מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסדרי שהות והחזקת ילדים

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני באר שבע נפסק כדקלמן:

בבקשה נוספת למחרת, בקש ב"כ האשה מביה"ד לקבוע שכל העניינים שהאשה כרכה בתביעת הגירושין הם בסמכות ביה"ד. בתגובת ב"כ הבעל מיום 11.12.2022, כתבה שהבעל אינו מיתנגד לסמכות ביה"ד בעניינים של חלוקת רכוש, החזקת הילדים והסדרי שהות, אך מיתנגד לכריכת מזונות הקטינים.
...
בכל מקרה, במסקנת פסה"ד הנ"ל נקבע: "לאור כל האמור בהרחבה לעיל וכפי שכתבנו בפתח דברינו, בית הדין דוחה את הערעור וקובע כי בסמכות בית הדין הרבני לדון בתביעת מזונות הילדים אשר כרכה האישה לתביעת הגירושין שהגישה, ומחזירה להמשך טיפולו של בית הדין האזורי." כמו כן ציין ב"כ האישה לפס"ד נוסף מביה"ד הגדול, תיק 1308912/6, מיום כ"ח במרחשוון תשפ"ב (3.11.2021), בה חזר הרה"ג שלמה שפירא שליט"א על תמצית דבריהם בדחייתו על הסף "ערעור" (שהוגש באיחור) על החלטת ביה"ד שקבע סמכות להמשיך לדון במזונות הקטינים, וכתב: "...קיימת האפשרות שייפסק כי בית הדין קנה סמכות לדון במזונות הקטינים גם מכוח הכריכה וכי אין הדברים עומדים בניגוד להלכת שרגאי, כטענת המערער, שכן לעניין זה קובע המבחן המהותי, וכי אין הדברים אף מנוגדים להלכה מחייבת אחרת שמכוח פסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 7628/17 – אם משום שפסיקה זו, שאותה פסק בית המשפט העליון שלא בשבתו כבג"ץ, לא יצרה הלכה המחייבת את בית הדין הרבני; אם משום שפסיקה זו – לוּ נרצה לראותה כהלכה המבטלת הלכות קודמות שקבעו אחרת – לא ניתנה בדרך המקובלת בביטול הלכות קודמות: בהרכב אקראי של שלושה שופטים, ולא בהרכב מורחב, ללא אזכור את פסקי הדין המרכזיים שקבעו את ההלכות הישנות שפסיקה זו שינתה, לפי הנטען, ללא עמידה על השוני בינה לבינן והתמודדות עימו וללא הנמקה של הסטייה מהן; ואם משום שדעת הרוב בה לא קבעה אלא את עצם היותה של הלכת שרגאי שרירה וקיימת, והקביעות הנוספות שבה, שמכוחן יש שביקשו לצמצם את סמכויותיו של בית הדין בהשוואה לשהיה מקובל עד לפסיקה זו אינן חלק מדעת הרוב אלא דעתו של השופט מזוז בלבד – ונוסיף כי מאחר שלא נצרכו לצורך המסקנה שאכן נקבעה בדעת רוב לעניינו של אותו מקרה עצמו לכאורה גם אינן חלק מה'רציו' של פסק הדין אלא מה'אוביטר' – וראה לעניין זה בפסק דינו של בית דין זה מד' במרחשוון התשפ"ב (10.10.2021) בתיק 1250217/3 (פורסם)." עוד ציין לפס"ד של בתי דין תל אביב יפו (תיק ‏1367483/7) מיום כ"ב בתמוז תשפ"ב (21.07.2022) שקבע סמכות לדון במזונות קטינים על סמך פס"ד ביה"ד הגדול.
עוד ביסס כב' השופט מזוז את פרשנותו המחודשת על פרשנות תכליתית להלכת שרגאי, כפי הבנתו, וכתב (סעיף 16): "דברים אלה מובילים אותנו לתכליות אותן מבטיחה הלכת שרגאי. הלכה זו אינה משקפת אך פרשנות לשונית-תכליתית של הוראת סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין אלא היא מבקשת גם לקדם ולשמר תכליות וערכים מהותיים, אשר לדעתי תומכים ומחייבים את המסקנה שאין לסטות ממנה. התכליות המהותיות העיקריות שביסוד מניעת כריכת מזונות ילדי בני הזוג בתביעת גירושין הן: שמירת והבטחת זכויות הקטין לבל ייפגעו במסגרת הסכסוך בין ההורים, מניעת שימוש במזונות הילדים כמנוף לחץ לפגיעה בזכויות בן הזוג (לרוב, בת הזוג) אגב הגירושין, ומניעת "מירוץ סמכויות" בין ההורים לענין זה."
לטעמנו, כפי שכבר בארנו בפסה"ד הקודם, אף כב' השופט קרא שהצטרף לדעת כב' השופט מזוז לא הסכים לכל פרטי דבריו אלא בכך, "כי לא נס ליחה של הלכת שרגאי המצויה עמנו יובל שנים, וכי היא התקדים המחייב בפסיקתו של בית משפט זה. עיון בהנמקות חברי שכנעוני כי גם אין כל הצדקה עניינית לשינויה או לסטייה ממנה, משזו עלולה להיות כרוכה בפגיעה קשה בטובתו של הקטין." אף הדגיש שאין כל הצדקה לשינויה או לסטייה מהלכת שרגאי.
" מסקנה לאור כל הנ"ל, ביה"ד קובע כי לפי המצב המשפטי כעת, וכפי שפורט בפס"ד מביה"ד הרבני הגדול (תיק 1250217/3) – בית הדין מוסמך לדון גם בתביעה למזונות קטינים הכרוכה, למרות התנגדות הבעל לכך, בהתאם לסעיף 3 של חוק שיפוט ביה"ד הרבני.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני נתניה נפסק כדקלמן:

תיק 1244887/2 בבית הדין הרבני האיזורי נתניה לפני כבוד הדיינים: הרב יצחק רפפורט – אב"ד, הרב צבי בוקשפן, הרב יצחק הדאיה התובעת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד קרן הכהן) הנתבע: פלוני (ע"י ב"כ עו"ד איריס מנור) הנידון: החזקת ילדים – הסדרי שהות החלטה
...
(לפעמים מתכונת זו של משמורת משותפת גורמת הוצאות גדולות לשני הצדדים, הוצאות ששניהם אינם יכולים לעמוד בהן, כשבסופו של דבר הנזק הוא לילדים שאינם מקבלים צרכיהם בשני הבתים, וכבר כתבנו בזה במקום אחר ואין כאן מקומו).
כאמור, מגמה זו הינה מנוגדת לקביעת חכמינו ז"ל שקבעו ברוחב בינתם לאחר שבחנו מהי טובת הקטין, כי רק זו הייתה לנגד עיניהם, ואכן הדין משתנה כשביה"ד רואה לנוכח שטובתו היא להיפך.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2022 ברבני אשקלון נפסק כדקלמן:

בסעיף 3 בתוספת להסכם הגירושין מאותו יום נקבע: "משמורת הילדים וזמני השהות עמם ייקבעו בבית הדין לאחר קבלת תסקיר עו"ס לסדרי דין, לעת עתה יימשכו זמני השהות במרכז קשר." ביום 4.7.2019 פתח ב"כ האב תיק החזקת ילדים – הסדרי שהות, וביקש להורות לעו"ס לסדרי דין להגיש תסקיר מתאים, וכן לקבוע דיון לענין הסדרי שהות ומשמורת בהקדם האפשרי.
...
עי' בפד"ר (חלק ד עמוד 95 ואילך), בפס"ד מביה"ד אשקלון (תיק 65393/5), ובפסקי דין מביה"ד באר שבע תיק 1037916/3 (שעליו חתום גם אב ביה"ד הח"מ), תיק 1280465/5 (בענין מעבר מאילת לצפון), ותיק 1199769/2, ובמקורות שהובאו שם. ובפס"ד מביה"ד הגדול (תיק 1073383/1) מיום כ"א באב תשע"ו (25.8.2016) נכתב: "אנו מודעים לתסקיר שקבע כי טובת הילדים להיות קרובים לשני ההורים, יחד עם זאת, אולם הואיל ולדברי האם היא מרגישה בדידות במקום מגוריה, רחוקה מהוריה, ואין לה תמיכה משפחתית שהיא כה זקוקה לה, ומקום המגורים הוא רחוק ממקום עבודתה, לכן היא רוצה לעבור להתגורר ליד הוריה בצפון, לפיכך לא ניתן לאסור עליה לעבור ולגור באשר תחפוץ, וזכותה לגור בכל מקום שתרצה, וטובת הילדים אינה יכולה למנוע ממנה לעבור דירה. מה עוד שבסופו של דבר אם האם תחיה חיים של צער יהיו לכך בודאי השלכות לא טובות על הילדים, ונמצא שכר עיכובה במקום – בהפסדה [ההדגשה אינה במקור][...]
זאת מכיוון שביה"ד אינו יכול להימלט מן החשש, שבנדון דידן, החזרת האם והבנות לאזור אשקלון דווקא תגדיל את החיכוך, תגדיל את המתח בין הצדדים, ותהפוך את המאבקים בין ההורים לשגרת יום, שבסופו של דבר תשפיע לרעה על הבנות.
מסקנה לאור כל הנ"ל, ביה"ד קובע: בית הדין אינו מחייב את האם להשיב את הבנות להתגורר באזור אשקלון.

בהליך רמ"ש (רמ"ש) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת המבקש, ביום 5.10.2007 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שהסדיר סוגיות כגון רכוש וממון, החזקת הילדים וזמני שהות, מזונות הילדים והאשה, מדור וכיוצ"ב (להלן: "ההסכם"), והצדדים פעלו לפיו כל השנים.
...
ראו לענין זה: בר"ע (חי') 1972/07 מעגן הרים פרויקטים בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (1.10.07), דברי כב' השופט יצחק עמית, והאסמכתאות בסעיף 6 להחלטה שם. יישום הדברים למקרה דנן מלמד כי היתה לכאורה הצדקה לבקשה קמא ולהיעתרות לה. במה דברים אמורים? כמתואר לעיל, קיימת מחלוקת לכאורה על מועד הקרע בין הצדדים.
בהינתן כל אלה שוכנעתי, כי במקרה דנן עסקינן בהחלטה מאוזנת, אשר נועדה לתרום לגילוי האמת ולקידום התיק קמא בכל הקשור לקביעת מועד הקרע בפרט, ובירור התביעה הרכושית בכלל.
סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית הערעור.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

או במילים אחרות – משלא הודיעו הצדדים על המשך עיכוב ההליכים, התיק ניסגר בתאריך 16.2.23, מכוח ההחלטה הנ"ל. הנתבע המציא לבית הדין מיסמך ולפיו הוא פתח תיק בעיניין החזקת הילדים וכו', בתאריך 26.2.23, אולם תיק זה ניסגר בו ביום בהחלטה שיפוטית, בנימוק שטרם הגיע זמן התביעה בהתאם לסעיף 4 לחוק להסדר היתדיינות בסכסוכי מישפחה.
משכך, ולאור העובדה שבתאריך 2.3.23, ואף בתאריך 5.3.23, לא היה בבית המשפט תיק תביעה פתוח בעיניין החזקת הילדים וזמני שהות, ולאור הנימוקים הנ"ל, בית הדין קובע שהסמכות לידון בעיניין החזקת הילדים וזמני שהות, נתונה לבית הדין.
...
לאחר שעיינתי בבקשה שהוגשה לכב' בית המשפט לענייני משפחה בעניין ביטול החלטה רטרואקטיבית, ולאור העובדה שהחומר שבתיק ברור ונהיר, בית הדין החליט שלא להמתין להמצאת מסמכים ע"י ב"כ האב כדי לקבוע את סמכותו, מאחר והמסמכים שהוצגו ע"י ב"כ האישה ברורים מהבחינה המשפטית באשר לסמכות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו