הסדר טיעון בתיק תעבורה: תיקון כתב אישום, הודאה, עתירה לעונשים

הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טעון, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, בנגוד לסעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה.

כמפורט בכתב האישום המתוקן, ביום 29/5/19, הנאשם שימש כמורה לנהיגה הממונה על הרכב כהגדרתו בסעיף 64ב(א)(1) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961, ברכב נהגה תלמידה כאשר הנאשם ישב לצידה והדריך אותה, בעודם נוסעים בכביש 20 מכיוון דרום לצפון בואכה מחלף שבעת הכוכבים בנתיב הימני ביותר המיועד לפניה ימינה בלבד, הורה הנאשם לתלמידה "ממשיכים ישר לפיתוח", התלמידה החלה לסטות אל עבר הנתיב השמאלי כאשר בנתיב השמאלי נסע מאחורי רכב הנאשם רכב מסוג לקסוס לבן, משהבחין הנאשם כי חזית רכב הלקסוס קרבה אל דופן שמאל של רכבו אחז הנאשם בהגה והסיטו לימין בחדות בניסיון לשוב לנתיב הימני וחסם את דרכו של רוכב האופנוע המנוח חגי יצחק נדלר ז"ל, אשר נסע בנתיב הימני מאחורי רכב הנאשם ובמהירות של 126 קמ"ש, כתוצאה מכך היתנגש המנוח עם חזית האופנוע ברכב הנאשם, מותו של רוכב האופנוע המנוח נקבע במקום.

יש לציין כי בתחילה, כפר הנאשם באחריותו לגרם התאונה ולמותו של המנוח, היתקיים דיון הוכחות ולאחר הליך גישור בפני כבוד השופטת ציפורה משה, הציגו הצדדים, הסדר טיעון בתיק במסגרתו הוגש כתב האישום המתוקן, הצדדים עתרו במשותף לעונש של מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות כאשר המאשימה עתרה ל 9 חודשי מאסר ואילו ההגנה טענה באופן חופשי לעניין תקופת המאסר.

...

בית המשפט העליון קבע: "... צדקו הערכאות הקודמות משלא נעתרו לבקשה שעניינה סיווג עונש הפסילה, וקבעו, כי יש להעדיף במקרה דנן את אינטרס ההרתעה על פני עניינו הפרטי של המבקש." הנאשם עתר לסווג את פסילת רישיון הנהיגה באופן בו הוא יוכל להמשיך וללמד נהיגה בזמן שהוא פסול מלנהוג, בית המשפט הפך והפך ולא מצא כיצד ניתן להיעתר לבקשתו זו שהרי ככל שימצא בית משפט להיעתר לבקשה לסווג רישיון נהיגה בכל אופן שהוא, יעשה זאת באופן חריג וגם אז באופן הגיוני ולוגי, לדוגמה כאשר עבירה נעברה בנהיגה על רכב דו גלגלי וקיימות נסיבות מצדיקות יהיה זה הגיוני לסווג רישיון נהיגה לרכב פרטי שכן הנהג מבצע העבירה כשל בנהיגה בסוג אחר של רכב ולא בסוג אליו מבוקש הסיווג, במקרה זה הנאשם כשל בעת שלימד נהיגה, לפיכך לא ברור כיצד ניתן לסווג את הפסילה באופן שיוכל להמשיך וללמד נהיגה עת כשל בדיוק בכך, זאת ועוד, כיצד ניתן ללמד נהיגה בו בזמן שהמורה בעצמו פסול מלנהוג וזאת מעבר לשאלות הטכניות של הבאת הרכב, תפעול הרכב וכיוצא באלו.

ראוי לזכור שהמדובר במורה לנהיגה שתלמיד מצוי תחת חסותו ועל כן מוטלת עליו אחריות רבה לוודא שהנעשה על ידי התלמיד תואם את החוק, כפי שציין השופט ד' לוין ברע"פ בזק הנ"ל:ב "מורי הנהיגה היוצאים לדרך כשתלמיד נוהג ברכבם, יתרון להם על בעל רכב בדרך כלל, ובשניים:ו האחד- כלי הרכב מצוייד במערכות כפולות הנותנות בידי מורה הנהיגה את יכולת התגובה העצמית המיידית לסיכול עבירת תנועה באיבה. השני- מורה הנהיגה, כמצופה, אמור להיות בעל ידע וכישורים העולים על הממוצע, ובתור שכזה הוא חייב להצטיין בראייה חדה ואחראית על דרך נהיגת תלמידו." לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי יש לכבד את הסדר הטעון שבין הצדדים ואני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: אני דן את הנאשם ל-6 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, על פי האמור בחוות דעת הממונה על עבודות השירות במרכז למורשת המודיעין בשד' יריב אהרון רמת השרון.

אני דן את הנאשם ל-6 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

רקע הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירות כדלקמן: שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) בחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק").

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שלפיו הנאשם הודה והורשע בכתב האישום המתוקן.

גזר דין שניתן בעיניינו של הנאשם ביום 14.10.20 בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה בתיק פל"א 10064-06-19 (ת/3) (להלן: "תיק התעבורה") – ממנו עולה שהנאשם הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות תעבורה, ונדון לעונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 8 חודשים, הפעלת עונש מאסר מותנה של 6 חודשים בחופף לעונש המאסר שהוטל עליו.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד גיל גבאי, הנאשם מרצה כיום עונש מאסר בגין עבירת תעבורה, ועתירת המאשימה לחפוף חלק מסוים של המאסר, ראויה.

...

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש בחלקו הנמוך של מתחם העונש ההולם, אם כי לא בתחתית המתחם.

בכל הנוגע לסוגיית חפיפת או הצטברות עונש המאסר שמוטל בתיק זה ביחס לעונש המאסר של 8 חודשים שבו נושא הנאשם כעת בגין תיק התעבורה, סבורני כי יש להורות כי 6 חודשים יהיו במצטבר, והיתרה בחופף לעונש המאסר הנוכחי.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 46 חודשי מאסר בפועל אשר מניינם מיום מעצרו 15.8.20.

כללי הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בבצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז -1977 (להלן: "החוק") ועבירת תקיפת בן זוג, עבירה לפי סעיף 382(ב)(1) +379 לחוק.

מעובדת כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 30/07/17, בשעה 20:00 או בסמוך לכך, יצא הנאשם מהרכב בו ישב יחד עם ארוסתו, הגב' עדי שוקרון (להלן: "המתלוננת"), לאחר שזו יצאה ממנו, תפס בידה ואמר לה: "שאלוהים ישלם לך על כל מה שאת עושה לי". בהמשך, משנכנסה המתלוננת לרכב עם 3 אחרים, ניגש הנאשם לרכב ואיים על הנהג בכך שאמר לו: "אם תיקח אותה אני אזיין אותך". נוסף על המתואר, החל מיום 30/07/17 בשעה 22:11 ועד ליום 31/07/17 בשעה 17:25 או בסמוך לכך, איים הנאשם על המתלוננת במסרונים בכך שכתב לה: "עבר שעה 8 לא קבלתי כלום תשמרי על עצמך ובמיוחד תהיי זהירה אם אחד הידידים שלך צפי פגיעה", "מאחל לך מוות אני לא סולח ולא יסלח לך בחיים שלי, עוד תצטערי על הכל אני מבטיח לך", "את זבל בחיים שלך לא יהיה לך כלום אני מבטיח לך את עוד תבכי דמעות דם", "היום זה הסוף שלך אם אין ת'כסף הבנת יא כלבה מסריחה", "עוד תשלמי ביוקר כל מה שעושים את תמיד תחרבני מהיום אנחנו נראה מי יבכה בסופו של דבר". הסדר הטיעון במועד הדיון אשר היתקיים ביום 14/05/18, בו הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, עתרו הצדדים לשליחת הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן.

מהתסקיר המשלים אשר הוגש ביום 24/03/19 עלה כי הנאשם הפסיק את הישתתפותו בקבוצה בתחום התעבורה טרם סיום הטיפול בשל סיום ההליכים המשפטיים באותו התיק, וזאת על אף שהובהר לו כי השלמת הטיפול באותה קבוצה תהווה בחינה ליכולתו להישתלב בקבוצה טיפולית בתחום האלימות הזוגית.

כתב האישום המתוקן במקרה זה מתאר ארוע אחד ומכאן שיש לקבוע בגינו מיתחם עונש הולם אחד.

...

מעובדת כתב האישום המתוקן עולה כי ביום 30/07/17, בשעה 20:00 או בסמוך לכך, יצא הנאשם מהרכב בו ישב יחד עם ארוסתו, הגב' עדי שוקרון (להלן: "המתלוננת"), לאחר שזו יצאה ממנו, תפס בידה ואמר לה: "שאלוהים ישלם לך על כל מה שאת עושה לי". בהמשך, משנכנסה המתלוננת לרכב עם 3 אחרים, ניגש הנאשם לרכב ואיים על הנהג בכך שאמר לו: "אם תיקח אותה אני אזיין אותך". נוסף על המתואר, החל מיום 30/07/17 בשעה 22:11 ועד ליום 31/07/17 בשעה 17:25 או בסמוך לכך, איים הנאשם על המתלוננת במסרונים בכך שכתב לה: "עבר שעה 8 לא קיבלתי כלום תשמרי על עצמך ובמיוחד תהיי זהירה אם אחד הידידים שלך צפי פגיעה", "מאחל לך מוות אני לא סולח ולא יסלח לך בחיים שלי, עוד תצטערי על הכל אני מבטיח לך", "את זבל בחיים שלך לא יהיה לך כלום אני מבטיח לך את עוד תבכי דמעות דם", "היום זה הסוף שלך אם אין ת'כסף הבנת יא כלבה מסריחה", "עוד תשלמי ביוקר כל מה שעושים את תמיד תחרבני מהיום אנחנו נראה מי יבכה בסופו של דבר". הסדר הטיעון במועד הדיון אשר התקיים ביום 14/05/18, בו הודה הנאשם בכתב האישום המתוקן, עתרו הצדדים לשליחת הנאשם לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן.

זאת לאור השיקולים הרבים לחומרה בעניינו של נאשם זה שהובילו אותי למסקנה שיש להטיל ענישה ברף הבינוני של הנאשם וכן אי התאמת הנאשם לעבודות השירות שלא נובעת ממצב רפואי אלא בשל התנהלותו וגישתו כיום.

לאור הפגיעה הצפויה בעסקו של הנאשם והעובדה כי לא נגרם נזק פיזי למתלוננת וזו נמצאת כיום בקשר זוגי עמו ואף טענה כי מעוניינת בביטול ההליך – שוכנעתי שלא להטיל רכיב כלכלי ממשי בשלב זה ולהסתפק בחתימה על התחייבות בלבד.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 91 ימי מאסר בפועל.

הנאשם צירף תיק נוסף, שדינו הוכרע ביום 13/09/21 במסגרת הסדר טיעון בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה – פ"ל 5479-07-21, בו הורשע הנאשם בהתאם להודאתו בבצוע עבירות נהיגה ללא רישיון (בלתי מורשה), לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה וכן עבירה של נהיגת רכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970.

הסדר הטיעון ביום 22/11/22 הוצג הסדר טיעון בתיק העקרי במסגרתו, כאמור, הודה הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן והוכרע דינו.

לטעם המאשימה, עתירתה זו שוקלת יתר על המידה את הודאתו של הנאשם, העידר עבר פלילי ונסיבותיו האישיות, שכן אל מול השיקולים לקולה, ישנם שיקולים לחומרה שללא הסדר הטיעון היה מצדיק ענישה ברף הבינוני של המיתחם.

...

משכך, ובשים לב לפסיקה שפורטה לעיל, ברי כי קיים צורך אף לשקול את הרתעת הרבים בקביעת עונשו של נאשם זה. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט י' עמית בע"פ 1919/22 מקדשי נגד מדינת ישראל (02/08/23) לפיהם "... על הענישה בעבירות הכרוכות במרדף לשקף את תרומת בתי המשפט בהגנה על הציבור ועל השוטרים העושים מלאכתם. כפי שנאמר פעמים רבות בפסיקה, "חברה מתוקנת לא יכולה להשלים עם תופעות של נהיגה פראית וביריונית אשר מסכנת את ביטחון ציבור הנהגים ועוברי הדרך". סוף דבר, לאחר ששקלתי כל השיקולים הנדרשים לצורך הכרעה בעניינו של נאשם זה, באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל עליו ענישה ברף הנמוך-בינוני של מתחם העונש.

עם זאת, משעונש המאסר שהנאשם עתיד לרצות הוא עונש ארוך ומשמעותי, לפנים משורת הדין אני קובעת כי חודשיים מתוך ששת חודשי המאסר שיש להטיל על הנאשם במסגרת התיק המצורף יחפפו את עונש המאסר שיוטל במסגרת התיק העיקרי.

סוף דבר אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 47 חודשי מאסר בפועל מהם ינוכו ימי מעצרו.

כתב האישום הנאשם הורשע על-פי הודאתו בכתב האישום המתוקן בבצוע עבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בין היתר איים עליהם מספר פעמים שישרוף את שניהם ושאלוהים ישלם להם, וכי אם יוצא נגדו צו הרחקה, המתלוננת תראה "מה יהיה כאן". במסגרת הסדר הטיעון שלא כלל הסכמה עונשית, נשלח הנאשם לשירות המבחן לעריכת תסקיר.

לאחרונה ריצה הנאשם מאסר בעבודות שירות בגין תיק תעבורה.

ב"כ המאשימה פקד דוד כהן, מתמחה, עתר למיתחם ענישה שבין עבודות שירות ל-9 חודשי מאסר ובקש להטיל על הנאשם עונש של חודשיים עבודות שירות וענישה נלווית.

...

אם בתחילה המליץ שירות המבחן על הטלת של"ץ וצו מבחן, דבר שעורר את זעמו של הנאשם, בסופו של דבר נמנע השירות ממתן המלצה עונשית טיפולית.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 45 ימי מאסר בעבודות שירות בניכוי ימי מעצרו, ע"פ חישוב שב"ס שיכריע, ככל שהיה עצור.