הנאשם הודה בהתאם להסדר טיעון דיוני בעובדות שני כתבי אישום מתוקנים והורשע בריבוי עבירות איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין) ובהטרדה באמצעות מתקן בזק, ריבוי עבירות לפי סעיף 30 לחוק התיקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–1982 (להלן: חוק התיקשורת).
מכאן, המליץ שירות המבחן על ענישה טיפולית בדרך של הטלת צו מבחן למשך שנה, במהלכו הנאשם ימשיך את הטיפול שהחל במרכז "דולב", ענישה קונקרטית בדמות צו של"צ ובהתאם גיבש תכנית בהקף של 140 שעות, וכן הטלת מאסר על תנאי.
המאשימה מסכימה כי יש מקום לחרוג ממיתחם העונש ההולם אך אי אפשר להיתעלם מחומרת העבירות וכבר נקבע לא אחת בפסיקה כי שקולי שקום אינם חזות הכל.
עוד טען כי ישנו ממד חומרה מופחת שכן האיומים לא הושמעו פנים מול פנים, אלא נשלחו בהודעות ואין כל טענה לפיה נהג הנאשם באלימות פיזית כלפי המתלוננת.
...
לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, במידת הפגיעה בערכים המוגנים שהיא בינונית – גבוהה ובמדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בין 18-8 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.
בסופו של דבר, סבורני כי תוצאה של סיום ההליך בעונש חינוכי שיקומי אינו עולה בקנה אחד עם עיקרון ההלימה המחייב ענישה ממשית ואלמלא הנאשם היה משתלב בהליך טיפולי בעל פוטנציאל שיקומי העונש היה חמור ובהרבה.
תוצאה
לאור כל האמור אני גוזרת על הנאשם את העונשים שלהלן:
5 חודשי מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 14.3.2023 הנאשם יתייצב ביום 3.7.2023 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס. הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול או שימוש בסמים, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.
