הסדרת שכר בכירי גופים פיננסיים

זאת, על רקע טענות שהועלו בדבר גובהו המופרז, חולשת מנגנוני הפיקוח והבקרה בגופים אלה והגידול בשכר הבכירים בגופים פינאנסיים בשנים האחרונות (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פינאנסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ד-2014, ה"ח הממשלה 883, 892 (להלן: דברי ההסבר להצעת החוק)).

תכלית החוק והוראותיו ראויות, ובנסיבות השכר והתגמול הגבוהים-עד-מאד של העובדים הבכירים, שעניינם מוסדר בחוק – אין פה גם חריגה מדרישת המידתיות (זאת בכפוף להערתי לעניין מועד סיום צו הביניים, שתבוא בהמשך).

...

כעמדת חברתי הנשיאה, גם אני סבור כי לאור מהות הסוגיה כסוגיה של מדיניות כלכלית, והעובדה שהשלמת החוק המתבקשת היא מהותית לו ובעלת השפעות נרחבת על יישומו בפועל, מן הראוי כי המחוקק ייתן דעתו לעניין ועלינו לנקוט משנה זהירות בהתערבותנו (ראו והשוו: בג"ץ 9134/12 גביש נ' הכנסת, בפסקה 24 לפסק דינה של חברתי הנשיאה מ' נאור (21.4.2016); בג"ץ 2254/13 ‏סמואל נ' שר האוצר, בפסקה 7 (15.5.2014); בג"ץ 2605/05 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, חטיבת זכויות האדם נ' שר האוצר, פ''ד סג(2) 545, 568-567 (19.9.2009)).

על כן, אף אני סבור, כעמדת חברתי הנשיאה, כי לא ניתן להכריע במסגרת עתירה זו מבעוד מועד ובאופן גורף בכל הסוגיות שעשויות להתעורר, והפתרון אשר בידינו להציע הוא בחינה פרטנית על בסיס תשתית עובדתית מלאה בערכאות הדיוניות, בשים לב לתכלית החוק לפיה הוא אינו נועד לחול למפרע.

סיכום נוכח כל האמור לעיל דומה שהמידה של והצנע לכת יפה במכלול: הן לעובדים הבכירים, הן לתאגידים הפיננסיים, הן למי שעמלו על ניסוח החוק ועל אישורו והן לנו שעסקנו בביקורת השיפוטית על הוראות החוק.

בית משפט השלום בירושלים תא"מ 31133-03-18 בשארה נ' גלובל יונייטד אנשורנס קומפני בפני כב' הרשם הבכיר טדי ארז תובע עלי בשארה נתבעת גלובל יונייטד אנשורנס קומפני פסק דין

לפיכך, לטענתו יש לחייבה בתשלום הנזק שקבע השמאי, בתוספת עלות שכר טירחת השמאי וכן קנס בגובה שילוש הריבית בסך של 2,750 ₪.

בקצרה אומר, כי החקיקה נועדה להסדיר סוגיות ביטוחיות שונות, וזאת בין היתר נוכח פערי הכוחות שבין החברה המבטחת שהנה גוף מקצועי בעל איתנות פינאנסית לבין המבוטח שהנו בדרך כלל אינו בעל מומחיות.

...

     בהתייחס לפסק הדין אליו הפנתה הנתבעת עא 678/86  חסן חניפס נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ''ד מג(4) 177, ממנו מבקשת להקיש, כי הוא תומך בעמדתה המשפטית, לפיה סכום הכיסוי הינו עבור שנת הביטוח ולא עבור כל מקרה בנפרד, אין בידי לקבל פרשנות זו. נסיבות התיק אליו הפנתה שונות לחלוטין.

     נוכח האמור לעיל אני מוצא כי יש לקבל את התביעה ולפיכך אני קובע, כי הנתבעת תישא בכלל נזקי התובע וזאת בהתאם לחוות דעתו של השמאי.

     סיכום: משמצאתי כי יש לקבל את התביעה, אני קובע כי הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 28,685 ₪, כאמור בחוות הדעת השמאית.

במייל שנכתב לד"ר גילבוע מיום 11.8.2011 כמצוטט לעיל נאמר לו כי משכורות הבכירים בהנהלה קוצצו וכך גם לגביו כרמז למניע האמתי אחרי לאי התשלום ולביטול ההסכם עמו.

ד"ר שחר התהלל לפני על יכולותיה הכלכליות של מגנטיקס באותה עת ועל עיסקאות המיליונים שסגרה בתשובה לעדות ד"ר גילבוע לפיה הבין שמצבה הכלכלי של מגנטיקס רע. אולם עדותו של ד"ר שחר לא גובתה במסמכים כלשהן שיעידו על איתנותה הפינאנסית.

פעולותיו של ד"ר גילבוע ד"ר גילבוע טוען בתצהיריו כי דאג להסדיר פגישות בין ד"ר שחר לקודקודי המשק (28 פגישות) בסוף 2009 תחילת 2010.

ד"ר גילבוע בעדותו בתצהיר טוען כי לאחר כריתת ההסכם ניסה לקדם שיתופי פעולה עם גופים אחרים אך מגנטיקס בכל פעם לא מצאה לנכון להתקדם הלאה עם אותם גופים.

...

בשים לב לכך, אני קובע כי הסיבה לביטול ההסכם הייתה כלכלית ולא עמד על הפרק כל טענה של הפרת הסכם או חוסר שביעות רצון.

התוצאה כאמור לעיל דין תביעת ד"ר גלבוע להתקבל ודין תביעת מגנטיקס להידחות.

בנוסף אני מחייב את מגנטיקס לשלם לד"ר גלבוע הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בגין ניהול שתי התובענות בסך של 50,000 ₪ בתוספת מע"מ. מזכירות בית המשפט תמציא העתק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.

בית משפט השלום בחיפה ‏כ' טבת תש"פ, 17 ינואר 2020 תא"מ 4017-12-17 מ. אמיר "הכרמל" פיננסים בע"מ נ' אזולאי תא"מ 39139-10-18 מ. אמיר "הכרמל" פיננסים בע"מ נ' אזולאי תיק חצוני: 5211180317 בפני כב' הרשמת הבכירה מיכל פרבר תובעת מ. אמיר "הכרמל" פיננסים בע"מ נתבע איתן אזולאי פסק דין

בשל מצבו הגופני והנפשי באותה התקופה, רק בתחילת אוקטובר החל לבדוק בעזרת אישתו איזה שיקים הופקדו מחשבונו הפרטי ומחשבון החברה ואז התברר לו כי משני החשבונות נמשכו שיקים רבים, לרבות לפקודת "ג'ו", תוך שהוא מציין כי בשלב זה לא היה לו ספק כי השיקים נגנבו ע"י ח'אלד ונמסרו לצדדים שלישיים.

כאשר התבקש להסביר מדוע מסר שיקים מהחשבון הפרטי לצורך רכישת חומרי ביניין השיב: "היות והחברה הייתה חברה חדשה, הספקים לא רצו לעבוד עם חברה חדשה ועם חשבון חדש. בחשבון הפרטי היו ערבויות וחשבון עם וותק גדול ורזומה טובה". כשהתבקש להסביר איך 5 שיקים מאותה סדרה ניפרעו הסביר: "את כל הפרשיה של העוקץ הזה גיליתי שלושה חודשים אחרי, שגיליתי לא עצרתי את זה היות וידעתי שאני חתום על השיקים, לא קבלתי ייעוץ משפטי, שקבלתי ייעוץ משפטי עצרתי את השיקים". כאשר נישאל מדוע טען שהשיקים המשוכים מחשבונו הפרטי נגנבו מרכב השיב: "זה מה שאמר לי חאלד, ששיקים נגנבו מהרכב. עדיין לא חשדתי בחאלד ולא ידעתי על כל הסיפור". כשנשאל כיצד מצד אחד הוא טוען כי אינו חב בתשלום השיקים ומאידך מחזיק בפסק דין כנגד חאלד הכולל תשלום בגין השיקים נשוא ההליך השיב: "זה התממות, אתה יודע שלא ניתן לקחת מהאדם הזה שום דבר. מי שעושה תרגילי עוקץ יודע איך להסבות. לא קבלתי אפילו את שכר הטירחה שנקבע בפסק הדין". הנתבע נישאל מדוע לא זימן את ח'אלד לעדות והשיב כי נאמר לו שהוא במאסר.

הנתבע ואישתו סיפקו בעדותם מענה גם לתהייה מדוע שיקים קודמים מאותה הסדרה ניפרעו ומדוע לא פעלו לביטול ההמחאות, תוך היתייחסות למצבו הרפואי של הנתבע באותה העת ומשך הזמן עד שהתמונה בדבר פועלו של ח'אלד התבררה במלואה ותוך הבהרה כי בטרם קבלת ייעוץ משפטי סברו כי עליהם לשלם בגין השיקים שהנתבע חתום עליהם.

...

תשובותיו של מר דוקאן בעניין הידיעה היו מתחמקות עד שבסופו של דבר נכון היה להודות בכך שידע אך אינו זוכר מתי נודע לו. מכל מקום וגם אם לא קישר בין השיקים של החברה לבין השיקים מחשבונו הפרטי של הנתבע, כפי שטען בחקירתו, הרי שהעובדה שמדובר בשיקים אשר נמסרו כולם על ידי ספדי ולאחר שהובא לידיעתו כי ישנן טענות כבדות משקל ביחס לשיקים אחרים אשר הגיעו מספדי הנוגעות לגניבה ולזיוף חתימה, היה מקום לערוך בירור אלא שהתובעת נמנעה מלעשות זאת ומדובר בעצימת עיניים השוללת את תום לבה.

לאור כל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי התובעת אינה אוחזת כשורה בשיקים ואייני נדרשת גם למשמעות העובדה שאחת ההמחאות נמסרה לאחר מועד פירעונה.

סיכומו של דבר, משהגעתי למסקנה כי השיקים הושלמו שלא לפי הרשאת הנתבע ומשקבעתי שהתובעת אינה אוחז כשורה, אין הנתבע חב על פי השיקים כלפי התובעת ודין התביעות המאוחדות להידחות.

בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון ת"ק 50871-12-21 אבו גזר נ' י.ש.ס השקעות בע"מ ואח' תיק חצוני: קיימים מסמכים בפני כבוד הרשמת הבכירה דורון זיו-אב תובעים חמד אבו גזר נתבעים 1. י.ש.ס השקעות בע"מ 2. יאיר שרון פסק דין

התובע, אשר עבר כשכיר אצל שני מעסיקים שונים, רצה בתיאום מס, על מנת להקטין את שיעור המס שהוא חייב בו. מטעם זה, ועל יסוד הפרסומת האמורה, פנה התובע לנתבעת טלפונית, בבקשה להסדיר באמצעותה תאום מס. על פי הטענה, בשיחה עם נציגת החברה, הוצע לתובע שירות של טפול בזכאות להחזרי מס, והוא אישר את רצונו להיתקשר עם החברה למטרה זו. לא מן הנמנע שהאישור שנתן התובע, לפיו הוא מעוניין בשרותי החברה, נבע חוסר הבנה בין "תאום מס" ובין "החזר מס". עוד נאמר לתובע באותה שיחה, כי יישלחו אליו מסמכים לחתימה ולהחזרה לחברה, וכי התשלום שייגבה עבור השרות יהיה על בסיס הצלחה בלבד.

עוד טוען התובע, כי בדיעבד הסתבר לו, שהשרות המתואר בהסכם איננו לטפול בתיאום מס, ואף לא לטפול בהחזר מס - אלא בשירות אחר לחלוטין, של "איתור כספים להם הוא (הלקוח – ד.ז.א) זכאי". זאת, מתוך זכויות העומדות לו בגופים פינאנסיים שונים, ובהם קרנות פנסיוניות.

מכלל הן, אתה שומע את הלאו: אילו הייתה הנתבעת 1 נחושה להעניק את שירות בדיקת הזכאות להחזר מס, היא הייתה מוצאת את הדרך לקבל מהתובע את המידע (המועט) הדרוש לשם אספקת שירות זה. שלישית, אילו הייתה הנתבעת 1 מנסה לספק את השרות, חזקה כי הייתה מציגה לתובע דרישה לקבל את המסמכים המעטים והזמינים שנדרשו לשם כך, תלושי משכורת וטפסי 106.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעים, ישלמו לתובע יחד ולחוד, סך של 11,260 ₪ בגין הכספים שנגבו מידיו, ועוד סך של 3000 ₪ בגין טרדה ועגמת נפש (בשולי הדברים יצוין, כי ראיתי לנכון להפחית את הסכום שנתבע בגין רכיב זה, בשל האחריות שיש לייחס לתובע, כבגיר עצמאי החותם על הסכם ומסמכים נלווים - למעשיו ולנפקויותיהם).

נוכח חזרתיות התנהלות הנתבעים, במקרה זה ובמקרים נוספים, וכפי שנעשה אף בעניין בר און הנ"ל אני מורה על העברת עותק מפסק הדין לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון משרד האוצר.