הסדר פשרה לפי סעיף 350(ט) לחוק החברות

זאת, נוכח הוראתו של סעיף 350(ט1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, אשר קובע כך: "בית המשפט שאישר פשרה או הסדר לפי סעיף קטן (ט) או לפי סעיף 350יג מוסמך לידון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות הפשרה או ההסדר לאחר אישורם או בנוגע ליישומם". הדסה טענה, כי לבית המשפט המחוזי הידע ביחס לגיבושו של הסדר הנושים, והוא זה שמכיר את האינטרסים של כלל הצדדים המעורבים בהסדר ויודע לשקללם, ועל כן לו בלבד הכלים העובדתיים והמשפטיים המיטביים להכרעה במחלוקת העולה מהבקשות.

...

טענה נוספת של הדסה הייתה כי על הבקשה להידחות על הסף בהיותה נוגדת את תקנת הציבור, שכן היא נסמכת על מסמך שנעשה במחשכים, תוך הסתרתו מעיני כלל הגורמים המעוניינים בהליך הסדר הנושים, ובכללם בית המשפט, המדינה, הנהלת הדסה ויתר הנושים.

הדסה הוסיפה וטענה כי דין הבקשה להיות מסולקת על הסף בהיותה נוגדת את הסיכומים שנכללו בהסדר הנושים בעניין "הממשל התאגידי" של הדסה, לפיהם הניהול של הדסה יהיה בידי ההנהלה בלבד, בעוד שדרישת הר"י ליישום המנגנון הקבוע ב"מכתב הצד" מהווה שיתוף של הר"י בניהול הדסה.

בית הדין נעתר לבקשה, שכן מדובר במחלוקת מהותית בין הצדדים, ונמצאת בסמכותו של בית המשפט המחוזי.

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשות רשות הערעור, בתגובות להן ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים לפניי בעל פה במהלך ישיבת התזכורת, לרבות עמדת המדינה, הריני מחליט לדחות את הבקשות.

סוף דבר – הבקשות נדחות.

לכאורה, מכוח סעיף זה, נתונה לבית הדין לעבודה סמכות לידון בבקשת צד בסכסוך קבוצי שהגישו הר"י וועדי הרופאים המבקשים, שכן המחלוקת בשאלת תוקפו של מכתב הצד היא בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קבוצי מיוחד בעיניין "קיומו" ו"ביצועו" של "הסדר קבוצי אחר". בסעיף 350(ט1) לחוק החברות הסמיך המחוקק את בית המשפט שאישר פשרה או הסדר לפי סעיף 350(ט) לחוק החברות, לידון במחלוקת שהתגלעה בנוגע לפרשנות ההסדר לאחר אישורם או בנוגע ליישומם.

...

אכן, הדסה מעלה טענות אשר מצדיקות לכאורה את המסקנה, כי קיימת עדיפות לכך שבית המשפט שאישר הסדר נושים הוא זה שיכריע בשאלה אם התחייבויות, אשר לא פורשו בהסדר הנושים וממילא לא אושרו על ידי בית המשפט כחלק מן ההסדר, הן חלק מהסדר הנושים.

לאור כלל האמור נדחות הבקשות לסילוק ההליכים על הסף ולחילופין – לעכב בירורם עד להחלטת בית המשפט העליון.

אשר לתביעתו של ד"ר מרחב, החלטנו לחייב את הדסה בהוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 30523-12-18 ש.שואבי המפרץ בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' פר"ק 23364-09-18 סופר דלק חדרה 2004 בע"מ נ' ש.שואבי המפרץ בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת בטינה טאובר בעיניין: סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 להלן: "חוק החברות" בעיניין: תקנות החברות (בקשה להסדר או פשרה) התשס"ב-2002 להלן: "התקנות" ובעניין: 1. ש. שואבי המפרץ בע"מ ח.פ. 514038348 2. ש. בארי שואבי המפרץ בע"מ ח.פ. 515787315 3. ש.ד. טפול ומחזור בע"מ ח.פ. 515212546 להלן: "החברות" ובעניין: רביב שאול ת.ז. 029285590 להלן: "בעל המניות" ובעניין: עו"ד אביחי ורדי-נאמן רו"ח אריאל אלפסי להלן: "בעלי התפקיד" ובעניין: כונס הנכסים הרישמי להלן: "הכנ"ר" פסק דין

הסדר פשרה סביר ומאוזן המקובל על מרבית הנושים עדיף ברוב המקרים על פרוק כפוי שאולי ייטיב עם נושה זה או אחר, וברוב המקרים רק יתן בידו, תיאורטית, עמדת מקוח טובה יותר להשגת יתרונות לעצמו, אך ירע את מצבם של הרבים שלא מטובתם ולא על דעתם".

יחד עם זאת, וגם אם הסדר הנושים המוצע לא זכה לרוב הדרוש בקבוצות הנשייה בדין קדימה וביחס לנושים רגילים להם ערבות אישית של בעל המניות לפי סעיף 350ט לחוק החברות, יש לבחון, על סמך עקרונות היסוד שפורטו, אם נסיבות המקרה הנידון, מצדיקות את אישורו של הסדר הנושים מכוח סעיף 350יג לחוק החברות ואם לאו.

...

במקרה דנן, לא התרשמתי שיש צורך בחוות דעת מומחה על מנת להעריך את מידת היותו של ההסדר צודק והוגן, שכן כל הנתונים הדרושים לשם בחינתה של שאלה זו מונחים בפני בית המשפט, וממילא הדחיפות בהכרעה אף אינה מאפשרת פנייה לקבלת הערכת שווי מעין זו. מכל האמור לעיל שוכנעתי, כי במקרה של פירוק, ולנוכח היקף החובות של החברה כלפי הנושים המובטחים והנושים בדין קדימה, יוותרו הנושים הלא מובטחים ללא יכולת ממשית להיפרע בגין חובם, וספק אם יקבלו דבר, ומכאן שמתקיים גם תנאי זה של סעיף 350יג לחוק החברות.

על יסוד השיקולים שפורטו, ואף שהסדר הנושים לא אושר על ידי כלל אספות הנושים ברוב הנדרש ועולה כי אינו לשביעות רצון חלק מהנושים, סבורני, כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו.

אנו סבורים כי בית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את הסדר הנושים הכולל הפטר למשיב 2 אף בהעדר של חקירת יכולת של המשיב 2, מששוכנע כי ההפטר משרת את מטרת הבראתה של החברה ובהתחשב, בין היתר, בתרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה".

לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן: עו"ד אביחי ורדי ורו"ח אריאל אלפסי (הנאמנים בתקופת הקפאת ההליכים), ישמשו כנאמנים לביצוע הסדר הנושים, ומוקנות להם כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידם כנאמנים לביצוע הסדר הנושים.

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 4755-05-19 רפעת תפעול ואחזקת מפעלים בע"מ ואח' נ' כונס נכסים רישמי מחוז חיפה והצפון ואח' פר"ק 57751-04-19 מובדא ספייה נ' רפעת תפעול ואחזקת מפעלים בע"מ בפני כב' השופטת בטינה טאובר בעיניין: חוק החברות, התשנ"ט-1999 תקנות החברות (בקשה לפשרה או הסדר), התשס"ב-2002 להלן: "החוק" להלן: "התקנות" ובעניין: רפעת תפעול ואחזקת מפעלים בע"מ, ח.פ. 514151745 להלן: "החברה" ובעניין: 1. רפעת חאג' 2. מואהב חאג' להלן: "הערבים" ובעניין: עו"ד משה לוי להלן: "הנאמן" ובעניין: כונס הנכסים הרישמי להלן: "הכנ"ר" פסק דין

הסדר פשרה סביר ומאוזן המקובל על מרבית הנושים עדיף ברוב המקרים על פרוק כפוי שאולי ייטיב עם נושה זה או אחר, וברוב המקרים רק יתן בידו, תיאורטית, עמדת מקוח טובה יותר להשגת יתרונות לעצמו, אך ירע את מצבם של הרבים שלא מטובתם ולא על דעתם".

בעניינינו, והגם שהסדר הנושים המוצע לא זכה לרוב הדרוש בקבוצות הנשייה של הנושים הרגילים שלחלקם ערבות אישית של הערבים ו/או מי מהם לפי סעיף 350ט לחוק החברות, יש לבחון, על סמך עקרונות היסוד שפורטו, אם נסיבות המקרה הנידון, מצדיקות את אישורו של הסדר הנושים מכוח סעיף 350יג לחוק החברות ואם לאו.

...

במקרה דנן, מקובלת עלי עמדת הנאמן בדבר ערכה של החברה ולא התרשמתי שיש צורך בחוות דעת מומחה על מנת להעריך את מידת היותו של ההסדר צודק והוגן, שכן כל הנתונים הדרושים לשם בחינתה של שאלה זו מונחים בפני בית המשפט, וממילא הדחיפות בהכרעה אף אינה מאפשרת פנייה לקבלת הערכת שווי מעין זו. מכל האמור לעיל שוכנעתי, כי במקרה של פירוק, ולנוכח היקף החובות של החברה כלפי הנושים בדין קדימה, יוותרו הנושים הלא מובטחים ללא יכולת ממשית להיפרע בגין חובם, וספק אם יקבלו דבר, ומכאן שמתקיים גם תנאי זה של סעיף 350יג לחוק החברות.

אנו סבורים כי בית המשפט קמא היה מוסמך לאשר את הסדר הנושים הכולל הפטר למשיב 2 אף בהעדר של חקירת יכולת של המשיב 2, מששוכנע כי ההפטר משרת את מטרת הבראתה של החברה ובהתחשב, בין היתר, בתרומתו הכספית של המשיב 2 לחברה".

פועל יוצא מן האמור כי הנני מורה על מחיקת בקשת הפירוק שהוגשה כנגד החברה (פר"ק 57751-04-19).

לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן: עו"ד משה לוי (הנאמן בתקופת הקפאת ההליכים), ישמש כנאמן לביצוע הסדר הנושים, ומוקנות לו כל הסמכויות הדרושות לצורך ביצוע תפקידו כנאמן לביצוע הסדר הנושים.

בנסיבות אלה בהן עולה, כי כלל נכסיה של החברה למעט רישיונה מומשו, והגם שהצעת ההסדר לא התקבלה ברוב הדרוש לפי סעיף 350(ט) לחוק החברות, סבור הנאמן, כי יש להחיל על עניינה של החברה את הוראות סעיף 350יג' לחוק החברות, ולאשר את הצעת ההסדר, בפרט, שעה שקיים פוטנציאל להמשך פעילותה והבראתה של החברה, שרק לאחרונה ביקשה אישור להיקשר בפרויקט עם חברת החשמל, וזאת, בנוסף לפרויקטים נוספים גדולים בהם היא עובדת כיום.

עולה, איפוא, מלשון סעיף 350יג' לחוק החברות, כי בית המשפט יהיה מוסמך לאשר הסדר נושים שאינו עומד בתנאי סעיף 350(ט) לחוק החברות, בכפוף לכך, כי ההסדר המוצע עומד במספר תנאים, והם: כי יותר ממחצית מסך כל ערך המיוצג בהצבעות בכל סוגי אסיפות הסוג גם יחד הסכימו להצעה; כי בית המשפט שוכנע על יסוד שווי החברה, כי הפשרה או ההסדר הוגנים וצודקים ביחס לכל סוג שלא הסכים להם; כי החלופה להיעדר אישור הסדר הנושים הוא פירוק החברה; כאשר התמורה במסגרת אישור ההסדר אינה פחותה מהתמורה שמתקבלת במסגרת חלופת הפרוק ובנסיבות בהן הנושים שלא הסכימו להסדר לא מקבלים את מלוא חלקם, כי אז בעלי המניות לא מקבלים תמורה כלשהיא ולא נותר בידיהם נכס כלשהוא בשל היותם בעלי מניות.

הסדר פשרה סביר ומאוזן המקובל על מרבית הנושים עדיף ברוב המקרים על פרוק כפוי שאולי ייטיב עם נושה זה או אחר, וברוב המקרים רק יתן בידו, תיאורטית, עמדת מקוח טובה יותר להשגת יתרונות לעצמו, אך ירע את מצבם של הרבים שלא מטובתם ולא על דעתם".

...

על יסוד השיקולים שפורטו, ואף שהסדר הנושים לא אושר על ידי כלל אספות הנושים ברוב הנדרש ועולה כי אינו לשביעות רצון חלק מהנושים, סבורני, כי המדובר בהסדר ראוי, סביר והוגן בנסיבותיו של המקרה, אשר אושר ברוב גדול הן מספרי והן ערכי ועולה, כי יתרונותיו עולים באופן מובהק על חסרונותיו.

סוף דבר סיכומו של דבר, הנני מאשרת את הצעת הסדר הנושים שהוגש בעניינה של החברה ובעלי מניותיה, ונותנת לו תוקף של פסק דין כלפי כל נושי החברה ובעלי מניותיה.

לאור אישור הצעת ההסדר הנני מורה כדלקמן: עו"ד אביחי ורדי (הנאמן בתקופת הקפאת ההליכים), ישמש כנאמן לביצוע הסדר הנושים.