ביום 26.10.17 הגישו הצדדים לתיק ביהמ"ש קמא הודעה מוסכמת בדבר הגעתם להסדר טיעון חלקי, לפיו המאשימה תבקש למחוק את הנאשמים 3-5 מכתב האישום המתוקן, המערערת והנאשם 2 יודו בכל המיוחס להם בכתב האישום המתוקן והצדדים יטענו באופן חופשי בסוגיית ההרשעה / אי ההרשעה של המערערת והנאשם 2.
באשר לטענה בדבר העדרו של עבר פלילי למערערת, ביהמ"ש קמא ציין כי זה מכבר נקבע שעבירות תיכנון ובניה מבוצעות בד"כ ע"י מי שאין לחובתם עבר פלילי, והפנה להסדר טיעון שהושג עם המערערת בקשר לעבירה אחרת שעניינה הפרת תנאי רישיון עסק.
...
בפתח דבריי אציין, כי לא מצאתי שנפלה כל שגגה בפסק דינו של ביהמ"ש קמא, וכי מקובלת עלי הדרך בה הלך על העוגנים אשר שימשו אותו.
מאליו ברור כי אין די בהעלאת טיעון כאמור בלבד, כדי לקבוע ממצא עובדתי אשר ניתן לסמוך עליו קביעה כלשהי בהיבט זה.
בנסיבות העניין, מקובלת עלי קביעתו של ביהמ"ש קמא ביחס לחומרת העבירות שביצעה המערערת, באופן שבו היא אינה חוצה את המשוכה הראשונה המצטברת של הלכת כתב בדבר חומרת העבירה.
סוף דבר – מכל הטעמים שלעיל, לא מצאתי כל שגגה בהחלטת בית המשפט קמא שיש להתערב בה.
הערעור נדחה.