מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הסדרת תשלום מיסים בהסכם מכר

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

מכל מקום, גם אם נאמץ את גרסת התובע שלפיה אישורים אלו הומצאו בחודש יוני 2017 (התובע הגיש אישור ערייה שהונפק ביום 22.6.2017, נספח ג' לכתב ההגנה שכנגד מטעמו), אינני סבור שמדובר בפרק זמן רב לאחר המועד שלשיטת התובע החל ממנו ניתן היה להנפיק את האישורים (חודש אפריל 2017), וזאת לאור היתנהלות הצדדים בפועל בנושא זה. ועוד לגבי המצאת מסמכים, בעיקר לגבי אלו שעניינם הסדרת תשלומי מסים, לטעמי לא ניתן להיתעלם מכך שבהסכם נקבע הסדר ספציפי לגבי אי-המצאת אישורים במועד, שאז חלק מכספי התמורה יופקד בנאמנות עד להסדרת הנושא (סעיפים 7.2.7-7.2.2 להסכם).
בפתח ההתייחסות יש להביא את סעיף 7.2.4 להסכם המכר המורה כדלקמן: "מובהר בזאת, כי הפקדת כספים בידי הנאמן וכן תשלום למשרדי מסוי מקרקעין בהתאם להוראות הדין וכן תשלום ישירות לבנק, כאמור בהסכם זה לעיל ולהלן, יחשבו כתשלום תמורה למוכר לכל דבר ועניין". על-פי הוראה זו תשלום שעשה התובע לנאמנות, כמוהו כתשלום למוכר לכל דבר ועניין.
...
על כן הבקשה נדחית.
סוף דבר מן הטעמים שהובאו לעיל, התביעה הראשית מתקבלת באופן חלקי במובן זה שהנתבעים ישלמו לתובע 180,000 ש"ח. על סכום זה יתווספו הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום 15.9.2016 (המועד הקובע להערכת הנזק על-פי חוות-דעת המומחה מטעם בית המשפט).
התביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע ציין כי, דרש מהגדל השקעות בע"מ ומר איתי כהנא להסדיר את תשלום מס הרכישה ואולם הנ"ל היתעלמו מדרישתו.
ואבהיר, ההפרה הנטענת היא הפרת הסכם המכר באופן בו לגישתו של התובע אלפונסו, חובת תשלום מס הרכישה מוטלת על הגדל השקעות בע"מ ומר איתי כהנא.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לתשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות במלואה, והכל בהתאם לנימוקים שלהלן: הוראת החוק העיקרית המסדירה את סוגיית עיכוב ההליכים מצויה בסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 הקובע כדלקמן: "5 (א)  הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
לעניין זה ראה רעא 8113/09 אלייד סוכניות לביטוח (1975) בע"מ נ' מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ, שם נאמרו ע"י השופט א' רובינשטיין הדברים שלהלן: "כבר נפסק (רע"א 7608/99 לוקי ביצוע פרויקטים נ' מצפה כנרת, פ"ד נו(5) 156, 164-163, מפי השופט (כתארו אז) מצא), "בהסכמה לבוררות כרוכה פגיעה משמעותית בזכות הגישה לערכאות של כל אחד מהצדדים המתקשרים. זו מתבטאת לא רק בויתורם, למעשה, על הזכות להתדיין לפני בית המשפט, אלא גם בנטילת מגבלות משמעותיות ביחס לאפשרויות ההשגה על הכרעת הבורר בעניינם. הפגיעה בזכות הגישה לערכאות נחשבת למוצדקת רק אם היא אכן נובעת מבחירתו המוקדמת של המתקשר... מחשיבות מעמדה של זכות הגישה לערכאות מתחייבת המסקנה, כי להוכחת הכוונה להתקשר בהסכם בוררות תידרשנה ראיות ברורות. בהיעדר ראיות משכנעות לקשירתו של הסכם בוררות, תתחייב המסקנה כי הסכם כזה לא נקשר". ראו גם לוין שם, 38-37; אונטולוגי, בוררות דין ונוהל, מה' 4 (תשס"ה-2005), 253.
בהתאם לכל האמור לעיל ומשהגעתי לכלל מסקנה לפיה לא קיימת תניית בוררות בין הצדדים בייחס לעילת התובענה שלפנינו, הרי שהתנאי הראשון מתנאי סעיף 5 לחוק הבוררות לא מתקיים ועל כן דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתם, הם היתעקשו לשלם לרשות המיסים רק נגד שובר הנוגע למכירת הדירה, "על מנת להבטיח את היכולת לרשום את הדירה על שמם מבלי שיהיו תלויים בתשלומי מס על ידי בלס". כך פעלו לדבריהם לאור עצת בא כוחם, ו"לא הסכימו למנגנונים אחרים אלא רק למנגנון הקבוע בחוזה אשר הבטיח כי כספי המס ישולמו על ידם ישירות לרשויות המס" (סעיף 52 לסיכומי בייטלר).
לעניין זה אמר למשל פריד כי סרב להגיע עם בלס לרשות המיסים להסדיר את תשלום המס (סעיפים 30-29 לתצהיר פריד); וגם בעדותו המשיך לדבוק באותה גישה דווקנית של לשון ההסכם כשאמר: "אם היה בידיו [בידי בלס - א.נ.ח] להמציא את האישור, היה צריך להמציא את האישור בכתובים...להגיד: 'הינה האישור, אנא תשלמו'. למה לא עשה את זה? כי לא היה בידיו."; ובהמשך ענה: "בחוזה נאמר תמציא את השובר תשלם"..
...
עוד אוסיף כי בהחלטתי כבר פרטתי גם אודות התנהלות בייטלר בנסיבות התיק ולא ראיתי לחזור על הדברים ואינני מקבלת את בקשתם להורות לפצותם בגין נזק לא ממוני.
ולסכם את האמור לעיל, אני קובעת כי בלס זכאי לקזז מהפיצוי המגיע לבייטלר סכום של 83,082 ₪ (78,450 ₪ בגין דמי השכירות של הדירה המושכרת, ו-4,632 ₪ בגין תשלום ארנונה ששילם בלס על הדירה המושכרת.
רק לשם נוחיות הצדדים, אסכם בקצרה את החלטתי האופרטיבית: - על הצדדים לקיים את הוראות הסכם המכר ולהשלים את הליך רכישת הדירה, בהתאם להוראות שקבעתי לעיל בסעיף 95 לפסק הדין.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

ביום 30.9.2013 ניתן פסק הדין לפיו התקבלה תביעתו של הנתבע (בעניינינו) להרשם כבעלים בחלקו של אחיו במקרקעין, אולם, במסגרת ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי (עמ"ש 56675-11-13), פסק הדין בוטל ביום 24.12.14 בהסכמת הצדדים תוך שמירה על הזכות להגיש תביעות חדשות לאחר שיינתנו צוי ירושה הרלבאנטיים לסכסוך שם. כעת נשוב לצדדים לתובענה שבפניי ולהסכם המכר במסגרתו התחייבו התובע ומסארווה, בין היתר, בסעיף 7 להסכם המכר, לשאת במלוא תשלומי מס שבח אשר יחולו על עסקת המכר.
עם זאת, העידר פנייה מצד התובע ליו"ר השמאים למינוי שמאי לקביעת ערכו של יתרת השטח בהתאם לסעיף 10.4 להסכם הפשרה, אינה שוללת מן התובע את זכות הגישה לערכאות, ובפרט אינה שוללת את הזכות של התובע לקבלת פיצוי כספי בגין יתרת השטח שרישום הבעלות עליו טרם הוסדרה על ידי הנתבע.
...
לסיכום: בהתאם לשווי המוערך של המומחה שנמצא כ-1,300 ₪ עבור כל מ"ר קרקע מבונה במכפלת 647 מ"ר (יתרת השטח), שוויה הכולל של הקרקע במקרקעין הינה 841,100 ₪.
לפיכך, באשר לשווי הקרקע לה זכאי התובע, אני קובעת כי התובע זכאי למחצית מסכום הפיצוי המלא, ללא המבנה, קרי, התובע יהיה זכאי לתשלום כולל מן הנתבע בסכום של 420,550₪, בניכוי סכום של 87,500 ₪ שהושבו לתובע מידי הנאמן.
כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות בסכום כולל של 35,000 ₪, הכולל את הוצאותיו הכוללות אגרות בית משפט ראשונה ושניה, שכר העדים והמומחים של התובע וכן שכר עדותם כפי שנפסק בפרוטוקול, וכן שכ"ט מומחה בית המשפט ששילם התובע לצורך חוות הדעת ועדותו בבית המשפט.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כללי המבקש, רועי תמר, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: בקשת האישור), כנגד המשיבה, צבי צרפתי ובניו חברה לבניין ולקבלנות (1983) בע"מ. בבקשת האישור נטען כי בהסכמי המכר של המשיבה עם לקוחותיה, סעיפי הצמדת תשלומי התמורה למדד תשומות הבנייה (להלן: המדד) מנוסחים באופן מקפח.
יובהר, הסדרת תשלומי המס, ככל שאלו חלים על הגמול הנם באחריות המבקש בלבד; ואילו מע"מ על השכר הטירחה, ככל שייחול, ישולם על ידי המשיבה באמצעות חשבונית עצמית.
...
לכן, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם של הצדדים שלא למנות בודק.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה; המשיבה תשלם למבקש גמול ולבאי כוחו שכר טרחת עורך-דין באופן ובמועדים שפורטו לעיל.
כמו כן, המשיבה תשפה את המבקש בגין חציה הראשון של האגרה ובגין הוצאות המומחה, ואני פוטר את המשיבה מתשלום חציה השני של האגרה, כמופרט לעיל; אני מורה על פרסום אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים נפוצים יומיים וכן בדף הנחיתה הראשי באתר האינטרנט של המשיבה, זאת בהתאם לסעיף 25(4) לחוק תובענות ייצוגיות; הצדדים יגישו לאישור בית המשפט את נוסח ההודעות המוצעות וזאת בתוך 10 ימים מהיום; המשיבה תמסור דיווח לבית המשפט אודות ביצוע הסדר הפשרה לאחר תום תקופת השבה, כאמור בסעיף 18 לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו