הסדר פשרה בתובענה ייצוגית על אחסון ביצים שלא בקירור

באשר לחברי הקבוצה הרי שבמסגרת בקשת האישור התבקש בית המשפט להגדיר את הקבוצה כ"כלל לקוחות המשיבות אשר רכשו מוצרי מזון, ועשו שימוש בשירות המשלוחים של המשיבות (לרבות ברכישה באנטרנט או בסניף) ואשר רכשו מוצרי מזון הרגישים לקלקולים הדורשים איחסנה או הובלה בהקפאה ו/או בקרור ו/או בטמפרטורה מבוקרת, ואשר סופקו על לידי הלקוחות על ידי המשיבות ו/או על ידי מי מטעמם, והכול באופן הנוגד את תנאי אחסנתם ו/או את תנאי הובלתם כנקבע בדין ו/או שלא בהקפאה ו/או שלא בקרור ו/או שלא כפי שהיה מצופה מהמשיבות".

לטענת המבקשים עילות התביעה הן בין היתר: הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), סעיפים 10א(ו), 13-15 לפקודת בריאות הציבור (מזון), תשמ"ג 1983, סעיף 2 לצוו הפיקוח על מצררים ושירותים (איכות מזון), תש"יח-1958, סעיפים 1, 2 ו-9 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), תשנ"ה-1994.

כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016): סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת הליך ההידברות בין הצדדים כסביר והולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות ואפרט.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתו האישית של המבקש 2 כנגד המשיבה 2 נדחית.

באשר לחברי הקבוצה הרי שבמסגרת בקשת האישור התבקש בית המשפט להגדיר את הקבוצה כ"כלל לקוחות המשיבות אשר רכשו מוצרי מזון, ועשו שימוש בשירות המשלוחים של המשיבות (לרבות ברכישה באנטרנט או בסניף) ואשר רכשו מוצרי מזון הרגישים לקלקולים הדורשים איחסנה או הובלה בהקפאה ו/או בקרור ו/או בטמפרטורה מבוקרת, ואשר סופקו על לידי הלקוחות על ידי המשיבות ו/או על ידי מי מטעמם, והכול באופן הנוגד את תנאי אחסנתם ו/או את תנאי הובלתם כנקבע בדין ו/או שלא בהקפאה ו/או שלא בקרור ו/או שלא כפי שהיה מצופה מהמשיבות".

לטענת המבקשת 1 עילות התביעה הן בין היתר: הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), סעיפים 10א(ו), 13-15 לפקודת בריאות הציבור (מזון), תשמ"ג 1983, סעיף 2 לצוו הפיקוח על מצררים ושירותים (איכות מזון), תש"יח-1958, סעיפים 1, 2 ו-9 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), תשנ"ה-1994.

כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק זו (הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו–2016, פורסם ברשומות ביום 30.05.2016): סעיף 16 לחוק מתנה הסתלקות מתובענה ייצוגית או קבלת טובת הנאה בקשר להסתלקות כאמור באישור בית המשפט.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הצדדים, מצאתי את הסדר ההסתלקות אשר גובש במסגרת הליך ההידברות בין הצדדים כסביר והולם ומכאן שאני מאשר את בקשת ההסתלקות ואפרט.

סוף דבר ההסתלקות מבקשת האישור שבכותרת מאושרת בזאת.

תביעתה האישית של המבקשת 1 כנגד המשיבה 1 נדחית.

למען הסר ספק, אני מבהיר כי על פי סעיף 18(ז)(1) לחוק תובענות ייצוגיות "[הסדר פשרה לא יכלול] עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה, אשר לא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית". לפיכך מעשה בית דין והויתור שייוצר בעקבות הסדר הפשרה המתוקן מתייחסים אך ורק לעילות התביעה כהגדרתן בבקשת האישור (ר' סעיף 2 לעיל).

כמו כן שופרסל צרפה גם חוות דעת מומחה בתחום הסטטיסטיקה ממנה עולה כי לא ניתן להסיק מהנתונים בבקשת האישור דבר ביחס לכלל סניפי שופרסל או כלל מוצרי "אדום אדום" ואף לא ביחס למוצר ספציפי או סניף ספציפי, וכי לא ניתן להסתמך על השיחות שבוצעו כביכול עם עובדים, שכן אלו אינן תקפות והמסקנות מהן אינן נכונות; לוגיקת הבדיקה שהציג המבקש ביחס לפערי המשקל שגויה ופסולה: המבקש לא היתייחס לפערי הזמנים בין מועד השקילה בסניף, מועד הרכישה ומועד השקילה בבית, למרות שמדובר במוצרי מזון טרי החשוף לנידוף ואידוי נוזלים לאורך זמן כתלות בתנאי האחסנה, הסביבה והטמפרטורה.

...

אני סבור כי הסדר הפשרה מבטיח תכליות אלה, בפרט כאשר האסמכתאות הרלוונטיות בקשר להיקף מכירת מוצרי "אדום אדום" בשופרסל, אשר על פיהן חושב סכום ההחזר, הוצגו לב"כ המבקש וסכום ההחזר נתמך גם בתצהיר מטעם שופרסל שצורף לתשובה לבקשת האישור.

לכן אני מאשר תשלום גמול ושכר טרחה אלה.

סיכום אני מאשר את הסדר הפשרה בהתאם למפורט בפסק דין זה. עילות התובענה פורטו בסעיף 2 לעיל, והסעדים שהתבקשו פורטו בסעיף 3 לעיל.