תפקידיה העקריים של הרשות יהיו קידום התחרותיות בשוק המקרקעין והגברת השיווק של מקרקעין.
שלישית, בחינת התכליות החקיקתיות – האם ניתן יהיה להגשימן לאחר העברת 800,000 דונם לבעלות?
העותרים עמדו באריכות על התכליות שביסוד חוק היסוד, ובראשן, עיקרון בעלות הלאום על הקרקעות, שנובע, לגישתם, מן המטרה המרכזית של החזקה בשטח ארץ לטובת קיומו של העם היהודי.
שר האוצר, לוי אשכול, שהציג את החוקים בפני הכנסת במסגרת הקריאה הראשונה, ציין כי "רעיונו הבסיסי של חוק זה הוא כאמור העיקרון של בעלות לאומית, שאינה נמכרת ועוברת בחכירה בלבד. עיקרון זה יחול מכאן ואילך על מקרקעי המדינה ורשות הפיתוח, חוץ מן השטחים בהם מטפל חוק מקרקעי העם, תשי"ט" (ד"כ 27, 2842 (התשי"ט); ראו גם דברי אשכול בעת הבאת חוק היסוד לקריאה ראשונה בפני הכנסת הרביעית, ד"כ 28, 676 (התש"ך)).
בדברי ההסבר לחוק מקרקעי ישראל נקבע כי "החוק המוצע בא לקבוע את סוגי המקרקעין והעסקאות אשר עליהם לא יחול איסור המכירה" (ה"ח 413, עמ' 35); ובהצגת החוק לקריאה הראשונה צוין במפורש כי עיקרון הבעלות הלאומית "יחול מעתה ואילך לא רק על אדמות הקרן הקיימת לישראל אלא גם על מקרקעי המדינה ורשות הפיתוח, חוץ מן השטחים בהם מטפל חוק מקרקעי ישראל, תש"ך-1960, שנוגע לאחוז קטן מאדמות המדינה" (דברי חבר הכנסת לוי אשכול, ד"כ 28, 676 (התש"ך); ההדגשה הוספה, ד.ב.).
יצוין תחילה כי מקובלת עלינו תפיסת המשיבים לפיה חוק יסוד: מקרקעי ישראל אינו חוק השותק ביחס לאפשרות לסטות מהעקרון המרכזי שנקבע בו. באפשרות לחרוג מהעקרון הקבוע בו, "חוק-היסוד לא מגביל את המחוקק, מלבד הדרישה כי חריגה מן ההסדר הקבוע בסעיף 1 תיעשה בחוק" (אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל כרך א: עקרונות יסוד 94, ה"ש 154 (מהדורה שישית, 2005)).
...
הגם שלא מצאנו פגיעה בכלל ההסדרים הראשוניים, אנו סבורים כי ייגרם קושי משמעותי בהפעלת הסמכות לאשר העברת מקרקעין בהיקף העולה על 16 דונם ללא כל התוויה של שיקול הדעת של המועצה.
לפיכך, אנו מורים כי מועצת רשות מקרקעי ישראל תימנע מהפעלת הסעיף עד שייקבעו על ידה קריטריונים ברורים וגלויים להעברת מקרקעין בשטח מקרקעין מעל ל-16 דונם, שיאושרו בהחלטה עקרונית של המועצה.
סופו של דבר, בכפוף לאמור בסעיפים 39 ו-49 לעיל, העתירה נדחית.
