הסדר נושים העברת חברה למשקיע על ידי הנושים

המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו תנ"ג 39471-10-12 יוסף ברוך שטרן, נחמה שטרן, אבירם סביר ורונית סביר נ' אלרן (ד.ד) נדל"ן בע"מ (בהסדר נושים) באמצעות עו"ד ויקטור תשובה כבעל תפקיד, אלרן (ד.ד) השקעות בע"מ (בפרוק), גד דנקנר, דורי דנקנר, דורון זנדר, שרצקי אייל, ערן רייניש, רון לובש, בועז סוקול, רחל תורגמן, קרן אייל קוטליצקי וגדעון קוטלר מספר בקשה:55 לפני כבוד השופט מגן אלטוביה המבקשים: אלרן (ד.ד) נדל"ן בע"מ (בהסדר נושים) באמצעות עו"ד ויקטור תשובה ו – 11 אחרים ע"י בא כח עוה"ד עפר פירט, דני בלנקין, גבריאל ספרן, יעקב שרביט, טל אייל – בוגר ואורי מילשטיין המשיבים: 1. יוסף ברוך שטרן 2. נחמה שטרן 3. אבירם סביר 4. רונית סביר ע"י בא כח עוה"ד איל רז, ירון ובר ואורנה רוסו-בירו פסק דין

בנתיים, במסגרת הליכי חידלות פרעון (פר"ק 19772-04-16) הועברה השליטה בחברה לבעלי אגרות החוב שלה ועו"ד ויקטור תשובה מונה כנאמן לבצוע הסדר הנושים (להלן: "עו"ד תשובה" או "הנאמן").

במיוחד כך, משהמשיבים היו שותפים להליכי הפרוק במסגרתם הגיש הכונס הרישמי את תגובתו לבקשת הנאמן בעיניין הסדר הפשרה (נספח 1 להודעת הנתבעים), וכך ציין: "מאחר ופירות התביעה, ככל שהייתה מיתנהלת עד תומה ומתקבלת, או לחילופין פירות הסדר הפשרה המוצע, הינם נכס של החברה, הנשלטת היום על ידי נושיה לשעבר, הרי שנראה כי להללו שיקול דעת בקבלת כל החלטה בנוגע לנכס זה...

...

טענה זו של המשיבים אינה מקובלת עליי, ועם כל הכבוד, בעניין זה אני מצטרף לדברים אלה שנקבעו בתנ"ג 10466-09-12 חברת השקעות דיסקונט בע"מ נ' נוחי דנקנר ואח' (פורסם בתקדין): "בחינת הסכם הפשרה במסגרת סעיף 202 לחוק החברות צריכה להיעשות בהתאם לטובת החברה, ולא על פי שיקולים אחרים, כגון חשיבותו הציבורית של התיק, או האינטרס החברתי בבירור הסוגיה המשפטית שבה הוא עוסק. כפי שכבר צוין, תביעה נגזרת היא תביעה אזרחית למימוש זכויותיה של החברה. תביעה כזו יש לנהל כל עוד היא משרתת את החברה בשמה מנוהלת התביעה, ואין מקום להמשיך בניהולה בניגוד לרצונה ולטובתה של החברה בשם אינטרס אחר, חשוב ככל שיהיה". לבסוף אוסיף, כי לא מצאתי בטענות המשיבים הצדקה להתעקשותם להמשיך ולנהל את התביעה הנגזרת בניגוד לעמדתם של הנאמן ובעלי אגרות החוב.

סוף דבר נוכח כל אלה, יש מקום לאשר את הסדר הפשרה המצורף כנספח 1 לבקשה וכך נקבע.

התביעה הנגזרת, נדחית.

בסעיף 29 להסדר-הנושים, שכותרתו "פרעון החובות וחלוקת דיבידנדים", נקבע כי: פרעון החובות לנושים יעשה בהתאם למקורות הכספיים המפורטים לעיל, לפי סדר קדימות וחלוקה כדלקמן, בהתאם לקצב מימוש הנכסים שייעשה ע"י כונסי הנכסים ו/או הנאמן, לפי העניין (כמפורט לעיל): 29.1 קבוצת הנושים המובטחים בשעבודים – נושים אלו יקבלו 100% מחובם המובטח בתוספת ריבית כהגדרתה בפרק א' לעיל מהיום הקובע: 29.1.1 מלוא התמורה שתתקבל בידי כונסי הנכסים בגין מימוש הנכסים המשועבדים, הכלולים במקורות לבצוע ההסדר, תועבר זה לנושים מובטחים אלו בהתאם לבקשה לחלוקת דיבידנדים שתוגש על ידי כונס הנכסים הרלוואנטי, עד גובה הנשייה המובטחת (להלן: "סכום הזכאות לנושים המובטחים").

ביום 23.9.2020, לאחר שאסיפת-הנושים אישרה את הארכת משך מימוש הסדר-הנושים, עתר הנאמן במסגרת הבקשה שבפניי (בקשה מס' 35) למתן מספר סעדים: לאשר לנאמן לבצע חלוקה מיידית של דיבידנד ביניים בסך של 4 מיליון ₪, שתכלול את הנושים המובטחים בתיק (קרן מוסטאנג ובנק מרכנתיל), כאשר בעיניינם של הנושים המובטחים, החלוקה תהא רעיונית תוך הותרת הכספים בקופת הנאמן, עד להכרעה סופית בעיניינם (ראה סעד ב' שלהלן); קיום דיון בעיניין בקשה מס' 35 במסגרתו ייקבע הסכום הסופי לחלוקת דיבידנד ביניים, לרבות הכרעה בסוגיית החלוקה לנושים המובטחים; קביעת דיון מקביל ומאוחד עם בקשה מס' 35, במסגרת תיק פר"ק 1622-07-19, שם מתברר ערעורה של מפרקת חברת פור גרופ על הכרעת הנאמן (הליך שיש לו השלכה ישירה על בקשה מס' 35 בתיק, שכן תוצאות הליך זה יקבעו את מצבת הנשייה הסופית בתיק, לרבות הכרעה בשאלת סך של 2 מיליון ₪ הנמצאים בקופת הנאמן ושכבוד בית המשפט הורה להותירם בקופת הנאמן, עד להכרעה בעירעור הנ"ל).

כך, למשל, נפסק כי "הוראות סימן ד' לתקנות פשיטת הרגל קובעות פרוצידורה של גילוי ודרכי היתנהגות מחייבים מצד נושה מובטח, אשר עומד על זכותו לממש בטוחותיו, באשר לזכותו לתבוע את יתרת סכום נשייתו במסגרת הגשת תביעת חוב לנאמן בפשיטת רגל. בקביעת חובות אלה, ראה מתקין התקנות לאזן ולמתן את יתרונו של הנושה המובטח, על מנת למנוע סיכונים הטמונים לקופת הפש"ר מהתנהלותו של נושה מובטח" (כבוד השופטת ב' טאובר בפש"ר (מחוזי-חיפה) 56737-09-11 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' רג'ואן ואח', 6.2.2012 (להלן: "פס"ד רג'ואן"), בסעיף 33 לפסק-הדין; וראו גם ע"א 8044/13 ששון לוי ואח' נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ ואח' (13.2.2014) שעניינו הפיקוח של בית-המשפט של פשיטת-רגל על הליכי מימוש נכסים בידי נושים מובטחים.

...

בנסיבות אלה, לאור מצוות הפקודה והתקנות, ולנוכח החשיבות שצוינה לעיל בנוגע להבחנה בין החוב המובטח לבין יתרת החוב (ולו בסוגיית הריבית במקרה זה, שהרי הנושים המובטחים לא הסכימו במקרה זה לוותר על הריבית ההסכמית ולהסתפק בריבית על-פי החוק), הרי שאני סבורה כי לא ניתן לאפשר לנושים המובטחים לאחוז את החבל משני קצותיו וליהנות במקרה זה מחלוקה המיועדת לנושים הרגילים.

ברם, הנושים הרגילים ממתינים זמן רב מאד לחלוקת דיבידנד שעה שבקופת-הנושים הצטברו כספים, איש לא טען לאפשרות זו בפניי, וכאמור, לנושים המובטחים ניתנה אפשרות לשנות את מצבם והם סירבו לה. סוף דבר מכלל האמור לעיל, אני מורה על חלוקת דיבידנד-ביניים לנושים הרגילים בלבד בסך כולל אשר יותיר בקופת-הנושים סך של 2 מיליון ₪ לכל הפחות, וזאת בהתאם להחלטה מיום 19.1.2020.

אשר להותרת הסכום בקופת-הנושים לנוכח ערעור מפרקת פור גרופ על הכרעת הנאמן בתביעת-החוב מטעמה, הרי שהנאמן יבוא בדברים עם הנושים המובטחים, המפרקת והכונס הרשמי ויגיש לבית-המשפט הודעה אשר תתייחס לשאלה אם יש טעם להמתין עד לאחר מימוש הפעילות בהודו, ולמצער עד לאחר שהתמונה למימושו תגובש, כאמור בהחלטות מיום 19.1.2020 ומיום 1.6.2020, או שמא יש לדון בערעור זה, וזאת אף בשים לב לטענותיו של בנק אגוד בעניין זה. המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים ותסגור את בקשה מס' 35.

החברה החדשה הוקמה, אולם בעקבות בדיקת נתוני החברה על ידי המשקיע התגלה כי חובות החברה מגיעים לסדר גודל של 14 מיליון ₪ ולפיכך הוסכם על ביטול הסכם המייסדים.

עוד צוינו בבקשה הליכים התלויים ועומדים נגדה ובהם תביעת בנק מזרחי טפחות בבית משפט זה (תיק אזרחי 60724-06-20) וכן 5 תיקי הוצאה לפועל שניפתחו על ידי נושים שונים.

עקרי הצעת ההסדר כמפורט בבקשה הם השלמת העברת פעילות החברה לטומהוק בתמורה שתכלול תשלום עבור הפעילות, המלאי והציוד במושכר וכן מימוש זכויות נוספות של החברה – משאיות, גיול חובות והחזרי מע"מ. נטען, כי הכספים ששמשו לצורך הסדר הנושים מוערכים בסכום כולל של כ-4.6 מיליון ₪, כמפורט בבקשה.

...

לאור כל האמור לעיל, נקבע בזאת כדלקמן: יש מקום למינוי נאמן זמני, מבלי לקבוע מסמרות בשאלה אם פניה של החברה הם להסדר, שיקום או פירוק.

תביעות החוב נדחו על ידי הנאמנים בהחלטות מתאריכים 28.11.18, 9.12.18 ו - 10.12.18, מהטעם שהן הוגשו באיחור ניכר, מבלי שאף צורפה להן בקשה להארכת מועד, ולאחר שכבר אושר הסדר נושים ופעילות החברה הועברה לידי הקונה.

כך בהליך הקפאת הליכים מטרת שיקומה של החברה אגב הסדר היא המטרה הראשית של ההליך, ולא פעם עסקינן בחברות אשר היכולת להפעילן במסגרת הקפאת ההליכים היא קצרת מועד ומסוכנת, דבר שמביא את הנאמן להשקיע את כל מאמציו לגבש הסדר ולאשרו במהירות האפשרית, על מנת שלא תסוכל מטרת השקום דבר שיוביל לפגיעה אנושה בנושי החברה (ר' עניין משה עמ' 5).

...

סיכויי הערעור מעבר לנדרש אוסיף, כי ממילא סיכויי הערעור במקרה זה נמוכים, ועל כן דין הבקשה להידחות גם מטעם זה. המסגרת הנורמטיבית להארכת מועד להגשת תביעת חוב מצויה בתקנה 21 (ב) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002, הקובעת: "בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת תביעות, אם שוכנע כי הנושה או בעל המניות לא היו יכולים להגיש את תביעתם במועד שנקבע". מגבלת הזמן הקבועה להגשת תביעות חוב היא מגבלה מהותית ולא טכנית, אשר הרציונל שעומד בבסיסה הוא הגברת הוודאות בהליך פשיטת הרגל או הפירוק וזכותם של כלל נושי החברה לדעת בתוך פרק זמן סביר את מצבת הנשייה והנכסים העומדים לרשות החייב ולגבש עמדתם בהמשך ההליכים (ר' רעא 1860/15 אורות העמקים בע"מ נ' מרדכי אלגבסי, עמ' 5) (להלן: "עניין אורות העמקים").

אין מקום להיעתר לבקשה בנסיבות דנן גם מפאת השלב אליו הגיעו ההליכים.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ובהתאם על מחיקת הערעור על הסף.

כך בהליך הקפאת הליכים מטרת שיקומה של החברה אגב הסדר היא המטרה הראשית של ההליך, ולא פעם עסקינן בחברות אשר היכולת להפעילן במסגרת הקפאת ההליכים היא קצרת מועד ומסוכנת, דבר שמביא את הנאמן להשקיע את כל מאמציו לגבש הסדר ולאשרו במהירות האפשרית, על מנת שלא תסוכל מטרת השקום דבר שיוביל לפגיעה אנושה בנושי החברה (ר' עניין משה עמ' 5).

תביעת החוב נדחתה כאמור על ידי הנאמנים, בשל משך האיחור הניכר בהגשתה, נוכח השלב בו נמצא הליך הקפאת ההליכים, לאחר שאושר הסדר הנושים ופעילות החברה הועברה לקונה, ובהעדר טעם מוצדק לדעת הנאמנים לאיחור האמור.

...

מעבר לנדרש אוסיף, כי ממילא סיכויי הערעור במקרה זה נמוכים, ועל כן דין הבקשה להידחות גם מטעם זה. המסגרת הנורמטיבית להארכת מועד להגשת תביעת חוב מצויה בתקנה 21 (ב) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002, הקובעת: "בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועד להגשת תביעות, אם שוכנע כי הנושה או בעל המניות לא היו יכולים להגיש את תביעתם במועד שנקבע". מגבלת הזמן הקבועה להגשת תביעות חוב היא מגבלה מהותית ולא טכנית, אשר הרציונל שעומד בבסיסה הוא הגברת הוודאות בהליך פשיטת הרגל או הפירוק וזכותם של כלל נושי החברה לדעת בתוך פרק זמן סביר את מצבת הנשייה והנכסים העומדים לרשות החייב ולגבש עמדתם בהמשך ההליכים (ר' רעא 1860/15 אורות העמקים בע"מ נ' מרדכי אלגבסי, עמ' 5) (להלן: "עניין אורות העמקים").

אין מקום להיעתר לבקשה בנסיבות דנן גם מפאת השלב אליו הגיעו ההליכים.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ובהתאם על מחיקת הערעור על הסף.