הסכם אספקת ציוד מכאני להפעלת עסק

רקע עובדתי- הנתבעות הנן חברות בע"מ הרשומות ברשם החברות ועוסקות בייבוא ושיווק ציוד מכאני ותעשייתי לרבות טרקטורים וחלקי חילוף.

כל אחת מהנתבעות עסקה בעסוק נפרד ואחר- חברת גלידי סוכנויות בע"מ (להלן גלידי) עסקה במכר חלפים, נשיונל מוטורס בע"מ (להלן- נשיונל) שימשה כסוכנות חברה מחו"ל אשר יצרה טרקטורים חקלאיים, ואילו הנתבעת 1 שימשה כסוכנות ברת טרקס מאנגליה (להלן- טרקס) על מנת שתספק את הציוד לשתי החברות - גלידי ונשיונל.

בית הדין שב והדגיש את מעמדם המיוחד של עובדי החברה בנוגע לחובת הנאמנות ותום הלב, בפסק הדין בע"ע 1201/00 יהודית זילברשטיין – ערב חדש (עתונות) אילת בע"מ (לא פורסם, 17.12.2002), וכך נקבע- "כללי הרמת מסך ההיתאגדות התפתחו על רקע של יחסים עיסקיים בין חברה לבין נושיה או המתקשרים עמה. מערכת יחסים זו מושתת על אינטרסים ושיקולים עיסקיים. המלווה, הספק, המשקיע או בעל חוזה עם חברה עושה זאת ממניעים עיסקיים בהם קיים גם מרכיב של סיכון. כללי הרמת המסך פותחו ל"שחקנים" אלה ונועדו להגן עליהם בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

עוד נכתב בהמשך פסק הדין בעיניין זילברשטיין כי: "עניין לנו ביזם כלכלי המפעיל עסק ומעסיק עובדים. לא ניתן להתייחס להעסקת עובדים כאל רכישת ציוד או היתקשרות עם ספק או קבלן חצוני. העסקת עובדים יוצרת קירבה מיוחדת בין המעסיק לעובד. קירבה זו מקורה ביחסים החוזיים ובדרישת תום הלב הנובעת מהם. קירבה זו מקורה גם - ואולי בעיקר - ביחסי התלות הכלכלית של העובד במעסיק. קירבה זו יוצרת אחריות מוגברת וחובת אימון מיוחדת ביחסי המעסיק עם עובדיו וכלפיהם. אחריות המעסיק אמורה לבוא לידי ביטוי בניהול עינייני העסק לא רק מנקודת המבט של האינטרסים שלו עצמו אלא גם תוך ראיית עניינם של העובדים התלויים בו. הקלות שבעלי עסקים מקימים מיזם עסקי ולימים סוגרים את עסקיהם תוך שהם מעמידים את עובדיהם - לעתים במפתיע - אל מול שוקת שבורה, היא בלתי נסבלת ובלתי ראויה. אחריות זו לא מן הראוי שתיעצר למרגלות מסך ההיתאגדות ובנסיבות המתאימות יצא בית הדין להגנת העובדים, ירים את מסך ההיתאגדות ויחשוף את הגורם הכלכלי האמתי המסתתר מאחורי המסך. אכן, סבור אני שבכל הנוגע לזכויות של עובדים, עקרונות תום הלב ותקנת הציבור מחייבים להגמיש את הדרכים להגיע אל המעסיק האמתי, אל בעל השליטה, אל אותו גורם - כמו בעניינינו - שבמהלך העסקים מפעיל למעשה את החברה, תוך שימוש לא מתאים ולא מסודר בחברת האם או בגופים כלכליים אחרים שלו". כן נקבע בפסיקה כי בעת שנבחנת שאלה בדבר "ערוב נכסים" בין החברה לבין בעלי מניותיה, יש לבדוק מהי המטרה העומדת בבסיסו של אותו "ערוב נכסים" ולבחון האם אותה מטרה עולה בקנה אחד עם טובת החברה ונושיה, כאשר במקרה כזה אין מרימים את מסך ההיתאגדות ובהתאמה במקרה בו מנהל ובעל מניות בחברה נחלץ לסייע לחברה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי עובדיה [ראו ע"ע 131/05 מעתוק מארק נ' דוד אוסטרובסקי (לא פורסם, 25.4.2006)].

...

לפיכך , אנו קובעים כי בנסיבות מקרה זה , יש להורות על הרמת מסך ההתאגדות מקום בו המעסיק , נהג בחוסר תום לב כלפי עובדיו והמשיך להעסיקם, בידיעת מנהליו או בעלי מניותיו כי אין באפשרותם ולהמשיך ולשאת בתשלום שכרם.

סוף דבר- על יסוד האמור לעיל , הננו מחייבים את הנתבעים 1-4 ביחד ולחוד לשלם לתובע תוך 30 יום מהיום את הסכומים הבאים: פיצויי פיטורים בסכום של 495,890 ₪.

תביעת התובע להשבת כספים בגין דלקן ושימוש בטלפון נייד ,נדחית.

הנתבע מפעיל עסק תחת השם המסחרי "יהב למיחזור הנפה ומסחר", המנוהל על ידו בסיוע אביו מר אלברט פרץ ועוסק בתחום יבוא ומכירת ציוד מכאני וחלפים, ציוד למחזור וגריסת גרוטאות וציוד עזר נילווה – חדש ומשומש.

אמנם התובעת צירפה מיסמך המתיימר לשקף הסכם פשרה בינה לבין הנתבע על פיו התחייב לספק לה מכונה חלופית ומזין ויברציוני ללא עלות ותוך השבת עלות התוף (נספח 2לתצהיר מנהל התובעת), אולם מדובר בטיוטה לא חתומה אשר על גביה העלה הנתבע הערות המלמדות כי לטעמו תוכן ההסכמות ככל שהחלו להתגבש היה שונה לחלוטין, הן מבחינת תאור ההסכמות והאירועים הנוגעים לעסקה נושא התובענה דנן והן מבחינת העובדה שעבור המוצרים החלופיים דרש תשלום בסך של 25,200 יורו בתוספת דמי הובלה בנוסף לקבלת התוף המקורי שאותו ייתכן שיכול היה למכור לצד שלישי.

...

למען הזהירות ואף אם יטען הטוען כי מכל האמור לעיל לא ניתן ללמוד כי הנתבע הוכיח באופן פוזיטיבי את שבקשתי להסיק, עדיין יש לזכור כי עסקינן בתביעה אזרחית בה הנטל להוכיח ולשכנע בטענה כי המוצר שסופק אינו תואם את המוסכם מוטל על התובעת, ולמצער לא הרימה הנתבעת נטל זה. אספקת התוף באיחור התובעת טענה בנוסף כי התוף סופק לה באיחור ניכר מן המועד עליו סוכם בין הצדדים במועד חתימת טופס ההזמנה.

" המסקנה העולה מן האמור לעיל היא כי למעשה אין בפי ההגנה גרסה מבוססת ואחידה באשר למועד האספקה כפי שהתחייב הנתבע או אף ביחס למועד האספקה המקובל אצלו בהקשר זה, ובוודאי שלא עלה בידיו להוכיח את הנטען בענין זה בכתב ההגנה.

התובעת גם לא הצליחה להוכיח את מועד האספקה עליו סכמו הצדדים, מה היתה מידת האיחור שאיחר הנתבע באספקה – אם בכלל – ומה הנזקים שנגרמו לה בשל כך. אשר על כן, התביעה נדחית במלואה.

ביסוד התביעה מחלוקת בדבר אחריות הנתבעים לנזק שניגרם לציוד מכאני הנדסי של מבוטח התובעת עקב פריצה לאתר עבודה של הנתבעת 1 , בו נמצא הציוד, אשר השמירה עליו הופקדה בידי הנתבע 2.

ביום 1.7.15 הזמינה שוורץ ממר כעביה מופיד (להלן – כעביה), באמצעות עסקו בשם 'מפלסי הנחל', עבודות מחפרון לבצוע במסגרת הפרויקט להנחת צנור גז (להלן ייקרא – הסכם הזמנת עבודה – סומן ת/2).

בהודעה זו סיפר כי המחפרון נותר באתר בסיום יום העבודה על ידי חמודי המפעיל בשעה 16:30.

הנתבע 2 סבור כי דין התביעה כנגדו להדחות משום ששירותי השמירה באתר סופקו כיאות ומשום שמעולם לא התחייב לבצע שמירה על כלים שאינם שייכים לשוורץ, עמה היתקשר בהסכם.

הוכח כי על פי ההסכם קיימת אפשרות לתחלופה של ציוד הנדסי באתר וכי חברת אדם ביטחון נידרשת לשמור על הציוד הנמצא במקום, בין אם מדובר בציוד של שוורץ ובין אם לאו, ובילבד שתקבל מראש דיווח על כלי חדש שניכנס למקום.

...

עמדת שוורץ מקובלת עליי.

לסיכום, אני מורה כדלקמן: התביעה נגד הנתבעת 1 נדחית.

בהתאמה, נדחית גם ההודעה לצד ג', ללא צו להוצאות.

לטענת המאשימה, בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום היה הנאשם עוסק מורשה בשם "ע.ח. מכולות", במסגרת עסקו החזיק הנאשם בכלים להובלה, החסנה, ולהפעלת תחנת מעבר של פסולת ביניין ופסולת גושית, בהם כ-15 מכולות ברזל, שתי משאיות, וטרקטור להובלת פסולת.

שכן, בין השאר, לא היו במיגרש שער בכניסה או יציאה שפתיחתו וסגירתו מוסדרת עם תחילת שעות העבודה ועם נעילתו בסוף יום העבודה, גדר למניעת כניסת או יציאת אנשים והכנסה והוצאה של פסולת שלא דרך שער הכניסה, שלט בולט בכניסה לאתר המפרט באופן ברור את שם המפעיל ופרטי ההיתקשרות עימו, שלטים במספר סביר באתר וסביבו שעליהם כתוב באופן בולט לעין "אסור להבעיר אש-העבריין ייענש", וציוד מכאני מתאים לצורך הפעלה תקינה של אתר לסילוק וכיבוי בעירה בו, ואמצעים להפסקת בעירה באתר, כסוי יומיומי מהודק של כל הפסולת באתר באמצעות חומר כסוי בשכבה שעובייה לפחות 15 סמ', וחומר כסוי במידה מספקת בהתאם להוראות תקנות מניעת מפגעים לצורך כסוי הפסולת או הפסקת בעירה באתר.

תחילה מציין הנאשם כי על הקרקע הנדונה היה סיכסוך ירושה בין הנאשם לבני משפחתו אשר הגיע עד לפתחו של בית המשפט והוכרע בהסכם פשרה.

...

לאור כל האמור סובר הנאשם שיש לבטל או לכל הפחות לתקן את כתב האישום שהוגש כנגדו.

לאור כל האמור סוברת המאשימה שיש לדחות את טענתיו המקדמיות של הנאשם ולהותיר את כתב האישום על כנו.

מיום 21.5.2007 תיקון מס' 51 ס"ח תשס"ז מס' 2095 מיום 21.5.2007 עמ' 308 (ה"ח 143) הוספת פסקה 149(10) באשר לטענת זו, במקרה דנן, מקובלת עלי תגובת המאשימה לפיה טענת הנאשם בעניין זה היא כללית בלבד.

להלן תפורט השתלשלות העניינים, אשר הביאה להגשת תביעה זו: בתאריך 01.09.00 נכרת הסכם בין הצדדים, לפיו התחייב הנתבע לספק לתובע ציוד מכני הדרוש להפעלת עסקו, ובתמורה התחייב התובע לשלם לנתבע סך של 32,000 דולר.

...

המחלוקת בין הצדדים הובררה היטב בישיבת ביהמ"ש מיום 21.05.13, כאשר התובע טען, כי נותר חוב של 17,000 דולר נשוא התביעה, לאחר שהחוב הכולל היה 47,000 דולר, ואילו הנתבע טען, כי הסכם הפשרה סיים לחלוטין את המחלוקת בין הצדדים, ולכן דין התביעה להידחות.

לחילופין, הנתבע טוען לגופו של עניין, כי דין התביעה להידחות גם לאור העובדה, כי עדותו של עו"ד ווקים רק מחזקת את גרסתו, לפיה הוא עמד בהסכם הפשרה.

לאור כל האמור לעיל, הנתבע טוען כי עמד במלוא חובותיו על פי פסק הדין ושילם את כל הסכומים אשר חויב על פיו.

סוף דבר התביעה נדחית אין צו להוצאות.