הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה קבוצתית

עוד צוין, כי ההסכם גובש בין הצדדים לאחר בחינה של כל צד עם יועציו המקצועיים, של הסיכונים, הסכויים וההוצאות הנכבדות שיהיו כרוכים בניהול התובענה עד להכרעה שיפוטית, ולעומת זאת היתרונות והחסכון במשאבים משפטיים וציבוריים ביישוב התובענה בפשרה וכל זאת מבלי שמי מהצדדים יודה בטענות מישנהו ומבלי שצריך יהיה לברר את התובענה ולהכריע בה. בבקשה לאישור הסדר הפשרה צויין לאמור כי סיום ההליך בפשרה הנו הדרך היעילה וההוגנת לסיום המחלוקת וזאת בשים לב לכך, ראשית, שעתירתה האופרטיבית המרכזית של המבקשת הייתה כי המוזאון יישא בהוצאות החניה בעלי מוגבלות המגיעים לבקר במוזאון ומחנים את רכבם בחניון גולדה והסדר הפשרה נותן פיתרון בעיניין זה. שנית, כי במסגרת הסדר הפשרה המוזאון יחל לשאת באופן מיידי בהוצאות החנייה כאמור, כאשר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת הסדר הפשרה צופות פני עתיד ובמסגרתן מתחייב המוזאון לשאת בהוצאות החניה של כל אדם בעל מוגבלות אשר יציג תג נכה, ובנוסף, הסדר הפשרה כולל מנגנון הוגן לפצוי חברי הקבוצה עבור התשלום שבוצע על ידם בעבר בגין החניה, וזאת באמצעות מתן פטור מדמי כניסה משך תקופה של שנה וחצי.

...

המומחית מגיעה בסיום חוות הדעת למסקנה, כי אכן הדרך הנגישה התקנית למוזיאון הינה הדרך מחניון "גולדה" לכניסה המערבית למזיאון: "בבואנו לבדוק דרך נגישה למקום ציבורי, היננו מחויבים בבדיקה של הדרך הנגישה החל ממקום החניה ועד לכניסה למקום הציבורי, לרבות מרחק ההליכה כמצוין בפרט משנה 2 לתקנות בניין קיים, וכן את שילוט ההכוונה לדרך הנגישה הקרובה ביותר לכניסה ואל הכניסה הנגישה, כאשר מגיעים מרחוב שאול המלך הוא כ- 130 מטר. המרחק הקצר ביותר מהחניה הנגישה הקרובה ביותר לכניסה ואל הכניסה הנגישה, כאשר מגיעים מחניון גולדה הוא כ- 45 מטר. לאור האמור בבדיקת הדרך הנגישה, העומדת בדרישות התקנות, לרבות המרחק ממקום החניה עד לכניסה הנגישה למוזיאון, נמצא שהדרך הנגישה התקנית הינה הדרך מחניון "גולדה" לכניסה המערבית למוזיאון" (עמ' 9 לחוות הדעת, הדגשות במקור).

לאור זאת, אני סבורה כי בטרם תינתן החלטה ביחס לאישור הסכם הפשרה, יש למנות בודק/ת, אשר יקבלו מהמוזיאון ומהלמ"ס, את כלל הנתונים הדרושים ויחווה דעתו בשאלה האמורה.

לפיכך, אני ממנה בזאת את רו"ח ד"ר הדס גלנדר (טלפון: 052-6209907, דוא"ל: hadasge@colman.ac.il) כבודקת לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

זאת שכן עתירתה האופרטיבית המרכזית של התובעת הייתה כי המוזאון יישא בהוצאות החניה של בעלי מוגבלות המגיעים לבקר במוזאון ומחנים את רכבם בחניון גולדה, והסדר הפשרה נותן פיתרון בעיניין זה. כמו כן, במסגרת הסדר הפשרה, המוזאון יחל לשאת באופן מיידי בהוצאות החניה כאמור, כאשר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת הסדר הפשרה צופות פני עתיד.

סעיף 19 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, קובע את השאלות הדרושות הכרעה במקרה בו הסדר הפשרה מוגש בטרם אושרה התובענה כייצוגית: "19.(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי הסדר ראוי, הוגן וסביר בהיתחשב בעיניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית- גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין." היינו, במקרים בהם הוגש ההסדר עוד בטרם אושרה התובענה כייצוגית, כמו במקרה שלפניי, יש לוודא כי היא עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית.

...

אני סבורה כי עניין זה הוא משמעותי, שכן גם אם נכונים אנו להשלים עם הגשת תובענות ייצוגיות באמצעות תמריץ שכר הטרחה, יש לתמרץ הגשת תביעות באופן ראוי.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים בתובענה הייצוגית ונותנת לו תוקף של פסק דין, זאת בשים לב לגובה הפיצוי המקסימאלי שנקבע בעקבות חוות דעת המומחה, העומד על 725,671 ₪.

אני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

הקבוצה עליה יחול הסכם הפשרה תיכלול שתי קבוצות משנה: קבוצה א' שעניינה היתנהלות המשיבה לפני הגשת התביעה ותכלול "כל מוטב של מבוטח ו/או יורש של מבוטח בפוליסות ביטוח חיים תלויות תשואה אשר – בתקופה של שלוש שנים לפני מועד הגשת בקשת האישור ועד המועד בו יהפוך פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה חלוט – שולמו לו כספי חסכון (כהגדרתם בהסכם הפשרה) בעקבות פטירת המבוטח בפוליסה, מבלי שכספי החסכון נושאים את ריווחי מדד ההשקעה אליו הוצמדו הכספים טרם פטירת המבוטח בפוליסה". קבוצה ב' שעניינה היתנהלות המשיבה אחרי מתן פסק הדין "כל מבוטח ו/או מוטב של מבוטח ו/או יורש של מבוטח בפוליסות ביטוח חיים תלויות תשואה, אשר נצברו ו/או יצברו לטובתו כספי חסכון בפוליסה." בכל הנוגע להתנהלות המשיבה בעבר (קבוצה א'): הוסכם כי המשיבה תפצה את חברי קבוצה א' בסכום של 2.8 מיליון ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית מהמועד בו הסכום היה אמור להשתלם לחברי קבוצה א' ועד מועד התשלום בפועל.

יתרה מכך, הסדר הפשרה גם צופה פני עתיד ומסדיר את היתנהלות המשיבה בהתאם לפרשנות הממונה על שוק ההון, הביטוח והחסכון, כי על המשיבה לשנות את היתנהלותה ולדאוג כי להבא ינוהלו כספי החסכון הפנסיוני ויוצמדו למדד ההשקעות גם בתקופה שלאחר מות המבוטח ועד להעברת הכספים למוטבים.

...

בהתאם להתחייבותה אם ימצא שבמקרים אלה ההצמדה למדד ההשקעה הניבה תשואה טובה יותר מהמצמדת הסכומים תשלם המשיבה לאותו מבוטח סכום התואם את ההפרש בהתאם ובהתאם למקדם שימצא לחברי קבוצה א'.

סוף דבר הסדר הפשרה מאושר וניתן לו תוקף של פסק דין.

מבלי להמעיט מהסכנות שבאשור הסדר פשרה בהליך של תובענה ייצוגית, הרי יש בצדו יתרונות משמעותיים: גיבוש הסדר פשרה מביא לחסכון משמעותי ביותר בעלויות ההיתדיינות הן לצדדים והן למערכת השיפוטית, תוך מציאת פיתרון המקובל על שני הצדדים, נוסף על כך, קיצור ההליך מאפשר חלוקה מהירה של כספי הפצוי לחברי הקבוצה (במקום שיש פיצוי כספי) [ר' אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 598-597 (2017) (להלן: "פלינט וויניצקי").

הסדר הפשרה כולל הסדרה צופה פני עתיד וכן מתן הטבה עבור חברי הקבוצה: המשיבה מתחייבת כי אם תשוב למכור לחנויות את מוצר קינדר בואנו קוקוס, היא תפעל באופן התואם את הנחיות הממונה על הגנת הצרכן.

...

עוד יש להתחשב בסיכון שנטלו המבקש ובאי כוחו שכן לו הייתה הבקשה נדחית, הייתה יורדת עבודתם לטמיון תוך חיובם בהוצאות.

סוף דבר הריני מאשרת את הסדר הפשרה בין המבקש לבין המשיבה, ונותנת לו תוקף של פסק דין.

המשיבה תשלם סך של 35,000 ₪ כפיצוי לחברי הקבוצה.

מבלי להמעיט מהסכנות שבאשור הסדר פשרה בהליך של תובענה ייצוגית, הרי יש בצדו יתרונות משמעותיים: גיבוש הסדר פשרה מביא לחסכון משמעותי ביותר בעלויות ההיתדיינות הן לצדדים והן למערכת השיפוטית, תוך מציאת פיתרון המקובל על שני הצדדים, נוסף על כך, קיצור ההליך מאפשר חלוקה מהירה של כספי הפצוי לחברי הקבוצה (במקום שיש פיצוי כספי) [ר' אביאל פלינט וחגי ויניצקי תובענות ייצוגיות 598-597 (2017) (להלן: "פלינט וויניצקי").

הסדר הפשרה כולל הסדרה צופה פני עתיד, ואף כזו המגלמת בתוכה הטבה: המשיבה תיקנה, כאמור לעיל, את הטעון תיקון באתר האנטרנט.

...

לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי למסקנה כי שאלת בחינת הוגנות וסבירות הסדר הפשרה לא מצריכה מומחיות מקצועית-כלכלית או כללית.

לאור האמור, ועל מנת שלא לסרבל את הדיון באישור הסדר הפשרה ולא להכביד על הצדדים בעלויות מיותרות, מצאתי לנכון להיעתר לבקשתם שלא למנות בודק.

יישר כוח! סוף דבר הריני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.