למען הסר ספק אציין, כי מצאתי לנכון לציין את השתלשלות האירועים עד כה, וזאת לאור טיעוני ב"כ הנאשם כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון ביום 15/3/21, ישיבת הטיעונים לעונש שהתקיימה בפני במעמד הצדדים, לאחר שהיתקבל תסקיר בעיניינו של הנאשם מטעם שירות המבחן, כאשר במסגרת ישיבה זו ציינה לפתע ב"כ הנאשם שבין הצדדים גובש לכאורה הסדר טיעון המאפשר קביעת טווחי ענישה לעניין תקופת הפסילה.
מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בפרק זמן זה על עבירות של נהיגה בזמן פסילה ו/או נהיגה בשיכרות ו/או סרוב למתן בדיקת שיכרות ו/או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.
...
במועד זה, הודיעה ב"כ הנאשם לבית המשפט כדלהלן: "הנאשם מבקש לחזור בו מכפירתו ולהודות בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, אבקש לציין שבאתי בדברים עם המאשימה והוסכם שאני אעתור לדחית ישיבת הטיעונים לעונש לצורך הפניית הנאשם לשירות המבחן על מנת שיתקבל תסקיר בעניינו על מנת שאני אוכל לעתור לאימוץ הרף הנמוך של הפסילה 11 חודשים כפי שהדבר הוצע לי לפני שמיעת הראיות".
בהתאם לכך, מסרה ב"כ המאשימה את תגובתה כדלהלן: "לא נתנגד לחזרה מהכפירה וככל שהנאשם יחזור בו מכפירתו, אבקש להרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, באשר להפנייתו לשירות המבחן אין לנו התנגדות בטרם יישמעו הטיעונים לעונש לעצם ההפנייה אולם עמדתנו העונשית היא להטיל על הנאשם את פסילת המינימום הקבועה בחוק שכן אנו סבורים שאין מקום להטיל עונש פחות מעונש המינימום. אנו נעתור ל- 24 חודשי פסילה".
לשאלת בית המשפט, אשר הופנתה אל ב"כ הנאשם, לצורך למה נחוצה הפניית הנאשם אל שירות המבחן, השיבה ב"כ הנאשם שלאור נסיבותיו החריגות של מרשה, היא סבורה שניתן יהיה לאזן את הענישה בעונש שיהיה נמוך מעונש המנימום בצירוף צו של"צ (ראו לענין זה עמודים 4 ו- 5 לפרוטוקול הדיון מיום 15/11/20.
המאשימה עתרה במסגרת טיעוניה להטלת פסילה שלא תפחת מפסילת המינימום, וליתר דיוק הסכימה המאשימה לאור נסיבות העניין, כי עונש הפסילה אשר יוטל על הנאשם גם לא יעלה על עונש המינימום הקבוע בחוק, כך שבסופו של דבר עתרה המאשימה להטלת פסילה בפועל של 24 חודשים, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס שיהלמו את חומרת העבירה.
לאור כל האמור לעיל, בהתחשב בחומרת המעשה, בנסיבותיו, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס בסך 1,000 ₪ וזאת לאור מצבו הכלכלי של הנאשם.
אני מורה על סיווג הפסילה באופן שיתאפשר לנאשם במהלכה לנהוג במלגזה במקום עבודתו ומתוקף תפקידו בלבד.