הסדר טיעון: הודאה בעובדות כתב האישום ועונש על תנאי

במסגרת הסדר טיעון ועל יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע הנאשם בקשירת קשר לעשות פשע – עבירה לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין התשל"ז – 1977; (להלן: חוק העונשין), ניסיון פירוק חלקים ברכב – עבירה לפי סעיף 413ד (ב) + 25 בחוק העונשין; כניסה לישראל שלא כדין – עבירה לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב – 1952.

טענות הצדדים לעונש ב"כ המאשימה, עו"ד אינארה פרז, עתרה בטיעונים לעונש בכתב לקבוע מיתחם עונש אחד הולם לעבירות בהן הורשע הנאשם כך שנוע בין 9 ל- 18 חודשי מאסר בפועל, וביקשה למקם את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של המיתחם, ולהטיל עליו בנוסף מאסר על תנאי מרתיע, קנס ופצוי למתלונן.

לצורך בחינת מקרים שעניינם דומה יותר למקרה הנידון בו העבירות בעלות אופי ייחודי, נפנה למשל, לת"פ (שלום ב"ש ) 32523-01-21 מדינת ישראל נ' צאנע (ניתן ב 15.7.21) שנסיבותיו חמורות מהמקרה הנידון, קבע בית המשפט מיתחם עונש בין 19 ל 37 חודשי מאסר בפועל, בנסיבות בהן הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בבצוע שלוש עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע; חמש עבירות של פירוק חלקים מרכב ; שלוש עבירות גניבה והחזקת נכס חשוד כגנוב.

...

על כן המדובר בשוק מוגבל בהיקפו, ייעודי באופיו, ובכך נלמדת אבחנה של ממש מעניינם של נאשמים המורשעים בעבירות זהות ואשר עניינם בפירוק אקראי או בגניבה אקראית של פריטים בכלי רכב מזדמנים חונים".

באותו עניין נדרש בית המשפט המחוזי, לשתי פריצות שבוצעו בדרך לא מתוחכמת, ניפוץ חלון הרכב וגניבת תיק ומעיל מרכב אחד, ומרכב שני לא הספיק הנאשם לגנוב נוכח שעוברי אורח הבחינו בו. בית המשפט המחוזי בדבריו ציין: "סבורים אנו כי מתחם הענישה ההולם כל אחת מהעבירות בהן הורשע המשיב נע בין 6 חודשי מאסר ל-12 חודשי מאסר. סבורים אנו כי לעובדה שבאישום שצורף לא נגנב דבר – לאחר שעוברי אורח הפריעו למשיב במעשיו – יש ליתן ביטוי במסגרת הענישה בתוך המתחם". מכלל הדברים האמורים, ומשנמצא כי מידת פגיעתו של הנאשם בערכים המוגנים הינה גבוהה, ולאחר שנתתי דעתי למדיניות הענישה הנוהגת בכלל בעבירות רכב לצד מכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, והגם שנתתי דעתי למתחם העונש לו עתרה התביעה, סבורני כי מתחם העונש ההולם את מכלול מעשי הנאשם במקרה לפניי, צריך וינוע בין 10 ל – 24 חודשי מאסר בפועל.

בנוסף יש להביא בחשבון את מקומם של שיקולי הרתעת היחיד והרבים ביחס לעבירות מסוג זה. אשר לעתירת המאשימה לפיצוי משמעותי למתלוננת הרי שמעבר לנזק החומרי שנגרם לרכבה נוכח ניסור באגזוז הרכב, יש מקום לפיצוי נוכח הפגיעה בתחושת הביטחון האישי שלה כמו גם עוגמת הנפש והטרדה שנגרמה לה. סוף דבר לאחר שקלול מכלול השיקולים הנדרשים לבחינת עונשו של הנאשם אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס. 8 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע, משך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר.

אפנה לבחון ענישה נוהגת רלוואנטית לקביעת מיתחם העונש ההולם בשינויים המחוייבים לחומרה וקולה: ברע"פ 10232/17 ראובן נ' מדינת ישראל (14.3.2018) נדון נאשם שהורשע, במסגרת הסדר טיעון על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של תקיפה סתם, בכך שלאחר משחק כדורגל בו צפה הוא השליך כוס עם קוביות קרח שפגעו באחד מחברי צוות שופטי המשחק.

בית המשפט השלום קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, וגזר על הנאשם מאסר על תנאי לצד ענישה נילוות לאור תסקירו החיובי שהמליץ על אי הרשעה, עברו ההתנדבותי במשטרת ישראל וחומרת העבירה בנסיבותיה.

...

ואולם, כפי שעתרה המאשימה, אף אני סבורה כי נכון לגזור את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם.

משכך, ובשל גילו המבוגר של הנאשם, אני סבורה כי נכון להשית על הנאשם עונש צופה פני עתיד מתון, בתחתית מתחם הענישה.

נוכח כל האמור לעיל החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר מותנה למשך חודשיים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת אלימות, לרבות איומים, למשך שנתיים מהיום.

בפתח משפטו הודה הנאשם בעובדות כתב האישום והורשע על פיו והופנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן, כאשר המאשימה לא היתנגדה לעצם הפניית הנאשם תוך שהבהירה שהמלצות התסקיר אינן מחייבות אותה ועמדתה לעונש של מאסר בפועל.

ת"פ (מחוזי חיפה) 45561-07-21 מדינת ישראל נ' טחימר (17.3.2022) - הנאשמים הורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן, בבצוע עבירות נשק (נשיאה והובלה) - הנאשם 1; סיוע לעבירות נשק (נשיאה והובלה) - הנאשם 2, וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - שני הנאשמים.

בשים לב לכל האמור אני קובעת שמיתחם העונש ההולם את נסיבות העבירות בהן הורשע הנאשם ובשים לב למדיניות הענישה הנוהגת והתיקון לחוק העונשין, אני קובעת שמיתחם העונש ההולם נע בין עונש של 14 חודשי מאסר בפועל ברף התחתון לבין עונש של 30 חודשי מאסר בפועל הרף העליון בנוסף לענישה נלווית של מאסר על תנאי מרתיע וכן קנס כספי שיש בו גם לגלם שקולי הרתעה בצורה משמעותית.

...

העבירה אותה עבר הנאשם מצדיקה ענישה מרתיעה, יחד עם זאת בשל שיקולי שיקום אני סבורה שיש לחרוג ממתחם הענישה וממדיניות הענישה.

לפיכך, אני סבורה שהמלצת שירות המבחן מבוססת דיה ואני נעתרת לה. עוד אוסיף, שהנאשם שהה תקופה ארוכה בתנאים מגבילים, דבר אשר כשלעצמו מהווה אף הוא שיקול במסגרת השיקולים לגזירת העונש.

אשר על כן, במכלול השיקולים לקולה ולחומרה אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר אותם יישא הנאשם בדרך של עבודות שירות במרכז קהילתי דרוזי בעיר שפרעם.

רקע כללי: הנאשם הורשע – במסגרת הסדר טיעון דיוני ועל יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק שבכותרת (להלן – התיק העקרי) ובעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 77148-01-23 (להלן – התיק המצורף) – בבצוע שתי עבירות של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, לפי הוראות סעיף 7(א) יחד עם סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן – פקודת הסמים המסוכנים), וכן בעבירה נוספת של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, לפי הוראות סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

עם זאת, והגם שב"כ המאשימה ציינה כי יש למקם את הנאשם בתחתית מיתחמי העונש ההולמים, נוכח היצטברות התיקים ומכלול הנסיבות עתרה להשתת 9 חודשי מאסר, לנשיאה בדרך של עבודות שירות, לצד ענישה נלווית בדמות מאסר על תנאי, קנס כספי מתון וחילוט הכסף המזומן בסך של 2,150 ₪, אשר נתפס ברשות הנאשם כאמור בהודעה שבסיפא לכתב האישום המתוקן בתיק העקרי.

...

בהתחשב בכל האמור אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין חודשיים מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל.

נסיבות אלה – בצירוף הצהרת הנאשם בבית המשפט – אכן מלמדות על רצונו של הנאשם לשנות את כיוון חייו ולהתרחק מדרך העבירה; כאשר תקוות בית המשפט היא כי הנאשם אכן יעמוד בהצהרתו זו. בנסיבות אלה אני קובע אפוא כי יש לגזור את עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחם העונש ההולם.

סוף דבר: אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (א) חודשיים מאסר בפועל.

רקע כללי: הנאשם הורשע – על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום, שניתנה במסגרת הסדר טיעון – בבצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין, לפי הוראות סעיף 12ב2(א)(2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952.

ב"כ המאשימה הודיעה כי עמדת המאשימה היא להשתת ענישה שתכלול מאסר על תנאי, קנס גבוה והתחייבות.

עיקר טיעוני הצדדים: בטיעוניה לעונש עמדה ב"כ המאשימה על עובדות כתב האישום, בהן הודה הנאשם, והטעימה את הערכים החברתיים, הנפגעים כתולדה מבצוע עבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי – ובהם ההגנה על זכות המדינה לקבוע את זהות הבאים בשעריה וכן ההגנה על רבונות המדינה ומניעת הסיכון הבטחוני הנגזר מעצם הכנסת גורמים בלתי מורשים למדינה.

נוכח הנסיבות המקילות, שבהן בוצעה כאמור העבירה דנא, על פני הדברים התנאי השני שנקבע בהילכת כתב מיתקיים, שכן בנסיבות העניין ניתן לוותר על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

...

בית המשפט נעתר לבקשת הצדדים והורה על קבלת תסקיר שירות המבחן, תוך הבהרה שאין בהחלטה משום קביעה באשר לעונש הראוי במקרה זה. עיקר תסקירי שירות המבחן: תסקיר שירות המבחן (מיום 11.07.2023) מפרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם, יליד שנת 1964 (בן 59 שנים כיום).

אשר על כן – ובהתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני מורה בזה על ביטול ההרשעה בדין וגוזר על הנאשם, ללא הרשעה, את העונשים הבאים: (א) התחייבות להימנע במשך שנה מהיום מהעבירה אותה ביצע הנאשם, על סך 5,000 ₪.