הסדר טיעון ללא הרשעה בעבירת חבלה חמורה

גזר דינו של בית המשפט המחוזי המשיב הורשע בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

בטיעוניה לעונש, המערערת הפניתה תחילה לעברו הפלילי של המשיב, הכולל הרשעה משנת 2017 בעבירה של חבלה חמורה ופציעה בנסיבות מחמירות בגינה הוטל עליו עונש מאסר על תנאי בר הפעלה; וכן והרשעה משנת 2010 בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, היזק לרכוש, תקיפה וניסיון תקיפה סתם בנסיבות מחמירות.

...

דיון והכרעה אקדים ואומר, כי אני סבור שיש לקבל את הערעור, וכך אציע לחברי וחברתי.

יוצא אפוא, כי משבית המשפט המחוזי ביקש להעניק למשיב "הזדמנות נוספת", הוא גזר עליו עונש הסוטה לקולה, באופן בולט וברור, מן הענישה הראויה וההולמת בגין מעשיו.

סיכומו של דבר, יש כאמור לקבל את הערעור.

הנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 וסעיף 335(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן- "החוק").

עוד לחובתו רישום ללא הרשעה בעבירת רכוש בבית המשפט לנוער בהיותו בן 16, בגינה הוטל עליו צו של"צ. מבחינה תעסוקתית, מאז סיום לימודיו עבד באופן בלתי סדיר לתקופות קצרות, כיום ומזה כארבעה חודשים עובד כמפעל בתחום המזון כעובד ייצור.

...

בית המשפט העליון קבע כי "העובדה שהמערער היה תחת השפעת אלכוהול, אין בה כדי להפחית מחומרת מעשיו, ואולי אף להיפך", ערעורו נדחה; בת"פ (מח' ת"א) 23649-06-21 מדינת ישראל נ' ליפובצקי (14.12.21), הורשע הנאשם בעבירה של חבלה בנסיבות מחמירות.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 20 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו 21.9.21 ועד ליום 18.1.22.

אני מורה על הפעלת תנאי בן שלושה חודשים שניתן בת"פ (שלום ראשל"צ) 51235-02-18 בחופף למאסרו.

כתב האישום וההליכים הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירת תקיפה ע"י שניים או יותר, לפי סעיף 379 + 382(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין).

במקרה זה תקף הנאשם את המתלונן על רקע ויכוח בסופר, נגח בראשו ובעט בגופו וגרם לו פצע פתוח במצח; ע"פ 47734-01-17 שרעבי נ' מדינת ישראל (16.5.2017), בו נידון נאשם לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות בשל עבירה של חבלה חמורה, בכך שהיכה בפניו של המתלונן וגרם לשבר באפו; עפ"ג 42992-03-18 מדינת ישראל נ' ברכה (29.4.2019), בו נידון נאשם לארבעה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות לאור הרשעתו בעבירה של חבלה חמורה בכך שהיכה את המתלונן במכת אגרוף בפניו וסטר לו; עפ"ג 21185-12-18 אמיר סעד נ' מדינת ישראל (3.1.2019), בו הוטלו על נאשם שלושה חודשי מאסר בעבודות שירות בשל הרשעה בעבירה של חבלה חמורה.

...

אכן, הנאשם לא עבר הליך טיפולי כלשהו ואף לא התבקש תסקיר ואולם בעניין זה מקובלת עלי טענת הסנגורית לפיה על רקע פרק הזמן הארוך הנדרש לקבלת תסקיר בימים אלו (כשמונה חודשים) אפשר שפניה לאפיק זה הייתה משיגה תוצאה הפוכה, שכן גיוסו היה נדחה לתקופה ארוכה עוד יותר ואפשר שלאחר סיום ההליך (אף בתוצאה מיטיבה) לא היה מתאפשר הגיוס בשל גילו.

כך או כך, לדידי, אף בהיעדר תסקיר וללא הליך טיפולי, ניתן להגיע למסקנה לפיה מדובר במעידה חד פעמית ובאירוע שאינו מאפיין את התנהלות הנאשם וזאת לאור הגיל הצעיר; העבר הנקי; היעדר תיקים נוספים; ההרתעה שהשיג ההליך הפלילי; וקבלת אחריות.

סיכומו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים, הן לקולה והן לחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר על תנאי למשך 4 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור במשך שנתיים כל עבירת אלימות פיזית כלפי אדם.

פסקי דין נוספים אליהם הפניתה התביעה אינם רלוואנטיים לענייננו ואינם מתאימים לעתירתה העונשית: בת"פ 26045-11-20 גזר הדין ניתן במסגרת הסדר טיעון "סגור"; בת"פ 27555-03-19 נקבע מיתחם ענישה שתחתיתו בשמונה חודשי מאסר בפועל; בת"פ 47763-03-18 נקבע מיתחם שתחתיתו בעשרה חודשי מאסר בפועל, אך זאת בגין ארוע חמור יותר בו היכו ארבעה נאשמים במתלונן בארוע שהוגדר כ"ברוטלי וחסר רסן", וכלל בין השאר שימוש במקלות וכיסאות בארוע ממושך וחד צדדי לחלוטין; בת"פ 7614-09-21 נקבע מיתחם שתחתיתו בעשרה חודשי מאסר, אך דובר שם בגבר שתקף קשות אשה והוא הורשע בעבירה חמורה יותר - חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

...

שנית, סבורני כי המעשים המיוחסים לנאשם – בעיקר בשל תוצאתם הקשה, הביצוע בצוותא וההשלכות על המתלונן - חמורים במידה שמחייבת הרשעה מבחינת האינטרס הציבורי.

שלישית, הנאשם הצביע על חשש שייפגעו סיכוייו לקבל קביעות במקום עבודתו אם יורשע, אך סבורני כי אין בדברים לבסס נזק קונקרטי (מונח שפורש בפסיקה בצמצום רב) בדרגה המצדיקה ביטול ההרשעה.

לאור האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה.

...