הסדרת העברת רשימת עובדים בסכסוך יציגות

ביום 2.8.17 פנתה גב' כהן למר ברוכיאן והודיעה שהיא מעוניינת להתחיל פגישות עם העובדים ברשימת העובדים שיועברו לנס, תחילה עם כולם יחד ולאחר מכן בפגישות פרטניות.

ביום 5.9.18 פנתה עו"ד נועה ברוך-יחזקאל, מזכירת איגוד מקצועי לאגף תעשיה, מלונאות ושירותים במרחב ירושלים של המבקשת, למנכ"ל נס, וטענה שבנובמבר 2017 עובדי יחידת המיחשוב בבית חולים הדסה עין כרם הועברו מהעסקה ישירה להעסקה קבלנית ללא הסדרת המעבר במסגרת מו"מ עם נציגות העובדים ונציגות ההסתדרות.

סיכסוך העבודה מיום 8.10.18 בבקשתם בהליך הראשון וכן בבקשה זו, טענו המבקשים שהצעדים האירגוניים שננקטים על ידי עובדי נס בהדסה הנם במסגרת "התארגנות פורצת" של עובדי נס. בית הדין הופנה לכך שבשנת 2014 הודיעה ההסתדרות לנס שהיא הפכה לאירגון עובדים יציג בנס ודרשה לנהל מולה מו"מ קבוצי.

לכל האמור יש להוסיף שלא הוכחה הרעת תנאים בתנאי עבודתם של עובדי נס שעברו מהדסה, ואכן בחקירתם הנגדית של מר חלוצי, של גלב ושל רענן – עדים אלה לא הצליחו לבסס טענה זו. כפי הנראה, "הרעת התנאים" שאליה התכוונה ההסתדרות, הייתה עצם העברתם של העובדים שהועסקו באגף מערכות מידע בהדסה להעסקה במסגרת מיקור חוץ, והודעת הסיכסוך מיום 8.10.18 לא באה לעולם אלא כתואנה מלאכותית לקידום מטרה אחרת.

...

בהליך זה עתרו המבקשים לסעדים שונים, שמביניהם נותרה להכרעת בית הדין הבקשה לחייב את המשיבות בפיצויים לדוגמה לפי סעיף 33יא(ב)(1) לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 (להלן: "חוק הסכמים קיבוציים" או "החוק"), בסך 5,000,000 ₪.

על רקע האמור, גם היענותה של נס לדרישת הדסה להרחקתו של רענן ללא הבאת תוצאות הבירור שערכה לידיעת הדסה, כפי שהתכוונה לעשות על פי עדותו האמורה של מר אשכנזי, היוותה פגיעה ברענן בשל פעילותו בארגון עובדים.

הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו לכל אחת מהמשיבות הוצאות בסך 25,000 ₪.

סיכסוכי עבודה שהוכרזו או הודעו, הנוגעים לנושאים שהוסדרו בהסכם זה, בטלים ומבוטלים עם החתימה על הסכם זה. הצדדים מתחייבים לנהל משא ומתן אינטנסיבי לגבי עובדי האוניברסיטה המועסקים במימון תקציבי מחקר, אשר נספח זה אינו חל עליהם, ולצורך כך מתחייבים הצדדים כי לא ינקוט צד אחד לגבי הצד השני באמצעי שביתה והשבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בהליכי העבודה ובסדריה, ביחס לנושאים שיידונו במשא ומתן לגבי עובדי האוניברסיטה במימון תקציבי מחקר בלבד, עד ליום 28.5.2018 (להלן - 'תקופת השקט הנוסף').

לצורך קידום הליכי המשא ומתן הקבוצי וישיבת ההתנעה, נבקשכם להעביר לנו רשימת שמות העובדים .

מוסיף בית הדין האיזורי וקובע כי "הדברים בעניינינו נכונים ביתר שאת, עת הסכם 73 נחתם בשנות השבעים של המאה הקודמת". מבלי להדרש לשאלה אם היזקקות ההסתדרות במשא ומתן לועד עמ"פ תחת הועד הכללי נובע מכשלונה "לנהל את אופן ייצוג העובדים המשתייכים לסגל המנהלי בהתאם להסכם 73, בין אם לאו" - "היתערבות של מעביד בשאלה איזה ועד הוא יציג והאם יש להכיר ביותר מוועד אחד, נוגדת על פניה חופש ההיתאגדות של העובדים, הכולל בתוכו את זכותו של ארגון העובדים לקבוע בתקנונו את האורגנים הפועלים בשמו במישור הארצי, המקומי והמפעלי"[footnoteRef:11].

ביום 2.2.1996 נחתמו שני הסכמים קבוציים מיוחדים: האחד, הסכם המסדיר את זכויות העובדים שהועברו לחברות הבת החדשות (להלן - הסכם התאגוד); השני, הסכם המסדיר את התנאים והזכויות של עובדי החברות השונות בקבוצת הקשר בתקופה 1.1.1995 - 31.7.1997 (להלן - הסכם הקשר).

...

בנסיבות אלה, ובמיוחד נוכח הזמן הרב שחלף מאז שמחלוקת זו עלתה על שולחנם של הצדדים לא מצאנו הצדקה לעת הזו לאכוף מנגנון זה. זאת ועוד, עיון בסעדים המבוקשים בהודעת הערעור מעלה כי בית הדין לא התבקש להעביר את חילוקי הדעות בקשר לפירוש הסכם 73 להכרעה במנגנון יישוב חילוקי הדעות.

קביעתו זו לגבי האופן שבו יש לפרש את הסכם 73 מקובלת עלינו.

אין בידינו לקבל את טענת האוניברסיטה: ראשית, צודקת ההסתדרות כי די בטעם דיוני כדי להביא לדחייתה.

] סוף דבר - ערעור האוניברסיטה נדחה - נדחית טענתה בכל הנוגע לפירוש הסכם 73 וממילא נדחית טענתה שלפיה עסקינן בסכסוך משפטי שלא ניתן לשבות לגביו.

במסגרת הסכם זה נקבע, בין היתר כדלקמן: הצדדים מתחייבים כי לא ינקוט צד אחד לגבי הצד השני באמצעי שביתה והשבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה מאורגנת אחרת בתהליכי העבודה וסדריה, ביחס לעובדים עליהם חל הנספח בגין הנושאים שמוסדרים בו. סיכסוכי עבודה שהוכרזו או הודעו, הנוגעים לנושאים שהוסדרו בהסכם זה, בטלים ומבוטלים עם החתימה על הסכם זה."

סעיף זה פורש בפרשת שטרית, כמו גם על ידי פרופ' רות בן ישראל, ככזה הנוגע לנסיבות שבהן תנאי העבודה של העובדים מוסדרים בחוזים אישיים ואין במקום העבודה ארגון עובדים יציג הכשיר לחתום על הסכם קבוצי, גם לו הסכים המעביד להסדיר את תנאי העבודה של העובדים באופן קבוצי (ראו: דורון יפת, יחידות מקוח, אירגוני עובדים "פורצים" ומה שביניהם –בעקבות עס"ק 26700-09-13 מדינת ישראל נגד אחדות- ארגון עובדי החוזים במיגזר הצבורי, משפט מפתח, דצמבר 2015)(להלן- בעקבות אחדות).

מכל מקום, בעניינינו יש לבחון, בין היתר, את טענות האוניברסיטה - האם משרתה של גב' טוך כבר תוקננה בחודש יולי 2019, האם כלל משרות מתאמי המיחשוב באוניברסיטה הן משרות תקניות, האם מהלך ההעברה לתקן אכן תואם עם ועד העובדים המינהליים באוניברסיטה ועוגן במסמך בכתב שלא צורף לתיק בית הדין (ע' 10 ש' 14-17), זאת על רקע דרישת הסתדרות במשך שנים רבות להסדיר העסקתם של עובדים המועסקים על חשבון תקציבי פרויקט והעברתם להעסקה תקנית.

במסגרת פסק דינו של בית הדין הארצי נקבע, כי ההליך מעלה סוגיות כבדות משקל, כי ההחלטה הזמנית של בית הדין האיזורי תשאר על כנה, הדיון יימשך בבוררות וכי "האירגון רשאי למסור לבנק רשימה של עד 240 עובדים אשר האירגון רשאי להעביר להם הודעות באופן אישי בדואר האלקטרוני, וכמו כן רשאי האירגון לשלוח ישירות לכל עובדי הבנק בדואר האלקטרוני הודעה הכוללת טקסט בלבד פעם אחת בכל יום, צו זה יעמוד בתוקפו עד להחלטה בפסק הבוררות". השני, לפסק הדין סק (ת"א) 15748-05-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – הוט מובייל בע"מ (מיום 23.9.2014) (להלן- עניין הוט מובייל) אשר ניתן על ידי כב' השופטת (בדימוס) נטע רות, שם נדון עניין חסימת קישור לאתרים של אירגוני עובדים.

...

לטענת האוניברסיטה, אין להיעתר לבקשה מכל אחד הטעמים שלהלן: מדובר בבקשה הנגועה באי חוקיות בשל פגיעה בפרטיות העובדים; ההסתדרות לא מצביעה על מקור רלוונטי המטיל חובה על האוניברסיטה ו/או המקנה לה זכות לסעד המבוקש; מופרכת וסותרת טענת ההסתדרות עת נסמכת על זכות נטענת של הוועד המינהלי, בעוד שכל בקשתה של ההסתדרות מתייחסת לוועד נפרד של עובדי מחקר ופרויקט; פסק הבוררות אינו מחייב את בית הדין ו/או האוניברסיטה ועוסק בסיטואציה שונה, בה נתגלעה מחלוקת על נוהל חד צדדי של הנהלת הבנק, שהגדיר את השימוש ברשת הפנימית של הבנק ושהייתה לו השלכה גם על יחסי העבודה; עניין הוט מובייל אינו רלוונטי לענייננו, שכן שם המעסיק חסם את הקישור לאתר האינטרנט של ההסתדרות כדי למנוע הצטרפות של עובדים כחברי ההסתדרות; האוניברסיטה אינה מתערבת בעניינים פנימיים של נציגות עובדים, מה גם שזהותם של משלמי דמי חבר, דמי טיפול מקצועי ארגוני ומס וועד ידועים רק להסתדרות (או/42).

אשר על כן, מצאנו לקבוע בשלב זה כדלקמן: 121.1 האוניברסיטה תפעל בעניינם של עובדי המחקר והפרויקט, כפי שנהגה עד כה (ככל שנהגה) עם יתר הארגונים היציגים בחצריה, ובכלל זה אל מול ההסתדרות ביחס לעובדים המיוצגים על ידה, לרבות העובדים המנהליים, שכן חזקה על האוניברסיטה כי היא נוהגת בכל הנוגע למסירת מידעים על עובדים על פי דין, לרבות בעניין הגנת הפרטיות.

סוף דבר בקשת ההסתדרות מתקבלת בחלקה, ובקשת האוניברסיטה נדחית, כדלקמן: 123.1 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואוניברסיטת תל אביב ינהלו משא ומתן להסדרת עניינם של עובדי המחקר והפרויקט, כאשר כל צד סוברני להביא את הגורמים הרלוונטיים מטעמו לישיבות המשא ומתן.

נוסף על כך, ההסתדרות הלאומית טענה כי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית מעלה קשיים רבים, שכן המבקש לא ביצע פנייה מוקדמת אליה טרם הגיש את בקשתו; כי העילות אותן מבוקש לאשר כתובענה ייצוגית אינן העילות הקלאסיות לתובענות ייצוגיות; קיימת שונות עובדתית בין חברי הקבוצה הנטענת, וכן חלק מהעובדים במשיבה מאוגדים ביחסים קבוציים וחלק מועסקים בחוזים אישיים; שככל שקיימת עילת תביעה – יש להעדיף את האכיפה באמצעות ארגון העובדים היציג.

בשנת 2012 פעלה ההסתדרות הלאומית לקבל אישור מהממונה על השכר לשלם לעובדים שהועברו להסכם הקבוצי מהסכמים אישיים את המענק החד פעמי שנקבע בהסכמי המסגרת של 2011 באופן רטרואקטיבי (העתק תיכתובת מיום 10.7.12 צורף כנספח ב לעמדתה).

בתוך כך, ניתן, בין היתר, "להיתחשב ולהעזר, בין היתר, בשאלות כגון גודל הקבוצה והמידה שבה ההכרעה בשאלות המשותפות לכלל חבריה תסייע לפיתרון הסיכסוך האינדיבידואלי שבין כל אחד מהם לבין הנתבע. כן ניתן להעמיד על כפות המאזניים את היתרונות והחסרונות שבניהול התובענה הייצוגית, בהשוואה לניהולן של תביעות אישיות, בבחינת "עלות למול תועלת" .

הנתונים שהתבקשו הם: רשימת העובדים נכון לשבע השנים האחרונות, לא כולל הנהלה ורופאים, בפילוח לפי אתרים, הסכמים אישיים/קבוציים, מועד תחילת עבודתו של העובד, תפקידו ומחלקתו של העובד.

· במסגרת הבדיקה ועל פי הסברי המשיבה כאשר עובד פונה למשיבה ומבקש להסדיר את שכרו בשל עבודה בשעות נוספות כהגדרתן על פי חוק בין אם טרם ביצוען ובין אם בדיעבד, בקשתו נבחנת לגופה על ידי גורמי השכר ומשאבי אנוש בלאומית ואם נמצא כי ביצוען מוצדק משולם לאותו עובד תשלום בגין ביצוע שעות נוספות.

...

המבקש טען כי יש לקבל את בקשת האישור לתובענה ייצוגית שכן היא עונה על הוראות סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות או החוק).

מכל האמור לעיל, אנו סבורים כי ההליך אינו מתאים לניהול כתובענה ייצוגית.

מכל האמור לעיל, דין בקשת האישור לתובענה ייצוגית להידחות.

לסיכום דין בקשת האישור להידחות בשל אי עמידה בתנאים שקבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

התובע העמיד את החוב כולל ריבית והצמדה על סך של 3,890,467 ₪ ממנו ניכה את הסך של 900,000 ₪ שהעביר לו הנתבע כחלק מהסכם הפשרה, כך שסכום התביעה עמד על סך של 2,990,467 ₪.

בחלק אליו הפנה התובע (סעיף 4) נכתב כדלקמן: "במהלך חודש מארס 2015 נתגלע סיכסוך בין התובע (הנתבע כאן) לנתבע (התובע כאן), בשל אי תשלום שכר טירחה בתיקים אחרים שבהם שכר הנתבע את השירותים המקצועיים של התובע על רקע הלוואה שהעמיד הנתבע לתובע, לאחר שטענת קזוז של התובע להפחתת תשלומי שכר הטרחה מיתרת החוב של ההלוואה, נדחתה על ידי הנתבע, הצדדים הגישו תביעות הדדיות שהוכרעו בפסק דין של בית משפט השלום (בחודש מארס 2019), ולאחר ערעור הדדי שערערו הצדדים לבית המשפט המחוזי, פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש ינואר 2021, כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 500,000 ₪. לאחר פסיקה זו נותרה יתרת חוב בגין ההלוואה לטובת הנתבע, בסך של כ-300 אלפי ₪, אליה נוספה ריבית והצמדה מיום הסיכסוך, שבגינה הוגשה לאחרונה בקשה לעיכוב ביצוע בגין הליכים משפטיים נוספים שננקטו על ידי התובע כנגד הנתבע". גם במקרה דנן אין הודאה בקיומה של הזכות.

שער היורו הקובע בהסכם ההלוואה יהא השער היציג של היורו כפי שנקבע ביום 15.3.15 .

לתצהיר אף צורף תחשיב של החוב כולל הריבית לה היה זכאי התובע באותה עת שהיה לטענתו גבוה מהסכום הנתבע (ראו נספח 2 לרשימת המסמכים שהגיש הנתבע וכן ראו התחשיב בנספח ד' לתצהיר - עמוד 40).

אלה כללו בין היתר טענות בדבר תשלום של הנתבע על חשבון קרן הלוואה והריבית שנדחו בפסק הדין; טענות של התובע בדבר גובה החוב הכולל ריבית הסכמית לו היה זכאי לטענתו באותו מועד, שלדבריו עלה על סכום החוב הנתבע; טענת התובע כי הריבית נתבעה על ידו כעילת תביעה נפרדת בנגוד למה שנקבע בפסק הדין של בית המשפט השלום; טענה בדבר גובה הריבית ההסכמית והאם היא עומדת בתנאי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות - טענה שיש לה השלכות על גובה החוב ועוד.

...

גם אם אקבל הבחנה זו של התובע, אני סבור שבנסיבות המקרה דנן אין מקום לאפשר לתובע להמשיך בניהולה של תביעה זו. ההליכים המשפטיים התנהלו בין הצדדים החל ממרץ 2015.

יש לציין כי בסופו של דבר אותם הליכים נמחקו והנתבע אף חויב בהוצאות.

סוף דבר לאור התיישנות התביעה במועד הגשתה; לאחר ששוכנעתי כי הסכמת הצדדים ופסק הדין כוללים גם ויתור על תביעת ריבית ולנוכח התנהלותו המטרידה של התובע המהווה שימוש לרעה בהליכי משפט בחוסר תום לב, אני מורה על סילוק התביעה על הסף.