הסכם אשראי עם בחינת שינוי מסגרת אשראי ברבעון

בהקשר זה נטען כי הבנק סירב במהלך השנים למסור להם מידע לפי דרישה, כמו למשל "סולמות ריבית", פירוט תנועות בכל החשבונות, הודעות יזומות בעקבות שינויים בעלויות האשראי, תנאי הסכמים ואירועים מיוחדים.

הבנק שלח לחברה באופן שוטף וקבוע, מדי ריבעון, את דפי החשבון שגם בהם צויינו שעורי הריבית.

אין כל קורלציה וכל קשר בין פתיחת פיקדון או חיסכון כלשהוא בחשבון הנתבעים לבין הגדלת מסגרות האשראי בחשבון, ובעניינינו בחינת הדברים מלמדת כי לא בוצעה כל הגדלה של מסגרת אשראי בסמוך למועד פתיחת תוכנית חיסכון.

...

אני קובע כי לא ניתן לחייב את הנתבעת 3 (הגב' אביבה גנדלר) בתשלום יתרת החוב, שכן לא הוכח כי חתמה על כתב הערבות המתמדת ללא הגבלה בסכום מיום 6.3.00.

אני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הואיל וחלקה הגדול של התביעה כנגד גב' אביבה גנדלר נדחה, ולאחר שלקחתי בחשבון את חיובה בתשלום בגין הערבות המוגבלת בסכום, אני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הריבית מחויבת כיום אחת לרבעון בתאריכים 1.1, 1.4, 1.7, 1.10 של כל שנה ומתווספת ליתרה הנצברת מעת לעת עד לתאריכים הנ"ל. נטען כי ביום 29.8.17, קיבלה החברה מהבנק הלוואה בסך 220,000 ₪, אך החברה לא החזירה את ההלוואה בשיעורים כמתחייב ונצברו סכומים בפגור בחשבון ההלוואה.

נטען כי בקיץ 2019 ביקשו הנתבעים לשנות את מסגרת האשראי ולקבל הלוואה בסך 250,000 ₪ במקום ההלוואות הקיימות בסך 200,000 ₪, עם פריסת תשלומים ארוכה יותר והקטנת ההחזר החודשי.

נטען כי העובדה כי הבנק לא אישר להרוש את בקשת ההלוואה, אינה סיבה לא לכבד את ההסכם עם הבנק ולשלם את חובותיו.

דיון הלכה פסוקה היא כי בחינת בקשת המבקש בהליך של סדר דין מקוצר אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיו וזכויותיו של המבקש אלא רק לבחון האם יש בטענה זו לכאורה כדי להצדיק את בירורה.

...

לסיכום, הסעדים המבוקשים בכתב התביעה: בחשבון - הנתבעים ביחד ולחוד חייבים לבנק סך של 277,250 ₪ בגין יתרות חובה בעו"ש ובכרטיס האשראי בצירוף ריבית משתנה וכן סך של 177,660 ₪ בצירוף ריבית בשיעור המרבי.

התוצאה היא שספקים שעבדו עם החברה הפסיקו לעבוד עם הרוש ו/או ביקשו תשלום מראש ו/או שהרעו את תנאי המסחר.

מן המקובץ לעיל, ולאור ההלכות החלות, אני מקבלת את בקשת הרשות להתגונן, בכפוף להפקדת סך של 400,000 ₪ בקופת בית המשפט תוך 30 יום.

וראה בעדות דדי ביחס ל"חריגות, אי עמידה במסגרות והסכמים" של הנתבע (עמ' 29 שורות 1-2)וכן על כך שע"פ המסמכים שהציג הנתבע לבקשת הבנק, ולאחר בחינת הדוחות הכספיים, לא הייתה התאמה עם מסגרת האשראי (עמ' 31 שורה 22) ובהמשך: " יש לנו את הנושא של הדוחות כספיים כדי לנתח האם מסגרות האשראי מתאימות ללקוח, יש מערכת ממוחשבת אשר מדרגת את הלקוחות בסיכון ופעם בחודש מתעדכנת וחלק מהם זה הכנסות, אשראי וחלק חריגות וזה מתיישב ביחד. כשאתה בא לידון על לקוח ועל מסגרות האשראי לוקחים את הכל בחשבון." עמ' 31 שורות 28-31).

סלימאן קבע בחוות דעתו כי לאחר בחינה של מיסמכי החשבון למן שנת 2011 ועד הגשת התביעה, למעט ריבעון ראשון לשנת 2014, בוצע בחשבון ניכיון של 614 שיקים בהקף כולל של 1,450,810 ₪.

בהקשר זה, נפסק, כי עצם העובדה שבנק מתיר לעיתים ללקוחו לחרוג ממסגרתו של האשראי המאושר אינה מקימה כשלעצמה חובה חוזית על הבנק להוסיף ולאשר החריגה כן ראה במאמריו של כב' השופט יצחק עמית "חוק שיקים ללא כסוי, תשמ"א 1981", הפרקליט מד (ג) 449, 469-470: "להוכחת שינוי של הסכם האשראי שבכתב נידרש דפוס היתנהגות מתמשך בין הבנק לבין הלקוח- להבדיל מהתנהגויות אקראיות, שאין ביניהן חוט מקשר. החזרת שיקים על ידי הבנק בעבר היא כשלעצה יכולה לסתור את טענת הלקוח, כי נוצר חוזה חדש בין הצדדים. העובדה, כי בעל החשבון "נזכר" רק לאחר קבלת הודעת ההגבלה להעלות את הטענה, שמסגרת האשראי שונתה, עלולה להיות לו לרועץ בהוכחת טענתו.

...

ראו גם ת"א (עפ') 90-11-08 שאול מיכאל נ' עדנה גליי: " למעלה מן הדרוש, אציין כי דינה של הטענה להידחות אף לגופה, שכן התובע לא הוכיח כי היה לו מוניטין וכן את ערך המוניטין ולא פירט את הנזקים שנגרמו למוניטין ואת שווים." בכל מקרה, הנתבע המשיך להפעיל את העסק באמצעות בנו, לפיכך ברי כי המוניטין לא אבדו.

לאור כל האמור: א.התביעה מתקבלת ביחס לחוב בחשבון מס' 38901-הן חוב עו"ש והן חוב בכרטיס אשראי-ואני מחייבת את הנתבע 1 ב- 80% מסכומי הקרן של חובות אלו(ראה סעיף 7 לעיל)כפי שפורטו בתביעה (סכום קרן בו הודו הנתבעים בסעיף 7 לסיכומיהם),בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

ב.כך גם מתקבלת התביעה ביחס לחוב בחשבון 478007 ואני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד בסכום קרן החוב שפורטה בתביעה (סכום בו הודו הנתבעים בסעיף 7 לסיכומיהם),בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

בהסכם מסגרת האשראי נקבע כי מסגרת האשראי תבחן מדי ריבעון, ולתובע הזכות שלא לחדשה על פי שיקול דעתו, ואף להעמידה לפרעון מידי.

בראשית שנת 2011 פנה הנתבע 2 למנהלת הסניף ובקש להגדיל את האשראי בחשבון הנתבעת, אך לאחר בחינת הנתונים הכספיים שהומצאו על ידו הוחלט לסרב לבקשתו.

אמנם, פקיד הבנק מר יעקב גרין כינה את היתנהגות הבנק בעיניין זה "נוהג" (עמ' 13 לפרוטוקול), אולם אין בעדותו כדי להוכיח כי לתובע הייתה כוונה ליצור נוהג במשמעות המשפטית של שינוי ההסכם המקורי בין הצדדים, להבדיל מנכונות התובע לפנים משורת הדין לחרוג מההסכם בין הצדדים על מנת לסייע לנתבעת להתנהל באופן שיאפשר לה שלא לחרוג ממסגרת האשראי.

...

לאור מסקנתי לפיה לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי נוצר הסכם המשנה את הסכם ניהול החשבון ביחס לשיקים במעבר, הרי טענתה החלופית של הנתבעת, לפיה לאור התנהלות התובע יש להעמיד את סכום החוב נומינלית ליתרה בחודש אוגוסט 2011, דינה להידחות.

לנוכח המפורט לעיל, משאין מחלוקת לגבי סכום החוב והנתבעת לא הוכיחה את נזקיה - נקבע כי דין התביעה להתקבל במלואה.

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת.

רונית נישאלה האם היו מקרים בהם הפקדון נוצר בו זמנית עם האשראי השיבה, כי ייתכן שזה היה באותו חודש אבל ציינה, כי זה היה ביוזמת הלקוח אשר בכל תקופת החשבון נהג לפתוח הוראות קבע לפקדונות, להפסיקם מתי שרצה ולמשוך את הכספים כשחפץ בכך (עמ' 78 ש' 10-15).

הטענה לפיה כל תוכניות החסכון בהן עסקינן ניפתחו עקב התניית שירות בשירות אינה עולה בקנה אחד עם העובדה, כי לא קיימת סמיכות בין מועד פתיחת חלק מהפקדונות ומועד שינוי מסגרת האשראי וכן עם העובדה, כי חלק מהפקדונות הופסקו לאחר הפקדות בודדות ואף ניפרעו מבלי שהדבר גרר שינוי במסגרת האשראי.

סלומון אישר, כי מסגרת אשראי הנה הסכם ספציפי בין הבנק והלקוח, לאחר משא ומתן, אך לטענתו בתחשיב יש מקום להעמיד מסגרת אשראי כמקובל במערכת הבנקאית (עמ' 6 ש' 6-8).

לטענתו, הבנק בוחן מעת לעת את צרכי הלקוח ורבעון הוא פרק הזמן המקובל לבחינת מסגרת אשראי.

...

לפיכך, אני מקבלת את התביעה שהוגשה במסגרת ת.א. 7095/06 ומחייבת את הנתבעים שם גן הטעם בע"מ ח.פ. 513059295; פנינת העיר הנוצצת בע"מ ח.פ. 512677857; וול גנאדי ת.ז. 307763854; וול איגור ת.ז. 308828425 לשלם לבנק הפועלים בע"מ סניף חרוד 576 סך של 118,403 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד פסק הדין.

אני מקבלת את התביעה שהוגשה במסגרת ת.א. 6738/06 ומחייבת את הנתבעים שם פנינת העיר הנוצצת בע"מ ח.פ. 512677857; גן הטעם בע"מ ח.פ. 513059295; וול גנאדי ת.ז. 307763854; וול איגור ת.ז. 308828425 לשלם לבנק הפועלים בע"מ סניף חרוד 576סך של 407,552 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד פסק הדין.

אני מקבלת את התביעה שהוגשה במסגרת ת.א. 5033/07 ומחייבת את הנתבעים שם וול גנאדי 8425 וול ג'אנה לשלם לבנק הפועלים בע"מ סניף חרוד 576 סך של 13,642 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד מועד פסק הדין.