הסדרי שהות בשל שינוי נסיבות

נוכח השינוי במצבה של הקטינה, העובדה שהפכה אלימה כלפי צדדים שלישיים, הדרישה ללימודים מצד מקום העבודה ונפשה המתפרקת של התובעת , אין לה אלא לבקש עזרתו של הנתבע בהרחבת זמני שהות או לחילופין מימון שירותי שמרטפות מקצועיים .

אף אם נלך לשיטתה של התובעת אזי כי גם בסעיף 4 לסיכומיה, התובעת מדגישה כי "אין ברצונה לבטל את ההסכם אלא לשנות את הסדרי השהות". שינוי הנסיבות המהותי לו טוענת התובעת אינו משנה את מצבה הבריאותי של הקטינה אלא הוא מהוה "מתן שם" למצבה הבריאותי.

...

מכאן, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

תוצאה ומסקנה, התביעה לביטול ההסכם – נדחית.

נוכח נימוקי פסק הדין ובשים לב להסדר הדיוני שהגיעו אליו הצדדים 13.9.2023, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט על הצד הנמוך בסך של 3,000 ₪ .

עוד צוין, כי הילדים שונים זה מזה וכי שניהם "מתארים קשר טוב אך גם קונפליקטים על רקע ההבדלים. ב' הוא ילד של אימא אוהב להיות בבית וממעט לצאת, גם לא לבית האב ואילו א' קרוב יותר לאב נהנה לבלות עמו מחוץ לבית והכדורגל הנו תחום ענין משותף לשניהם. חשוב לציין, כי למרות חוסר ההסכמות של א' עם האֵם (מבקש שתאפשר לו לצאת יותר עם חברים ועצמאות) הוא מכבד את בקשתיה ואינו מתאר רצון לערוך שינוי בהסדר המגורים שלו. א' תיאר כי יכול להשאר אצל אביו כמה שרוצה אולם מעדיף להיות ליד חבריו המתגוררים סמוך לאֵם. בת זוגו של האב נימצאת בקשר ישיר עם שני הילדים. א' תאר תיקשורת טובה עמה ואילו ב' אשר נימנע מקשר עם האב נימנע גם מקשר עמה. שני ההורים מתגוררים בבתים פרטיים ומרווחים. בבית האֵם לכל אחד מהילדים חדר נפרד. בבית האב לילדים יחידה נפרדת בה לכל אחד מהם חדר, מקלחת וסלון משותף לשניהם. היחידה נפרדת מהבית ולאֵם השגות לגבי העובדה כי הילדים (כרגע רק א') ישנים במרחק מהאב ואינו יכול לשמוע אם זקוק לסיוע באמצע הלילה". העו"ס בחנה שתי חלופות לקביעת זמני השהות - חלופה ראשונה המשמרת את המצב הקיים ומספקת ביטחון ויציבות בחיי הילדים והקשר בין שני ההורים והמשפחות הרחבות: זמני שהות בימים שני ורביעי בשעות אחר הצהריים - ערב, ללא לינה וכן כל סוף שבוע שני.

על כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את המצב הנוהג כעת, את הסיבות לכך שזמני השהות הקבועים כעת אינם מקוימים, מאחר ואיני סבורה שמדובר בנסיבות המצדיקות כפיית זמני שהות באמצעות החלטה מחייבת ואכיפה אלא בעבודה עצמית, פתיחת הלבבות, היתגברות על משקעים קיימים ונכונות מלאה לקבל את הקטינים כפי שהם, על הקשיים שהם חווים והמורכבות האישית, בייחוד של ב' - אני מקבלת את המלצות התסקיר ומורה, כי זמני השהות יהיו בהתאם למפורט בסעיף 9 לתסקיר מיום 30.6.2022.

...

אם כן, לאור שגרת חייו של א' ולוחות הזמנים של הפעילויות שלו; לאור הנתק בין ב' והאב, נתק אשר מבוסס על קושי בקשר בין ב' והאב ואשר מחייב עבודה טיפולית משמעותית; לאור הרגישות הרבה של ב' והחשש מהנזק שעלול להיגרם מכפיית שהות באמצעות החלטות שיפוטיות המלוות בסנקציות ובהתחשב בגילם של הקטינים - מקובלת עליי עמדת העו"ס ואף אני איני סבורה שבשלב זה טובת הקטינים היא להרחיב את זמני השהות שנקבעו בין הצדדים בהסכמה (לא כל שכן, שעה שהם אינם מקוימים כלל).

על כן, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את המצב הנוהג כעת, את הסיבות לכך שזמני השהות הקבועים כעת אינם מקוימים, מאחר ואיני סבורה שמדובר בנסיבות המצדיקות כפיית זמני שהות באמצעות החלטה מחייבת ואכיפה אלא בעבודה עצמית, פתיחת הלבבות, התגברות על משקעים קיימים ונכונות מלאה לקבל את הקטינים כפי שהם, על הקשיים שהם חווים והמורכבות האישית, בייחוד של ב' - אני מקבלת את המלצות התסקיר ומורה, כי זמני השהות יהיו בהתאם למפורט בסעיף 9 לתסקיר מיום 30.6.2022.

סוף דבר: תביעתו של האב להרחבת זמני השהות נדחית הן מאחר ולא הוכח שינוי נסיבות מהותי והן מאחר שלא מצאתי שמדובר בהרחבה שהיא לטובת הקטינים.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק 1332965/1 בבית הדין הרבני הגדול ירושלים לפני כבוד הדיינים: הרב שלמה שפירא המבקשת: פלונית (ע"י ב"כ עו"ד טליה גיגי) המשיב: פלוני הנידון: סמכות דיין יחיד ליתן החלטה זמנית בעיניין הסדרי שהות ואף תוך שינוי מהחלטות קודמות בשל שינוי נסיבות

...

עיינתי בהחלטה ובטענות והגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור וממילא גם את הבקשה לעיכוב ביצוע.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

רק עניין הרחבת הסדרי השהות.

בשעה שהסקתי כאמור לעיל, כי הוצאותיהם הכוללות של הקטינים, כפי שהוערכו על ידי הצדדים, עומדות על סך של 5,280 ₪ (2,640 ₪ לכל קטין), הרי שבעת בחינת שינוי הנסיבות בעת הזאת, יש לבצע התאמה ולנכות את החלק היחסי בגין הרחבת זמני השהות בבית התובע.

...

על אף שמלכתחילה נטענו בכתב התביעה טענות (בלתי מבוססות) ביחס לשינוי נסיבות הכרוך אחר השינויים בהכנסות הצדדים, הרי שבדיון שהתקיים ביום 29.06.2020 הצהיר ב"כ התובע (עוה"ד יצחק קארו בעמ' 2, ש' 8-10 לפרוטוקול) כדלהלן: "לשאלת בית המשפט היכן צוין גובה שכרו (של התובע א.מ.) אני משיב שלאחר שעיינתי בכתב התביעה אני רואה שלא מופיע מה היה שכרו אז ומה שכרו כיום.

סיכום: לנוכח האמור לעיל התביעה לביטול דמי המזונות נדחית.

התביעה להפחתת דמי המזונות מתקבלת באופן חלקי, ומשכך החל ממזונות חודש 1.2024 יישא התובע במזונות מופחתים בסך של 1,500 ₪ לכל קטין.

ממועד זה ועד סיום השירות חובה בצה"ל /שירות לאומי, על פי המאוחר מבין השניים, ישלם התובע לידי הנתבעת, למזונותיו של כל קטין שליש מהסכום האמור לעיל.

פסק הדין בתלה"מ 12412-03-20 - תביעת האב תמצית טענות הצדדים טענות האב לטענת האב מאז פסק הדין השתנו הנסיבות באופן מהותי ולפיכך יש צורך בשינוי חיוב המזונות – הצדדים חולקים זמני שהות שוים; יכולתה הכלכלית של האם עולה משמעותית על זו של האב והיא לא זקוקה כלל לתשלומי המזונות; יכולתו הכלכלית של האב.

לטענת האשה, האיש כיוון למשמורת משותפת מהיום הראשון והמזונות נפסקו בהסכמה בהנתן נתון זה. האשה מפנה לטענות ב"כ האיש בדיון שהתקיים ביום 1.6.2014 (עמ' 3 שו' 1-7): האשה שבה ומדגישה כי לא חל כל שינוי נסיבות בעיניין הסדרי השהות שכן מאז שהחלו לנהל הליכים משפטיים, בשנת 2014, האיש לקח את הקטינה בימי ב' ו-ה' מהמסגרת כולל לינה ובנוסף כל סופ"ש שני כולל מוצ"ש עד ליום ראשון עת השיבה למסגרת החינוכית.

דיון והכרעה בבג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (7.2.2013) דן בית המשפט העליון בהרחבה בהבדלים בין הגשת תביעה עצמאית בשם קטינים לאחר שנחתם הסכם כולל בין הוריהם לבין תביעה לשינוי מזונות שנקבעו בהסכם בשל שינוי נסיבות.

...

בענייננו לא רק שלא שוכנעתי כי זכויות הקטינה קופחו אלא שוכנעתי כי זכויותיה נלקחו בחשבון (מאוד) והסדר המזונות לקח בחשבון את מכלול ההסכמות – גם לגבי זמני השהות (אשר הורחבו בהדרגה עד לכי השוואתם) וגם לגבי ההסדרים הרכושיים והממוניים, כך שזכויותיה לא יקופחו אלא ישמרו ויקבלו מענה כולל ושלם.

בסופו של דבר – האם לא הוכיחה תביעה זו ולו במקצת.

סיכום   אשר על כן ולאור האמור לעיל דין התביעה של האם למזונות הקטינה - נדחית.