מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסדר טיעון: הרשעה בעבירות מרמה והתחזות לעורך דין

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

כתב האישום והסדר הטיעון הנאשם שלפני נותן את הדין בגין העבירות כדלקמן: · קבלת דבר במירמה, בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (7 עבירות); · נסיון לקבלת דבר במירמה, בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 415 סיפא, ביחד עם סעיף 25 לאותו חוק (עבירה אחת); · זיוף בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 418 סיפא לאותו חוק ( עבירה אחת); · שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, בנגוד לסעיף 420 (בנסיבות סעיף 418 סיפא) לאותו חוק (עבירה אחת); · היתחזות לעורך דין, בנגוד לסעיף 97(א) לחוק לישכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (2 עבירות); בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן (ת/1 – תיקון טכני, שלא במסגרת הסדר הטיעון, אשר בא לפרט סכומים ומועדים), בשנת 2010, קיבל הנאשם רישיון לעיסוק בעריכת דין.
· עפ"ג 25122-02-13 אביטל נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים) – עורך דין הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של גניבה בידי מורשה, לאחר שגנב מלקוחותיו, בעסקת מכר מקרקעין, סך של 360,000 ₪.
...
לאור כל האמור, דין נסיבותיו האישיות של המבקש לסגת מפני חומרת מעשיו ומפני האינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה במקרים כגון דא. (ההדגשה אינה במקור).
סיכום לאחר שבית המשפט עיין בטיעוני התביעה בכתב; שמע את טענות הצדדים על פה; עיין בחוות-הדעת; עיין במוצגים שהוגשו מטעם הצדדים; שמע דברו האחרון של הנאשם – דן את הנאשם לעונשים כדלקמן: 48 חודשים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו בתיק זה בלבד על פי רישומי שב"ס; 12 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג פשע בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז'; 8 חדשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה מסוג עוון בניגוד לחוק העונשין תשל"ז – 1977, פרק י"א, סימן ו' – ז'; 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר, והתנאי – שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לסעיף 20 או סעיף 97 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961; קנס בסך 75,000 ₪ או 300 ימי מאסר תמורתו; פיצוי למתלוננים בסך של 125,000 ₪, בקיזוז הסכומים שהופקדו עד עתה; על התביעה להעביר, בתוך 14 יום מהיום, פרטי נפגעי העבירה ואופן חלוקת הפיצוי ביניהם, למזכירות בית המשפט; הקנס והפיצוי ישולמו, כל אחד, ב- 20 שיעורים שווים ורצופים, החל מיום 15.01.22 ובכל 15 לחודש שלאחר מכן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

במסגרת הסדר טיעון, ביום 30/12/19 הנתבעים הודו בעובדות שפורטו בכתב אישום מתוקן ובית המשפט הרשיע אותם במגוון עבירות.
הנתבע 1 הורשע ב- 7 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, ב- 7 עבירות של היתחזות לעובד ציבור, ב- 3 עבירות של ניסיון לקבלת דבר בתחבולה, בעבירת ניסיון לקבל דבר במירמה ובעבירת זיוף בנסיבות מחמירות.
בעניינינו, גזר הדין של בית משפט השלום בכפר סבא בהליך הפלילי (כב' השופטת מרב גרינברג) היתייחס לחומרה המרובה שנלוותה למעשיו של הנתבע 1: "דומה, כי קשה להפריז בחומרת המעשים בגינם הורשע הנאשם, אלו שבוצעו בצוותא עם הנאשמים, ואלו שביצע לבדו. המעשים בוצעו במשך תקופה ממושכת תוך ניצול מקומם של מקצועו והאמון המלא שנתנו בו לקוחותיו, מכריו ובני משפחתו. מעשיו פגעו פגיעה קשה, לעיתים הרסנית, במתלוננים, שמם הטוב, פרטיותם, רכושם, שלוות חייהם ושלומם הנפשי והפיזי. היתנהלותו המרמתית פגעה אף בחופש הפעולה ובחופש הבחירה של הקורבנות המרומים. עוד פגעו מעשיו בחומרה בחובותיו המקצועיות כעורך דין, חובת הנאמנות ללקוחותיו, בקדושת המיקצוע ובתדמיתו. המדובר במעילה בלתי נסלחת באבני הראשה של מיקצוע עריכת הדין, ערכי הנאמנות, היושר וטוהר המידות" (עמ' 70 לגזה"ד, ש' 28-21).
...
לאחר ששקלתי את הדברים, ובנסיבות העניין, אני מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 1 פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ₪ ולתובעת 2 פיצוי בסך של 10,000 ₪.
פיצויים עונשיים בפסק הדין בעניין רע"א 9670/07 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים - 6/7/09), שאליו הפנה ב"כ הנתבעים בסיכומיו, עמד בית המשפט העליון על המקרים שבהם ראוי לפסוק פיצויים עונשיים, כדלקמן (סעיפים כ"ב-כ"ד לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין): "הפסיקה הישראלית הכירה, כמעט מראשית דרכה, באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים ... פיצויים אלה 'לא באו להשיב את מצבו של הניזוק לקדמותו. הם מעניקים לו פיצוי העולה על נזקו. הם נועדו לשקף את סלידתה של החברה מהתנהגותו של המזיק' ... ברם, 'בית המשפט לא ייטה לפסוק פיצויים עונשיים במסגרת הליך אזרחי, אלא במקרים חריגים'. בעבר נדרשתי לטעמה של הגישה המצמצמת: 'הרציונל מאחורי הפיצויים העונשיים אינו 'ריפוי' או 'תיקון', כדרך המסורתית של דיני הנזיקין, אלא עונש והרתעה. רציונל זה אינו פשוט ואינו מובן מאליו במשפט האזרחי, אך יוצדק במקרים חמורים במיוחד...'. ובמקום אחר: 'מטרתם של הפיצויים העונשיים היא להעניש את המזיק... ובמיוחד להרתיע את המזיק ואחרים... הם ניתנים ככלל בנסיבות חריגות'". ובהמשך: "כיצד משפיעה סנקציה שהושתה במסגרת הליך פלילי על האפשרות לפסוק פיצוי עונשי בהליך אזרחי? סבורני, כי אם ככלל ייפסקו פיצויים עונשיים במקרים חריגים בלבד, במקרה שנגזר עונש בהליך פלילי מדובר יהיה בחריגים שבחריגים (חריגים עד שקשה לתת להם דוגמה, ויתכן שעסקינן במקרים בהם מסיבה כלשהי לא ניתן היה להשית ענישה פלילית מספקת). הטעם לכך ברור. הרציונל לפסיקת פיצויים עונשיים 'הוא עונשי והרתעתי' ... הם 'נועדו לשקף את סלידתה של החברה מהתנהגותו של המזיק' ... ככלל, כאשר מנוהל הליך פלילי, מושגות תכליות אלה בהליך הפלילי - זהו מקומן הטבעי ואין להן מקום של ממש בהליך האזרחי. לפיכך, ככלל, פיצוי עונשי 'יוצדק במקרים חמורים במיוחד או של פגיעה קשה בזכויות חוקתיות, ויש בו כדי לחזק הרתעה יעילה בשעה שאין המשפט הפלילי חל' ... זוהי כאמור דרך המלך, ויתכנו מקרים חריגים שבחריגים בהם ניתן יהיה לפסוק פיצויים עונשיים גם לאחר ענישה פלילית. קרי, הסמכות העיונית העקרונית לעשות זאת קיימת". גישה מעט שונה ניתן למצוא בהערותיו של כב' השופט ריבלין (בעמ' 17-16 לפסה"ד): "שנית, לגבי הפיצויים העונשיים. חברי מזכיר בפסק-דינו את הגישה המסורתית המנתחת את הפיצויים מסוג זה לאור מטרות עונשיות קלאסיות. קיימות גישות שלפיהן 'הפיצוי העונשי' מעוגן במטרות 'נזיקיות' יותר, הן במישור ההרתעה היעילה הן במישור התרופתי ... ברי כי תפיסות אלה (שטרם נדונו במשפטנו) עשויות להשליך על שאלת היחס בין הסנקציה הנפסקת בהליך פלילי לבין הפיצוי 'העונשי' הנפסק בהליך נזיקי; אולם נושא זה לא התעורר בענייננו והוא יוותר בצריך-עיון. ככל שמדובר בגישה המסורתית והמקובלת המתייחסת לפיצוי העונשי במונחים של גמול, חינוך וכד', סביר לומר שהנטייה לפסוק פיצוי זה תפחת במקום שתכליות אלה מוצו בהליך פלילי שהתקיים קודם לכן. ראוי לציין עם זאת כי העובדה שנפסקו פיצויים בהליך הפלילי (לפי סעיף 77 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) אין לה נפקות של ממש לעניין פסיקת פיצוי עונשי בהליך הנזיקי, וזאת הן לאור היותה של הסמכות שבסעיף 77 הנ"ל סמכות אזרחית-בגרעינה ... הן לאור הסכומים הנמוכים שנפסקים בפועל מכוח סמכות זו (והמקרה שלפנינו יוכיח)". ב"כ התובעים הפנה מצדו למספר פסקי דין שבהם בתי המשפט מצאו לנכון לחייב בפיצויים עונשיים.
לפיכך אני מחייב את הנתבע 1 בתשלום פיצוי עונשי לתובעים בסך של 20,000 ₪.

בהליך ערעור פלילי גזר דין (עפ"ג) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

המערער הורשע, על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו, בשבע עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא בחוק העונשין, התשל"ז – 1977 [להלן: "חוק העונשין"]; עבירה אחת של ניסיון לקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא ביחד עם סעיף 25 בחוק העונשין; עבירה אחת של זיוף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 סיפא בחוק העונשין; עבירה של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 420 בחוק העונשין; ושתי עבירות של היתחזות לעורך דין, לפי סעיף 97(א) בחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961 [להלן: "חוק לישכת עורכי הדין"].
הצדדים הודיעו, כי הסדר הטיעון מותנה בהפקדת הסך כאמור, ופרשת העונש נדחתה למועד אחר.
...
כערכאת ערעור, איננו מוצאים צורך להכריע בענין זה, שכן בסופו של דבר השאלה העיקרית שיש לבחון בערעור על עונש הינה הלימת העונש למעשי העבירות בנסיבותיהם ולמידת אשמו של הנאשם.
בנותננו דעתנו למעשי המערער; לעבירות בהן הורשע; להיקף המעשים והימשכותם; לסכומי הכסף המצטברים שהוא גבה שלא כדין; להודאת המערער; לעונשים שהוטלו במקרים הדומים במאפייניהם המרכזיים לענייננו; לחלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות ועד היום; לנסיבות המערער; למאמצים שהוא עשה לפצות את נפגעי העבירות; לסכום הכסף שהופקד לטובת פיצוי נפגעי העבירות ולסכום הכסף הנוסף שהמערער מעמיד לטובת פיצוי נפגעי העבירות; ולעמדה העונשית שהתביעה הסכימה להציג במקרה שהמערער היה מפקיד סך של 100,000 ₪ לפיצוי נפגעי העבירה; נראה לנו שתקופת המאסר בפועל שהושתה על המערער גבוהה מהראוי וכך גם סכום הקנס.
בשולי הדברים נאמר, כי לא מצאנו טעם לפגם בכך שבית המשפט לא מצא לנכון לקבל על המערער תסקיר של שירות המבחן.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הנאשם 3 (להלן גם – הנאשם), יליד שנת 1975 (כבן 48), הודה בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון ובהתאם לכך הורשע ביום 4.1.2023 בעבירת מירמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין או החוק), בעבירת תחבולה, לפי סעיף 416 בחוק העונשין ובעבירת מירמה במס הכנסה, לפי סעיף 220(5) בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש).
בתוך כך, בשנת 2017, התעוררו חשדות בקרב גורמים משפטיים בערייה כי הנאשם 3 פועל בנגוד לחוק בכך שהוא מתחזה לעורך דין ומנסה להשפיע שלא כדין על עובדי הערייה ולהטות את שיקול דעתם במספר תיקים.
עבירת תחבולה ("עבירות מול לקוחותיו של נאשם 3"): בעיניין עבירת מירמה והפרת אמונים ועבירת תחבולה נטען, כי במסגרת פעולותיו של הנאשם 3 לגיוס לקוחות, הוא ניצל במכוון במספר הזדמנויות את סברתם המוטעית של לקוחות פוטנציאליים שונים כי הוא עורך-דין, משפטן או מהנדס.
...
עם זאת, מקובלת עליי עמדת המאשימה כי מאחר שכל אחת מהעבירות מבוססת על מסכת עובדתית שונה, יהיה זה נכון לקבוע שלושה מתחמי ענישה נפרדים, אף אם בעת קביעת העונש, תיקבע חפיפה מסוימת בין המתחמים.
הערעור נדחה (עפ"ג (מחוזי ירושלים) 28691-11-17 מיום 18.3.2018); (4) ת"פ (שלום ירושלים) 11468-10-15 מדינת ישראל נ' חמורי (7.1.2019) – הרשעה על-פי הודאה במספר עבירות מרמה והפרת אמונים.
"כך במיוחד כאשר מדובר בנאשמים שונים המורשעים בגדרה של אותה פרשה, אז מקבל עיקרון זה משנה תוקף" (ע"פ 27/17  בסל נ' מדינת ישראל (12.12.2017)‏‏, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 11 והפסיקה שם).

בהליך רשות ערעור פלילי (רע"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום הרשיע את המבקש במיוחס לו בכתב האישום המתוקן בשנית על סמך הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.
לעבירת קבלת דבר במירמה באמצעות היתחזות לעורך דין חומרה יתרה.
...
אקדים ואומר כי לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה למינוי סנגור, וזאת בין היתר לנוכח העובדה שהמבקש היה מיוצג בהליכים קמא ועיקר טענותיו המועלות כעת נידונו והוכרעו על ידי הערכאות קמא.
בהקשר זה מקובלת עליי הקביעה כי לא קיימים שיקולי שיקום משמעותיים המצדיקים הקלה נוספת בעונש, וודאי שלא סטייה לקולה מהמתחם.
סיכומו של דבר, בדין החמיר בית המשפט המחוזי בעונשו של המבקש.
אף בשים לב לנסיבותיו האישיות, לא מצאתי טעם המצדיק התערבות בעונשו, לא כל שכן במסגרת "גלגול שלישי". אשר על כן, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו