הסדר פשרה בהליך פשיטת רגל: חריגת תביעת חוב חסויה

הדברים פורטו בהרחבה בהחלטה מיום 30/6/19, שבה הוריתי על ביטול הליך פשיטת הרגל, תוך שהכספים שהצטברו בקופת הכנוס יחולקו בין כלל הנושים בהליך, בהתאם להכרעה בתביעות החוב.

לפי הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק דין מיום 26/5/19 בבקשה לביטול הענקה מספר 44 - ישולם סך של 275,000 ש"ח ב- 24 תשלומים החל מיוני 2019.

לטענת הנאמן, בנסיבות העניין ראוי לחרוג ממסלולי השכר המקובלים בהליכי פשיטת רגל אשר קבועים בתקנות השכר על מנת למנוע עוות ולקבוע לנאמן שכ"ט הולם לפי הפעולות שביצע בתיק בשיעור של 22% מהתקבולים, כמבוקש על ידו.

כאמור, הכנ"ר המליץ על תוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 50%, באופן שעולה בקנה אחד עם נוהל הכונס הרישמי והממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי בעיניין שכר טירחת בעלי תפקיד בהליכי כנוס, פירוק, הסדר תאגידי, וכן בהליכי פשיטת רגל, בהליכי הסדר יחידים, ובהליכי חידלות פרעון מיום 7/10/19 (הנוהל או נוהל שכר הטירחה).

הנאמן בדק גם את תביעות החוב (הנאמן בדק 26 תביעות מתוך 27 שהוגשו, כאשר תביעת החוב המרכזית שהגישה החסויה, נבדקה ע"י בעל תפקיד אחר); וכן הגיע להסדר דיוני עם החייב לדחיית הערעורים שהגיש החייב על ההכרעות בתביעות החוב.

...

הנאמן חוזר ומזכיר כי הנוהל אינו חל בענייננו וסבור כי יש להיעתר לבקשתו לפסיקת הוצאות בסך גלובלי של 25,000 ש"ח שהם כ- 3,500 ש"ח לשנה, בעוד שהסכום המוצע ע"י הכנ"ר אינו סביר לדעת הנאמן.

עוד אציין כי כשמדובר בבקשה לפסיקת הוצאות גלובליות ללא קבלה, אין מוסיפים מע"מ. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לפסוק הוצאות הנאמן בסך גלובלי של 5,000 ₪.

סיכום וסוף דבר כעולה מן המקובץ, אני מאשרת לנאמן שכ"ט לפי תקנה 8(א) לתקנות השכר (שכר מימוש) בתוספת מאמץ מיוחד בשיעור של 50% וכן הוצאות גלובליות בסך כולל של 5,000 ש"ח. כאמור, בשלב זה טרם שולמו בפועל מלוא התשלומים שצריכים להשתלם לקופה.

המנהל המיוחד הפנה להליך שהתנהל, במסגרתו הוא ביצע חקירות, הגיש בקשות חסויות, הוציא לפועל צו חפוש (בשעה מוקדמת של הבוקר) וביצע פעולות רבות, וזאת לאחר שהחייב מסר גרסה לפיה הוא חי בדלות ועובד אצל אחיו.

בהקשר זה המנהל המיוחד הפנה להחלטה מיום 24.10.19 בתיק פש"ר (מחוזי ב"ש) 34082-09-15 רחל תורז'מן נ' כונס הנכסים, מיום 24.10.19 (לא פורסם) (להלן: עניין תורז'מן) , באותה החלטה בית המשפט היתחשב בפסיקת שכרו של הנאמן, בכספים ששולמו לנושים מחוץ להליך, נוכח הקשר הסיבתי בין תשלום החובות, אשר לא שולמו מזה זמן רב, לבין קידום הליכי פשיטת הרגל על ידי הנאמן.

במצב דברים זה, לטענת החייב, יש לגרוע ממצבת החובות את החוב לנושה פרי ירוחם זאת בשים לב לכך שהחייב הגיע להסכם פשרה עמו והלכה למעשה הנושה משכה את תביעת החוב.

החייב טען כי התוספת המבוקשת בגין מאמץ מיוחד חריגה, ולכל היותר אושרה בפסיקה תוספת של 20% - 30%, במקרים בהם בעל התפקיד נאלץ לנהל הליכים מקבילים בבתי משפט אחרים.

לאחר שבית המשפט הפנה את כנ"ר להבחנה שעשה בין הסדר החוב עם הנושה פרי ירוחם אשר כלל בשכר המימוש לבין הנושים הנוספים עמם החייב הגיע להסדר מחוץ להליך שלא נכללו, כנ"ר תיקן עמדתו וטען שיש לחשב את השכר מסכום של 508,607 ₪, כלומר, מבלי להביא בחשבון את הסכום ששולם מחוץ להליך לפרי ירוחם ולנושים הנוספים גם יחד.

...

בהקשר לכך, אני מקבלת את עמדתו של כב' השופט **** בעניין תורז'מן. מנגד, לאור שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט, לא התחשבתי בכל תביעות החוב, הן בשל טיעוני החייב ביחס לתשלום של חלק מהן, והן משום שאף שקיימת זיקה ברורה בין ביצוע התשלומים לבין לוח הזמנים שפורט לעיל, עדיין זיקה וודאית אין, ועל כן ראוי ללכת בדרך ביניים.

במצב דברים זה ולאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, אני מוצאת לקבוע שיש לחשב את שכר המימוש מסכום של 573,357 ₪ (508,607 ₪ הסכום שאושר + 64,750 ₪ (סכום ששולם בפועל לנושים דייזי, אשכר, לביא שרה ופרי ירוחם)).

לאחר עיון בעמדות הצדדים, אני סבורה שפריסה למשך ששה חודשים היא פריסה סבירה בהליך זה, ולכן, מאשרת את בקשת החייב.

חייב והנאמן הגיעו להסדר שלפיו הכספים שהצטברו בקופת הפש"ר יחולקו בין "הנושים הרגילים" והחייב יקבל הפטר; ואילו תביעת החוב שהגישה אם גרושתו של החייב, שהיא חסויה, תוחרג מהליך הפש"ר ולא תיכלל בהפטר.

אשר לחובות - בבקשתו לצוו כנוס ופשיטת רגל הצהיר החייב על 23 נושים בסכום כולל של 3,310,455 ₪ ועל 24 הליכי הוצאה לפועל המתנהלים נגדו.

בנוסף, סמכות השיפוט הבלעדית נתונה לבית המשפט של פש"ר מכוח סעיף 18 להסכם הפשרה שנחתם בין הגב' בראי לבין הנאמן וקיבל תוקף של החלטה בתאריך 8/7/13.

אלא שנסיבותיו של המקרה חריגות ביותר ומצדיקות זאת, נוכח חוסר תום הלב המובהק שדבק בהתנהלות החייב.

...

סוף דבר: אני מורה על ביטול ההליך.

נוכח החלטתי זו, התייתר הצורך במתן היתר לחייב לנהל הליך כזה או אחר.

אשר לבקשתה של הגב' בראי כי המחלוקת מול הגרושה בעניין זכויותיה בנכס תתברר בבית משפט זה, אני דוחה את הבקשה.

בהחלטתי מיום 25.8.2023 (החלטה חסויה), קבעתי כי כספי הפיצויים שהתקבלו בתביעה זו יועברו לחייב שכן אינם "נכס" המצטרף לנכסי החייב בהליך פשיטת הרגל.

החייב טוען מנגד כי עסקינן בנסיבות חריגות בהן על אף העובדה שהצעת ההסדר מטעמו לא זכתה לרוב, ראוי ומתבקש להביא את ההליך לכדי סיום באישור ההסדר המשופר שהוצע על ידו, ובהתאם לסעיף 34 (א1) לפקודה.

סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל, שכותרתו "הצעת החייב", קובע כדלקמן: ניתן צו כנוס, והחייב או אדם אחר במקומו או במקום עיזבונו רוצה להציע פשרה לפירעון חובותיו או הסדר לעסקיו, יגיש לכונס הרישמי, תוך מועד שקבע הכונס, הצעה בכתב המכילה את תוכן הפשרה או ההסדר ופרטי הערובות שהוא מציע.

בטרם החלטה בבקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך ראוי לזכור כי עם דחיית הבקשה לאישור הסדר הפשרה, עומדות לפני הנושים חלופות שונות; הכרזת החייב כפושט רגל והמשך ההליכים לאיתור וכינוס נכסיו; ביטול ההליך ובטול צו הכנוס; או המשך הדיונים להשגת הסדר פשרה טוב יותר.

...

בהעדר נסיבות לסטות מן ההוראה הכללית הקבועה בסעיף 33 לפקודה ולפעול לפי סעיף 34(א1), אני דוחה את הבקשה לאישור ההסדר.

המנהל המיוחד הגיע למסקנה כי במצב הדברים הנוכחי אין תוחלת בהליך, בשים לב לעובדה שהצעת ההסדר לא אושרה, כי החייב אינו עובד ואינו עומד בצו התשלומים שנקבע לו בסך של 500 ₪ בלבד ואינו מגיש דו"חות.

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת החייב, בקשה מס' 85, לאשר את הצעת ההסדר שהגיש.

השתלשלות האירועים הרלוואנטית והחלטותיו של בית המשפט המחוזי אם כן, ביום 13.1.2022 שלחו המבקשים לנאמן דרישה להמצאת תצהיר גילוי מסמכים כללי, וכן תצהיר "גילוי מסמכים ספציפי" בו פורטו, ב-18 סעיפים שונים, שורה של קבוצות מסמכים נדרשים, בהן: העתקים של כל הדוחות שהגיש החייב בתיק, כל המסמכים שמסר החייב לנאמן מאז פתיחת הליכי פשיטת הרגל, כל ההתכתבויות ביניהם, כל פרוטוקול חקירה של החייב ושל כל גורם אחר שהנאמן חקר בקשר לתיק זה, כל ההתכתבויות שבין הנאמן לרותם, העתק כל תשלום ששילם החייב, העתק תביעות החוב שהוגשו לתיק וההכרעות בהן, העתק יומן הנאמן המתעד פגישות בינו לבין החייב ועוד.

ביום 7.2.2022 השיב הנאמן לדרישת הגילוי הספציפית, תוך שהעלה טעמים שונים שבגינם אין להענות לדרישה, ובכלל זאת העידר רלוואנטיות של עיקר המסמכים, וחסיונם של מיעוטם מכוח סעיף 18ג(ה) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

לגופו של עניין טען, כי המבקשים מנסים לבצע "מסע דיג" נרחב באמצעות דרישה כללית וגורפת למסמכים החורגים מן המחלוקת שבין הצדדים, מסרבלים את ההליך, מכבידים על הנאמן שלא לצורך, ופוגעים בצדדים שלישיים פגיעה מיותרת ובלתי מידתית.

כן נתבקש הנאמן להודיע בתוך פרק זמן זה האם פנה ליעקבי לקבלת עמדתה בשאלה האם ניתן לחשוף בפני המבקשים הסדר חסוי שערך עימה הנאמן (בנושא זה ראו גם את ההחלטות מיום 22.1.2023 ומיום 13.2.2023).

ביום 19.3.2023 הגיש הנאמן הודעה בה ציין כי בית המשפט המחוזי הסיר עוד ביום 28.12.2017 את החיסיון מהסכם הפשרה שנחתם בינו לבין חברת ת.ד חסיני אש וחומצה בע"מ, ובנסיבות אלה, דומה כי הצורך בפנייה ליעקבי מתייתר.

...

באותו יום, 19.3.2023, נתן בית המשפט המחוזי החלטה ולפיה "יואיל ב"כ פנחס פיגומים להודיע בתוך 10 ימים אם הסתיים נושא המסמכים, בכל הנוגע לחברת יעקובי, לאור הודעה זו". משהמבקשים לא הגישו כל הודעה, נתן בית המשפט המחוזי החלטה ביום 13.4.2023 – היא ההחלטה המרכזית שבמוקד הבקשה שלפניי – ולפיה: "משלא הוגשה כל תגובה מטעם פנחס פיגומים אני קובעת כי נושא המסמכים הושלם". כן קבע בית המשפט המחוזי מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ומועד לדיון, ביום 28.9.2023.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה וכן במכלול ההליכים שנוהלו בתיק בית המשפט, מסקנתי היא כי דין הבקשה להידחות.

מכל מקום, ומן הטעמים שפורטו, דין בקשת רשות הערעור להידחות גם לגופה.