבע ברק אוסוסקין, "אילוצים כלכליים של המעביד מול זכות העובד לעבוד – האיזון הראוי", ספר מנחם גולדברג, ירושלים, התשס"ב - 2002 עמוד 224; ע"ע (ארצי) 491/08 סוהא סארג'י - קופת חולים לאומית [פורסם בנבו] (10.05.09)).

...

] נוכח האמור, ומשלא הראה התובע כי הוא בעל תעודת יועץ מס כתוצאה מלימודים במוסד אקדמי, משך שנתיים לפחות, התביעה לקבלת דרגה אישית נדחית.

] מקובלת עליי עמדת המדינה לפיה דרגת פרישה אינה זכות מוקנית והיא כפופה לשיקול דעת המדינה וכי החלטתה שלא להעניק דרגת פרישה לעובד שמתנהלים כנגדו הליכים משמעתיים היא החלטה סבירה שאין מקום להתערב בה. למרות האמור, אין בדחיית תביעתו של התובע לדרגת פרישה כדי לחסום את דרכו של התובע לפנות בבקשה מתאימה לשקול הענקת דרגת פרישה בדיעבד, ככל שיזוכה בהליך המשמעתי.

] התובע לא הצביע על הסכם המקנה לו זכות לסעד הנתבע על ידו והוא לא סתר את האמור בחוזר נש"מ בעניין זה. בשים לב להליך המשמעתי שהתנהל נגד התובע סירובה של הנתבעת להכיר לו בימי ההשתלמות סבירה בנסיבות העניין ולא מצאתי אפוא מקום להתערב בה. סוף דבר לסיכום, התביעה מתקבלת בחלקה כך שהנתבעת תפצה את התובע בפיצויים בגין אי עריכת הליך של שימוע בסך 50,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 3.11.19 (מועד הגשת התביעה) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

מענה לבקשה ישלח אל המבקש/ת לכתובת הדואר האלקטרוני.

בעקבות עידכון המתוה, ובהתאם להחלטתי מיום 13.3.2022, הגיש העותר ביום 15.3.2022 עתירה מתוקנת, שבגדרה טען כי המתוה נקבע בהעדר סמכות, בין היתר נוכח הוראותיו של צו הכניסה לישראל (פטור מאשרה), התשל"ד-1975 (להלן גם: צו הכניסה לישראל או הצוו) וההסכם הבילטרלי שנחתם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת אוקראינה (הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין קבינט השרים באוקראינה בדבר פטור מדרישות אשרה למחזיקים בדרכוני שירות או בדרכונים לאומיים של אוקראינה ושל מדינת ישראל (נחתם ב-2010); להלן: ההסכם הבילטרלי או ההסכם), אשר אושרר בממשלה.

לצד זאת, שיקול דעת זה נתון לביקורתו של בית המשפט כשיקול דעתה של כל רשות אחרת, במסגרת עילות הבקורת המקובלות שחלות על הפעלת שיקול דעת מינהלי (ראו: בר"ם 8707/19 לופז נ' רשות האוכלוסין וההגירה, פסקה 21 (15.10.2020); ע"א 9656/08 מדינת ישראל נ' סעידי, פסקה 26 (15.12.2011); בג"ץ 1905/03 עכל נ' מדינת ישראל – שר הפנים, פסקה 11 (5.12.2010); בג"ץ 3403/97 אנקין נ' משרד הפנים, פ"ד נא(4) 522, 526-525 (1997); עניין קנדל, בעמ' 528; בג"ץ 282/88 עווד נ' ראש הממשלה ושר הפנים, פ"ד מב(2) 424, 434 (1988)).

...

סוף דבר הנה כי כן, יישום עקרונות תורת הפרשנות התכליתית במקרה שלפנינו, מוביל למסקנה כי צו הכניסה לישראל חל גם על אזרחי אוקראינה שמבקשים להיכנס לישראל לתקופה של שלושה חודשים, אף בנסיבות של המלחמה שמתחוללת באוקראינה.

כללי הפרשנות הנהוגים עמנו מובילים למסקנה כי פרשנותם המוצעת של המשיבים אינה יכולה לעמוד.

אך אף אם אניח כי בפנינו שתי פרשנויות אפשריות מבחינת לשון הצו – הפרשנות שעליה עמד העותר והפרשנות שעליה עמדו המשיבים – מקובלת עליי מסקנתו של חברי המשנה לנשיאה ומטעמיו, כי פרשנותו של העותר מגשימה באופן המיטבי את תכליותיו של צו הכניסה לישראל ומשכך יש להעדיפה (ראו והשוו: דנ"פ 1062/21 אוריך נ' מדינת ישראל, פסקה 36 לחוות דעתי (11.1.2022)).

על סמך כתבי הטענות וחומר הראיות שהובאו בפנינו, אלה הן העובדות שאינן שנויות במחלוקת: ההיתקשרות בין הצדדים החלה ביום 1.6.02 בהסכם בין רשות הדואר, אשר הוקמה מכוח חוק רשות הדואר, תשמ"ו-1986 (להלן: "חוק הדואר") והמעניקה שירותי דואר, לבין התובעת (להלן: "ההסכם הראשון").

הנתבעת, חברת דואר ישראל בע"מ, היא חברה ממשלתית אשר החלה פעילותה ביום 1.3.06, כאשר פעילותה העסקית על זכויותיה וחובותיה, ומצבת העובדים הועתקו אליה מרשות הדואר.

...

אנו מקבלים את טענת הנתבעת לפיה אין מקום לאמץ את חוות הדעת.

יחד עם זאת לא מצאנו כי דין התביעה להידחות בשל כך. לפיכך אנו מאמצים את הדרך בה הלך חברי השופט טל גולן בסע"ש 28639-06-18 ואנו מורים כי הצדדים ינסו להגיע להבנות ישירות ביניהם ביחס לסעדים הכספיים להם זכאית התובעת כתוצאה מקביעתנו.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין.

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים עת"מ 52884-01-18 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' ועדה מקומית לתיכנון שומרון ואח' עת"מ 63997-12-17 חברת דואר ישראל בע"מ נ' ועדה מקומית לתיכנון שומרון ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת ריבי למלשטריך-לטר עותרים בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ח.צ. 520031092 ע"י ב"כ עוה"ד עמוס תיבי משיבים 1.ועדה מקומית לתיכנון שומרון ע"י ב"כ עוה"ד רנה לפידות 2.מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה ע"י ב"כ עוה"ד אריאל פישר 3.י.מ. מרחבים - יזמות וניהול פרויקטים בע"מ ח.פ 513783969 ע"י ב"כ עוה"ד חנן כהן 4.רשות מקרקעי ישראל חיפה ע"י ב"כ עוה"ד ריצ'ארד סאלח, פרקליטות חיפה 5.חברת דואר ישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יגאל הרנון פסק דין

בשלב זה אינני נכנסת לשאלה אם המכירה הייתה כדין, זאת לאור הסכם בין בזק, ממשלת ישראל ורמ"י מיום 15.5.2003.

...

לפיכך, העתירה של בזק – נדחית.

...