]השופטת ד' ברלינר:
בין חברה בשם ברונפמן-אלון – (להלן המערערת) ובין אגודה שיתופית בשם קו-אופ הריבוע הכחול אגודה לשירותים בע"מ, נקשרה עסקה ששווייה 1,300,000,000 ש"ח שבה עברו מניותיה של חברת ריבוע כחול ישראל בע"מ למערערת.
על פי המצב המשפטי כיום, המערערים הם בעלי המניות בחברה פלונית, שכן בעל מניה בחברה ציבורית הוא, בין השאר, "מי שלזכותו רשומה אצל חבר בורסה מניה ואותה מניה נכללת בין המניות הרשומות במירשם בעלי המניות על שם חברה לרישומים" (סעיף 177(1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999)".
הרחבת בסיס החיוב על-ידי התיקון, מתיישבת עם המסקנה כי העברת מניות הוסדרה כולה בסעיף 11 על סעיפי המשנה שבו, ולא הותירה כל חלק ממנה לסעיף 2(א) הכללי שאיננו מתייחס למניות – אלא להסכם בכל תחום שהוא.
משקבענו כי כל המסמכים העוסקים במהותם בהעברת מניות באים בגדר הוראת סעיף 11(ג) לתוספת א' ובהתאמה זכאים לפטור הקבוע בסעיף 11(א) לתוספת ב', מתייתר לטעמי הצורך לידון בשאלה האם הסכם מכירת ההחזקות בחברת רבוע כחול-ישראל בע"מ אכן מעביר את המניות מכוחו הוא.
...
מטעמים אלה סבורה אף אני כי דין הערעור להתקבל.
ת
השופטת מ' נאור:
אני מסכימה למסקנתן של חברותי השופטות ד' ברלינר ו-א' חיות, כי דין הערעור להתקבל.
למסקנה זו יש להגיע הן לאור לשון החקיקה, הן לאור ההיסטוריה החקיקתית והן בשים לב למהות הדברים: אין הצדקה להבחין בין הסכם בדבר העברת מניות לבין העברתן באמצעות שטר.
