עוד צוין, כי ההסכם גובש בין הצדדים לאחר בחינה של כל צד עם יועציו המקצועיים, של הסיכונים, הסכויים וההוצאות הנכבדות שיהיו כרוכים בניהול התובענה עד להכרעה שיפוטית, ולעומת זאת היתרונות והחסכון במשאבים משפטיים וציבוריים ביישוב התובענה בפשרה וכל זאת מבלי שמי מהצדדים יודה בטענות מישנהו ומבלי שצריך יהיה לברר את התובענה ולהכריע בה.
בבקשה לאישור הסדר הפשרה צויין לאמור כי סיום ההליך בפשרה הנו הדרך היעילה וההוגנת לסיום המחלוקת וזאת בשים לב לכך, ראשית, שעתירתה האופרטיבית המרכזית של המבקשת הייתה כי המוזאון יישא בהוצאות החניה בעלי מוגבלות המגיעים לבקר במוזאון ומחנים את רכבם בחניון גולדה והסדר הפשרה נותן פיתרון בעיניין זה. שנית, כי במסגרת הסדר הפשרה המוזאון יחל לשאת באופן מיידי בהוצאות החנייה כאמור, כאשר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת הסדר הפשרה צופות פני עתיד ובמסגרתן מתחייב המוזאון לשאת בהוצאות החניה של כל אדם בעל מוגבלות אשר יציג תג נכה, ובנוסף, הסדר הפשרה כולל מנגנון הוגן לפצוי חברי הקבוצה עבור התשלום שבוצע על ידם בעבר בגין החניה, וזאת באמצעות מתן פטור מדמי כניסה משך תקופה של שנה וחצי.
...
המומחית מגיעה בסיום חוות הדעת למסקנה, כי אכן הדרך הנגישה התקנית למוזיאון הינה הדרך מחניון "גולדה" לכניסה המערבית למזיאון:
"בבואנו לבדוק דרך נגישה למקום ציבורי, היננו מחויבים בבדיקה של הדרך הנגישה החל ממקום החניה ועד לכניסה למקום הציבורי, לרבות מרחק ההליכה כמצוין בפרט משנה 2 לתקנות בניין קיים, וכן את שילוט ההכוונה לדרך הנגישה הקרובה ביותר לכניסה ואל הכניסה הנגישה, כאשר מגיעים מרחוב שאול המלך הוא כ- 130 מטר. המרחק הקצר ביותר מהחניה הנגישה הקרובה ביותר לכניסה ואל הכניסה הנגישה, כאשר מגיעים מחניון גולדה הוא כ- 45 מטר. לאור האמור בבדיקת הדרך הנגישה, העומדת בדרישות התקנות, לרבות המרחק ממקום החניה עד לכניסה הנגישה למוזיאון, נמצא שהדרך הנגישה התקנית הינה הדרך מחניון "גולדה" לכניסה המערבית למוזיאון" (עמ' 9 לחוות הדעת, הדגשות במקור).
לאור זאת, אני סבורה כי בטרם תינתן החלטה ביחס לאישור הסכם הפשרה, יש למנות בודק/ת, אשר יקבלו מהמוזיאון ומהלמ"ס, את כלל הנתונים הדרושים ויחווה דעתו בשאלה האמורה.
לפיכך, אני ממנה בזאת את רו"ח ד"ר הדס גלנדר (טלפון: 052-6209907, דוא"ל: hadasge@colman.ac.il) כבודקת לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.