הסדר טיעון דיוני: הרשעה בריבוי עבירות איומים והטרדה

כתב האישום ביום 27.1.2021 הורשע המערער, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בסדרת מעשי סחיטה באיומים אשר בוצעו באופן שיטתי כלפי מספר רב של אנשים ובכמה עבירות נילוות.

בשל מעשי העבירה האמורים והעבירות הנילוות, הורשע המערער בסחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (ריבוי עבירות); סחיטה באיומים, עבירה לפי סעיף 428 סיפא לחוק (ריבוי עבירות); התפרצות וגניבה ממקום מגורים, עבירה לפי סעיפים 406(ב) ו-405(ד) לחוק (ריבוי עבירות); פגיעה בפרטיות (הטרדה אחרת), עבירה לפי סעיפים 2(1) ו-5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (ריבוי עבירות); ונהיגה ללא רישיון, עבירה לפי סעיפים 10 ו-62(1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

הלכה היא עמנו כי ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית, אלא בנסיבות בהן גזר הדין מגלה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת או במקרים חריגים בהם נפלה טעות מהותית בגזר הדין (ראו, מני רבים: ע"פ 2092/21 לוז'קין נ' מדינת ישראל, פסקה 32 (30.10.22); ע"פ 2260/22 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (18.7.2022); ע"פ 5262/21 אבו סבילה נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (16.5.2022); ע"פ 8172/21 חג'אזי נ' מדינת ישראל, פסקה 14 (15.5.2022)).

...

יחד עם זאת, סבורני כי מכלול נסיבותיו של המקרה שלפנינו מוביל למסקנה שהפעלת כל המאסרים-על-תנאי לריצוי במצטבר מחמירה עם המערער יתר על המידה.

טענת המערער בדבר אכיפה בררנית, דינה להידחות.

לצד זאת, לנוכח המאסר הממושך – בן 10 שנים – שהושת על המערער, ולאור מכלול הנסיבות, סבורני כי נכון היה שלא להוסיף אליו את המאסרים על-תנאי לתקופות קצרות שהיו תלויים ועומדים נגדו.

הנאשם הודה בהתאם להסדר טיעון דיוני בעובדות שני כתבי אישום מתוקנים והורשע בריבוי עבירות איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין) ובהטרדה באמצעות מתקן בזק, ריבוי עבירות לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן: חוק התיקשורת).

...

לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, במידת הפגיעה בערכים המוגנים שהיא בינונית – גבוהה ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 18-8 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

בסופו של דבר, סבורני כי תוצאה של סיום ההליך בעונש חינוכי שיקומי אינו עולה בקנה אחד עם עיקרון ההלימה המחייב ענישה ממשית ואלמלא הנאשם היה משתלב בהליך טיפולי בעל פוטנציאל שיקומי העונש היה חמור ובהרבה.

תוצאה לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן: 5 חודשי מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 14.3.2023 הנאשם יתייצב ביום 3.7.2023 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול או שימוש בסמים, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.

הנאשם הודה בהתאם להסדר טיעון דיוני בעובדות שני כתבי אישום, האחד מתוקן והורשע בריבוי עבירות איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין), בריבוי עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן: חוק התיקשורת), בריבוי עבירות של הפרת צו שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין ובהפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

...

לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, במידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם הענישה ביחס לכתב האישום בתיק העיקרי 14-6 חודשים ובתיק המצורף 18-8 וענישה נלווית.

טענת ההגנה לפיה חטא שירות המבחן בתפקידו להידחות ואין לה על מה שתסמוך.

תוצאה לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס. 3 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירות אלימות מסוג עוון לרבות איומים, הפרות צווים שיפוטיים והטרדות באמצעות מתקן בזק.

כתב האישום המתוקן והסדר הטיעון ביום 28.2.22 הורשע הנאשם על פי הודאתו בכתב אישום שתוקן בהתאם להסדר טיעון דיוני בת"פ 2170-05-21.

בין היתר כתב: "היזדמנות אחרונה יש לך לפני שהכדור מתחיל להתגלגל ואני נשבע לך שהכדור יגיע מכל כיוון ויהיה מאוחר מדי..."; "תפגעי בי עם הילדים אני אפגע לך בחברות שלך... תעשי חישוב מסלול כי אני שם זין עלייך..."; "תלחמי בי עם הדבר הכי יקר לי אני אחריב לך את השם וכבוד המעפן שלך י'מסכנה, זונה!!!"; "התחתנתי עם השטן בכבודו ובעצמו.. ידעתי שהנשמה שלך שחורה...". בגין מעשים אלה הורשע הנאשם בריבוי עבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק, לפי סעיף 30 בחוק התיקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982, ובעבירת איומים, לפי סעיף 192 בחוק העונשין.

...

בהתחשב במכלול הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, הערכים החברתיים שנפגעו, מידת הפגיעה בערכים אלה ומדיניות הענישה הרווחת, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר משמעותי שניתן לרצות בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל.

בסופו של דבר, חרף רצון מילולי לעשות כן, הנאשם לא השתלב בטיפול ולפיכך גם לא ניתן להצביע על הפחתה בסיכון.

סיכומם של דברים, בשים לב לעמדת המאשימה מצאתי לקבוע את עונשו של הנאשם בחלקו התחתון של מתחם הענישה ואני גוזרת עליו את העונשים הבאים.

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון דיוני, בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק (ריבוי עבירות) לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב – 1982, איומים (ריבוי עבירות) לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: החוק) ובעבירה של תקיפת בת זוג לפי סעיף 382(ב) לחוק.

...

בהינתן כך, ולאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, לא מצאתי בהינתן נסיבות ביצוע העבירות והחומרה אותה קבעתי כי תיק זה מצדיק סטייה כה מהותית ממתחם העונש ההולם אליבא דסעיף 40ד לחוק העונשין, בדמות צו של"צ. אינני סבור כי ענישה בדמות צו של"צ הולמת את מעשיו של הנאשם, משלוח של כ- 3000 הודעות טקסט ועשרות רבות של הודעות קוליות ושיחות, מגדפות ובעלות תוכן מאיים קשה, לצד תקיפת המתלוננת שבעבר.

אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 7 חודשי מאסר, ללא ניכוי ימי המעצר, שירוצו בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה שהוגשה לתיק.

אני מחייב את הנאשם בהתחייבות כספית ע"ס 4000 ₪ למשך 3 שנים מהיום, והתנאי שלא יעבור כל עבירת אלימות או איומים או עבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.