הסדר עבודה לתקופה א קצובה עם גננת בגן ילדים פרטי

נפרט תחילה להלן את התשתית העובדתית הצריכה לענייננו, שעיקרה אינו שנוי במחלוקת – א. הנתבעת הנה חברה פרטית העוסקת, בין השאר, בניהול פרויקטים בתחום החינוך.

במהלך כל תקופת עבודתה הועסקה התובעת כגננת בצהרון בהקף של 4 ימים בשבוע.

ה. לאורך כל תקופת עבודתה הייתה ההיתקשרות בין התובעת לנתבעת מנוהלת באמצעות הגב' דורית וייסמן, שכיהנה כרכזת גני הילדים בנתבעת משך כ- 12 שנה (להלן: "הגב' וייסמן").

ביום 01/07/11 פנתה ב"כ התובעת לנתבעת והודיעה לה כי מאחר וכל עובדות הנתבעת שיעבדו כסייעות בצהרונים פוטרו, ומאחר ולא הוצעה לתובעת עבודה חלופית, ולמרות זאת היא עדיין רשומה ברשומי הנתבעת כמועסקת, הרי שלגישת התובעת יש באי פיטוריה כדי להפלותה שלא כדין, לפגוע בתנאי העסקתה בנגוד לחוק עבודת נשים, ולהוות היתנהגות בחוסר תום לה כלפיה, ולמרות זאת היא מוכנה להגיע להסדר כלשהוא עם הנתבעת מחוץ לכותלי בית הדין על מנת למנוע הגשת תביעה.

לעומת גרסת התובעת, ניצבת גירסתה של הגב' וייסמן, שטענה כי משהתברר שהפעלת הצהרונים עוברת לטפול המועצה, התבקשה להמליץ על גננות מתאימות והמליצה על התובעת, לצד גננות אחרות, תוך שאמרה שעליה לבדוק גם עם הגננות האם האפשרות מתאימה להן.

(2) לענין סעיף קטן זה,"התקופה המזכה"–תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעביד ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור; (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי סעיף 9 – יום תחילת תוקפו של ההיתר; (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה".

רכיב זה נזנח בסיכומי ב"כ התובעת ואין לו זכר, ומכל מקום בנסיבות העניין כפי שתוארו לעיל, משמדובר היה בחוזה לתקופה קצובה מחד גיסא, אשר הוארך מכוח חל"ת בה שהתה התובעת כדין עד למועד בו הסתבר כי אינה רואה עצמה כעובדת של הנתבעת בעוד שהייתה רשומה בסטאטוס של מועסקת, ומשאין חולק שהתובעת הודיעה לנתבעת באמצעות באת כוחה כי ברצונה לשוב לעבודה אלא שלא נמצאה הצבה בעבורה בהנתן העובדה שמדובר היה בשלהי שנת הלימודים, הרי שלא היה מקום לפסוק לה כל פיצוי מיוחד בגין רכיב תביעה זה גם אילמלא נזנח.

...

בנסיבות העניין מצאנו לנכון לחוס על התובעת, ולהימנע מלחייבה בהוצאות משפט כלשהן, הגם שמובן שלא נחייב את הנתבעת לשלם לה הוצאות משפט.

גם בהקשר זה, יתכן שהיה מקום לתת ביטוי להסתייגותנו על דרך פסיקת הוצאות, אולם מצאנו לנכון להימנע מכך.

אשר על כן אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 18,098 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 01/07/11 ועד לתשלום המלא בפועל.

רקע עובדתי בשנת הלימודים 2014-2015 שימשה התובעת כסייעת מחליפה בגן אלנורס בכפר אום אלג'נם שבתחומה של המועצה, אשר הופעל באותה העת על ידי עמותה פרטית בשם אלקנאן לחינוך בע"מ. בשנת הלימודים 2015-2016 לא הוארך תוקף רשיונה של העמותה, והאחריות להפעלת הגנים שבתחומי המועצה עברה מידי העמותה לידי המועצה.

עם סיום שנת הלימודים הסתיימה העסקתה של התובעת, ובהתאם להמלצת הועדה, פירסמה המועצה ביום 22.6.2016 מיכרז פומבי נוסף לאיוש משרת סייעת לגננת בגן ילדים, שכלל דרישות סף זהות למכרז הפומבי הקודם.

אין קשרי עבודה או כפיפות בין התובעת לבין גיסה, בין במישרין ובין בעקיפין, וגיסה לא היה מעורב בהליך מינויה לתפקיד, כך שלא קיים חשש לניגוד עניינים כלשהוא, וכן ממילא נחתם הסדר למניעת ניגוד עניינים.

(א) לא יתקבל אדם לעבודה ברשות מקומית ולא יועבר עובד למישרה שעליה ממונה קרוב מישפחה שלו.

עיון באותם מקרים מלמד כי לא קיימת זהות בנסיבותיהם לנסיבות עניינה של התובעת, שכן מדובר בסוג תפקידים שונה,[footnoteRef:2] במינוי למישרה ארעית או מילוי מקום,[footnoteRef:3] במועמדים אשר נבחרו לתפקיד טרם כהונתו של קרוב משפחתם,[footnoteRef:4] עובדים אשר הועסקו פרק זמן ממושך בטרם בחירתם לתפקיד אותו בחנה הועדה,[footnoteRef:5] בקושי לאתר מועמדים לתפקיד,[footnoteRef:6] סוג הקרבה הקיימת בין העובד למקורבו[footnoteRef:7] או העובדה כי העובד עבד קודם לכן תקופה ממושכת דרך חברה חיצונית.

...

לאור הנימוקים אשר פורטו לעיל, אנו סבורים כי הוועדה בחנה את מכלול השיקולים הרלוונטיים ואיזנה בין האינטרסים השונים באופן סביר ושקול.

סיכום על יסוד האמור לעיל, מצאנו כי החלטת הוועדה אינה חורגת ממתחם הסבירות ומשכך אין מקום להתערב בה. לפיכך, דין התביעה להידחות.

התובעת תשלם הוצאות למדינה בסך 3,000 ₪.

גב' נחמה פדה, גננת ותיקה ובעלת גן פרטי, ניגשה למכרז 3/11, ומשלא זכתה בו הגישה את עתירה מנהלית עת"ם (מנהליים י-ם) 45932-07-11 (להלן: העתירה).

בסעיף 2 הובהר במענה לשאלות המשתתפים כי "המיכרז הוא על הקף החזר ההשקעות מהמועצה בעתיד לאחר שימוש של 9 שנים ו־11 חודשים – לצורכי גן". הסכם (ללא תאריך) בין התובעת לבין נחמה קורן פדה (נוסח אחד הוא הנוסח שהוגש על־ידי הנתבעת – זהו ההסכם שצורף למסמכי המיכרז והמציע אמור היה לחתום עליו ונוסח שני הוא הנוסח שהוגש על ידי התובעת) – בהסכם זה צריכים לעניין הסעיפים הבאים: · "הואיל" שני: "המועצה הוציאה מיכרז 3/11 לקבלת הצעות מעמותות תאגידים או פרטיים, לממן, לתכנן, לבנות ולהפעיל כיתות גני ילדים בשיטת B.O.T [...] לתקופה קצובה של 9 שנים + 11 חודשים (כולל תקופת ההקמה) בהתאם ובכפוף לפרוגרמה של משרד החינוך ביישוב מבשרת ציון"; · הואיל רביעי: "והמפעיל הישתתף במיכרז והוכרז כזוכה בו"; · "הואיל" ששי: "והמועצה קיבלה החלטה בישיבתה מיום 4/7/11 (מולא בכתב יד ואינו מצוי בנוסח התובעת) להשכיר למפעיל את הכיתות הגן לצורך הפעלתו של גן הילדים במבנה, וזאת עד ליום ____" (נשאר ריק); · "הואיל" שביעי: "וועדת המכרזים בישיבתה מיום 4/7/11 (מולא בכתב יד ואינו מצוי בנוסח התובעת) אשרה ההיתקשרות בינה ובין המפעיל לשם הפעלת גני הילדים, וראש המועצה אישר את החלטת ועדת המכרזים"; · כותרת סעיף 3 "הקמה ובניית שתי כיתות הגן"; · סעיף 3.3 "ביצוע כלל העבודות בהתאם לתנאי המיכרז והסכם זה, יבוצע תוך 100 (מולא בכתב יד) ימים מיום קבלת צו התחלת עבודה"; · כותרת סעיף 4: "הפעלה ותחזוקה"; · סעיף 4: "פרק הזמן בו המפעיל יפעיל ויתחזק את שתי כיתות הגן ללא תשלום דמי שכירות למועצה, כתמורה לבניית שתי כיתות הגן הוא החל מיום 1.9.12 ועד ליום 31.7.2022 (9 שנים +11 חודשים)". יש לציין בשני הנוסחים מולאו התאריכים בכתב יד וכי סעיף זה שונה בין שני נוסחי החוזה שהוגשו.

בסעיף 2 למכתב נאמר: "למען הסדר הטוב וכמוסכם, אבקש כי בצו תחילת העבודה יצויין שתקופת ההפעלה תחל עם תום הליך הבניה המשוער ובפתיחת שנת הלימודים היינו ביום 01/09/12 ותסתיים בתום 9 שנים ו־11 חודשים כלומר 31.7.22 הכל בכפוף לתנאי ההסכם והמכרז כמובן". מכתב הנתבעת למזכיר המועצה, מר דוד שרביט, מיום 6.5.2012: "1. צו תחילת העבודה שעל המועצה להוציא מופיע במספר מקומות במיכרז [...] צו זה הוא הבסיס לתחילת מרוץ המועד לבניית הגן בהתאם למכרז ולמוסכם. לאחר השלמת הבנייה בהתאם למועדים כאמור מתחילה תקופת ההפעלה הראשונה של 9 שנים ו־11 חודשים ואנו מצפים להשלים את הבניה ולהיכנס להפעיל את הגן החדש ביום 1.9.12.

עוד ציין כי "תפרו לה [לפדה. א.ד.] מיכרז, וזו הפעם הראשונה שיצא מיכרז כזה [...] תפרו מיכרז וכל התקלה החמורה של גב' ברהום שהגישה מיכרז וזכתה תוקנה בהליך משפטי. האחראי לניסוח החוזה הוא עו"ד מוטי ברקוביץ' שהוא יחד עם בועז כהן שגם חבר הסיעה של פדה [...] וכך היה נתנו לו עוד גן במקום אחר" (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 32-28).

...

התאמה זו בוצעה באופן שנשמרה תקופת ההפעלה, והמסקנה המתחייבת היא כי דין תביעת הפינוי להידחות, באשר הוגשה טרם זמנה ובהיעדר עילה.

תוצאות והוצאות התביעה נדחית.

במקרה זה, שבו הייתה לפרשה גם השפעה ידועה על הארכת תקופת השימוש, מצא בית המשפט כי יש להעריך את שווי הנכס כמשמעו בסעיף 3(א)(1) לתוספת לכללי התעריף המינימלי, על יסוד חוות־דעת השמאי, בחישוב שמרני, כערך המהוון ל־25 שנים של זרם ההכנסות הצפוי מן הנכס, ולפי אחוז ההיוון המקובל בפסיקה.

ואילו בתצהירה מסרה כי , ביום 25/11/14 , כחודש לאחר רכישת הבית ברח' נ' , לקח אותה האיש לחברו הקרוב עו"ד א' כדי לחתום על מסמכים הקשורים ברכישת הבית ברח' נ' , כאשר כל המסמכים היו בשפה העברית שפה שאינה דוברת, קוראת או כותבת באותה תקופה; ההסכם לא הוסבר ולא תורגם לה. היא לא הייתה צד בהכנת ההסכם, לא הייתה שותפה למשא ומתן, ולא נטלה כל חלק, ולא נכחה באף מפגש עם עוה"ד א' מלבד המפגש בו חתמה על מסמכים שהוגשו לה; כן לשיטתה לא הבינה כי עו"ד א' מייצג אותה כביכול וכי הוא חותמת על מסמכים שמנשלים אותה מזכויותיה בבית, אילולי ידעה במה מדובר, לא הייתה חותמת על המסמכים .

האב ציין לחובת האם, את המעבר שעשתה לעיר ח' ללא הסכמתו, וטען לקשיים בקיום חלוקת זמני שהות כתוצאה ממעבר זה, ובתוך זה, קשיים בקיום הסדרי שהות עם בנו, הוצאות נסיעה, איבוד זמן עבודה שכן נאלץ להעדר כדי לקיים הסדרים , ולשיטתו על האם לשאת בנטל מעבר זה ,אשר הכביד והקשה על קיום חלוקת זמני השהות באמצע השבוע, בנוסף לאור מחלת "קרוהן" שסובל ממנה הכביד הדבר על קיום חלוקת זמני שהות בתקופת הקורונה .

בעדותה מסרה כי בעבודתה בגן אז הישתכרה סך של כ 4,000 ₪ (עמ 11 ש - 24( עוד טענה האשה כי היו תקופות , בעיקר לאחר לידת הקטין, שלא עבדה לאור מצבה הבריאותי ומחלת האפילפסיה ממנה סובלת מילדותה, וכן כי כל נטל גידול הילד נופל על כתפיה, והיא בודדת בארץ ללא מישפחה שיכולה לסייע לה. האשה צרפה מיסמך לעניין רישומה בלישכת התעסוקה ב 23/2/2017 וכן מיסמך מטעם מל"ל מתאריך 8/5/17 בדבר .

₪ תשלום דמי אבטלה בסך של 3,288 עוד מסרה האשה כי לאחר מעברה לעיר ח' היא עבדה כעוזרת גננת במעון בחצי משרה והרוויחה כ 2,300 ₪ בממוצע לחודש.

במקרה דנן, לא מצאתי ללכת שבי אחר נוסחות מתמטיות , ישנם שיקולים נוספים אשר יש לתת עליהם את הדעת בעת פסיקת מזונות , במקרה דנן יתכנו שינויים כאלה או אחרים בשיעור קצבת הנכות אשר מקבלת האשה או בהטבה של שכר הדירה או סיוע ממשרד השיכון , בהשתכרות המשתנה שלה; בנוסף החיים דינאמיים, ולא תמיד חלוקת זמני השהות מתקיימת ככתבה וכלשונה , לפעמים האב יאסוף הקטין בימים שאינם הסדרי שהות, כמו כן יש לתת את הדעת לעניין החגים, החופשות והאירועים הפרטיים ולא תמיד נשמרת חלוקת זמני השהות, לפעמים יש יותר זמן אצל האב ולפעמים פחות זמן ,כך שהנוסחה המתמטית אינה יכולה לענות על כל השינויים המתחוללים בכל עת ועת .

...

בנוסף, התנהלות האישה לאחר שידעה כי הדירה רשומה על שם האיש בלבד, כפי שעולה מעדותה , שהיא לא עשתה כלום ולא בררה ענין זה עם האיש, תמוהה ומחלישה את גרסתה לזכויותיה במלוא הדירה ; (עמ 14 ש 34 השווה עמ 17 שש - 27 ) היא אף אשרה כי לא ניסתה לבוא בדין ובדברים עם האיש ולשנות את זה. בנסיבות אלה אני דוחה את טענתה של האישה כי לא ידעה בזמן אמת על רישום הדירה ברח' נ' על שמו של האיש.

סוף דבר - לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן : אני דוחה את התביעה לביטול הסכם ממון - תלה"מ - 06- אני מקבלת באופן חלקי את התביעה הרכושית - תלה"מ - 07- 17 כמפורט לעיל.

אני מקבלת את תביעת התובעת למשמורת הקטין - תלה"מ - 07- 17 ומורה כמפורט בסעיף 105 לפסק הדין.

אני מקבלת את תביעת האם למזונות הקטין כמפורט לעיל, ודוחה את התביעה למזונות האישה - תלה"מ - 2261- 06- 17 ומורה כמפורט בסעיף 122 לפסק הדין .

הנתבעת הינה מכון פרטי העוסק בהפקה וביצוע של פרוייקטים חינוכיים ותרבותיים בהתאם להתקשרות עם מזמינים.

יום לאחר שניתנה החלטת הממונה כאמור לעיל (ביום 14.11.03), ילדה התובעת בן. ביום 16.11.03, סמוך לאחר קבלת החלטת הממונה ומשהנתבעת לא ידעה על לידתה של התובעת, שלחה הנתבעת מכתב לתובעת בו הודיעה לה כי בהמשך ובהתאם להנחיית משרד התמ"ת, היא (התובעת) נדרשת להתייצב לעבודה בצהרון במסגרת גן חלמית.

ההסדר הנורמטיבי המתייחס למחלוקת שבין הצדדים מעוגן בסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, בנוסחו במועד הרלוונטי: "לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חודשים לפחות; לעניין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה כפיטורים." עינינו הרואות איפוא כי המחוקק אסר אף על סיום חוזה לתקופה קצובה ללא קבלת היתר מהממונה לפי חוק עבודת נשים.

לאור כל האמור מסקנתנו הנה-כי הנתבעת אכן הציעה לתובעת לאחר שקיבלה את החלטת הממונה, לשוב לעבודה כאשר במסגרת ההצעות שהוצעו נכללה גם הצעה לשמש כגננת מחליפה במקום גננת שיצאה לחופשת לידה וזאת, החל מחודש פברואר 2004 אולם התובעת מטעמיה, בחרה שלא לממש הצעות אלה ובכך התפטרה.

...

בשוקלנו זאת, כמו גם את יתר השיקולים הנדרשים לצורך קביעת גובה הפיצוי שיש לפסוק בגין אפליה בעבודה ובכלל אלה גם תקופת עבודתה של התובעת וגובה שכרה מסקנתנו הינה כי את הפיצוי הראוי במקרה דנן יש להעמיד על סך של 8,000 ₪.

סוף דבר 29.

לאור כל האמור התוצאה היא כי על הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פסק דין זה, את הסכומים כדלהלן: סך של 6,346 ₪ בגין שכר עבודה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.10.03 ועד למועד התשלום בפועל.