הסדר טיעון בעבירת נהיגה בשכרות ללא ייצוג עו"ד

המערער הורשע, על פי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון "סגור", בשתי עבירות של נהיגה בשיכרות, לפי סעיף 62(3) (בצרוף סעיף 64ד(א)) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א–1961 (להלן: "הפקודה"), עבירה של אי ציות להוראות שוטר, לפי תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"), עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, לפי תקנה 26(2) לתקנות, עבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, לפי סעיף 10(א) לפקודה ועבירה של נהיגה ללא ביטוח, לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל-1970.

בקשות המערער לחזור בו מהודאתו והחלטות בית המשפט קמא: ביום 29/1/2019 הודיעה הסניגוריה הציבורית לבית המשפט קמא, כי עו"ד עדן פוליטקין תחליף את עו"ד מאיר דרורי בייצוג המערער.

באותו דיון הודיע הסניגור, כי המערער "לא הכי מרוצה" מהסדר הטיעון, והוסיף: "יש התפתחויות נוספות שאם לא נגיע להבנה אז אין טעם בהסדר הטיעון. לכן אנו מבקשים דחייה. יש תיק נוסף." בדיון שהתקיים ביום 21/11/2018 מסר הסניגור: "אני מנהל משא ומתן עם אייל סמואל (התובע – מ.כ.), צריך לדאוג להגשת כתב האישום בתיק הנוסף והודיע לי שיעשה זאת בהקדם ואני ממתין לכתב האישום." ביום 23/1/2019 מסרה ההגנה לבית המשפט קמא: "בתיק זה הנאשם החליט להודות ולהגיע להסדר טיעון כדי לנקות שולחן לצערנו השולחן לא מתנקה, המישטרה מתנכלת לנאשם שמה מעקבים ליד ביתו וכל יום שני וחמישי עוצרים את הנאשם, קוראים למישטרה מוסר בדיקות שתן והיא נקייה לא מספיק שולחים למעבדה, בנתיים יש עוד שתי תיקים נוספים רציתי לדבר עם המאשימה ולהסתפק בהסדר, הייתי אצל המאשימה אמר שזה תיק סגור, ההודאה של הנאשם הייתה למטרה מסוימת והמטרה לא הושגה. המישטרה לא נותנת לו לנשום. הנאשם אומר שבתנאים אלה ינהל את המלחמות שלו. בשלב זה הנאשם מבקש לחזור בו מהודאתו , הסניגוריה תגיש בקשה מסודרת ויהיה עו"ד בתיק." בנגוד איפוא לטענת המערער בדיון לפניי, המועד בו הוא הגיע למסקנה לפיה "יש בעיה" בהסדר הטיעון לא חל מספר שעות לאחר גיבושו, אלא לאחר מספר חודשים ולאחר שחלה "התפתחות נוספת". כמו כן, הגורם לבקשתו לא היה רצונו לגילוי האמת, אלא "חוסר הטעם" שמצא בהסדר הטיעון בדיעבד, לנוכח אותה "התפתחות נוספת" מאוחרת.

...

באותו דיון הודיע הסנגור, כי המערער "לא הכי מרוצה" מהסדר הטיעון, והוסיף: "יש התפתחויות נוספות שאם לא נגיע להבנה אז אין טעם בהסדר הטיעון. לכן אנו מבקשים דחייה. יש תיק נוסף." בדיון שהתקיים ביום 21/11/2018 מסר הסנגור: "אני מנהל משא ומתן עם אייל סמואל (התובע – מ.כ.), צריך לדאוג להגשת כתב האישום בתיק הנוסף והודיע לי שיעשה זאת בהקדם ואני ממתין לכתב האישום." ביום 23/1/2019 מסרה ההגנה לבית המשפט קמא: "בתיק זה הנאשם החליט להודות ולהגיע להסדר טיעון כדי לנקות שולחן לצערנו השולחן לא מתנקה, המשטרה מתנכלת לנאשם שמה מעקבים ליד ביתו וכל יום שני וחמישי עוצרים את הנאשם, קוראים למשטרה מוסר בדיקות שתן והיא נקייה לא מספיק שולחים למעבדה, בינתיים יש עוד שתי תיקים נוספים רציתי לדבר עם המאשימה ולהסתפק בהסדר, הייתי אצל המאשימה אמר שזה תיק סגור, ההודאה של הנאשם הייתה למטרה מסוימת והמטרה לא הושגה. המשטרה לא נותנת לו לנשום. הנאשם אומר שבתנאים אלה ינהל את המלחמות שלו. בשלב זה הנאשם מבקש לחזור בו מהודאתו , הסניגוריה תגיש בקשה מסודרת ויהיה עו"ד בתיק." בניגוד אפוא לטענת המערער בדיון לפניי, המועד בו הוא הגיע למסקנה לפיה "יש בעיה" בהסדר הטיעון לא חל מספר שעות לאחר גיבושו, אלא לאחר מספר חודשים ולאחר שחלה "התפתחות נוספת". כמו כן, הגורם לבקשתו לא היה רצונו לגילוי האמת, אלא "חוסר הטעם" שמצא בהסדר הטיעון בדיעבד, לנוכח אותה "התפתחות נוספת" מאוחרת.

התפתחות זו היא שהביאה את המערער למסקנה לפיה "אין טעם" בהסדר הטיעון, להבנה "שהשולחן לא מתנקה" ולתחושה שמשטרת ישראל מתנכלת לו. אין אפוא משקל של ממש לטענת המערער, לפיה במועד הדיון ביום 2/5/2018 טרם הוגש נגדו כתב אישום, אין ממש בטענתו כי הוא לא ידע שזה יוגש ואין בטענות אלה כדי לבסס את עילת גילוי האמת הנטענת על ידו.

סופו של דבר, מסקנתו של בית המשפט קמא, לפיה לא מתקיימת עילה המצדיקה להתיר למערער לחזור בו מהודאתו מקובלת עליי, ולא מצאתי מקום להתערב בה. אשר על כן, הערעור נדחה.

גדר הכפירה נוסח כך: "הנאשם מודה בנהיגה, כופר בשיכרות, במיומנות התפקיד, תקינות המכשיר." ביום 6.9.2020, ולאחר מספר רב של דחיות שנתבקשו מצד ב"כ הנאשם לצורך מיצוי מו"מ בין הצדדים, חזר בו הנאשם מכפירתו והודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום שבו תוקנו סעיפי האישום.

עוד באותו יום אימצתי את הסדר הטיעון באופן מלא וגזרתי עליו 5 חודשי פסילה בנכוי חודש פסילה מנהלית, 3 חודשי פסילה על תנאי לתקופה של שלוש שנים, חודשיים מאסר על תנאי לשנתיים שלא יעבור את העבירה שעליה הורשע בתיק זה או עבירה של נהיגה בפסילה, קנס בסך 2000 ₪, 200 שעות של"צ והתחייבות על סך 10,000 ₪.

ב"כ המאשימה הדגיש כי הנאשם במקרה דנן היה מיוצג, כי הסדר הטיעון הוסבר לו, ולא הופעל עליו לחץ שפגע ברצונו החופשי.

עובדת הייצוג, והעובדה כי עורכת הדין הסבירה את תוכן ההסדר לנאשם, משליכים גם על עילת הפגם ברצון, שכן הם חותרים תחת הטענה כי הנאשם לא הבין את תוכן ההסדר או שהסכמתו לא הייתה תוצאה של רצון חופשי.

...

אינני מקבל טענה זאת.

יוצא אפוא שהייתה נכונות מצדו של הנאשם לנהל משא ומתן.

סיכומו של דבר, ולאור כל האמור, החלטתי לדחות את הבקשה להתיר לנאשם לחזור בו מהודאתו.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בשיכרות, עבירה בנגוד לסעיפים 62 (3) ו-39 א' לפקודת התעבורה, תשכ"א 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), עבירה של נהיגה רשלנית, בנגוד לסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה ועבירה בנגוד לסעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל 1970.

ב"כ המבקש טען כי המבקש לא הבין את מהות האישום, כי המבקש לא היה מיוצג ולא הוזהר, כי לא הוקרא לו כתב האישום וכי לא הבין את משמעות הסדר הטיעון, עוד טען לפגמים בכתב האישום שכן בעובדות כתב האישום נרשם כי המבקש נהג ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח ואין הדבר כך. מנגד, ב"כ המשיבה היתנגדה לבקשה, טענה כי יש לבחון את הסיבה האמיתית אשר הביאה את המבקש לבקש בקשתו זו וביקשה לציין כי המבחן המהותי אותו יש לשקול הנו "מבחן המניע". ב"כ המשיבה טענה כי המבקש היה מיוצג בדיון המ"ת על ידי עו"ד הילה יחזקאל וכי המדובר במ"ת שהנו חלק מההליך הכללי.

הדבר לא פוגם בהודיית המבקש, כפי שמשתקפת מפרוטוקול הדיון, בהבנת המבקש את העבירות המהותיות של האישום ואת העובדה כי נשלח לממונה על עבודות השירות בשל כך כי עומד לחובתו מאסר על תנאי בר הפעלה שהיה צורך להפעילו בדרך של עבודות שרות, במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים.

...

שינוי ייצוג לכשעצמו לא מהווה עילה להיעתרות לבקשה זאת ועוד, שעה שמופיע בפני ביהמ"ש נאשם לא מיוצג, בימ"ש מתנהל מולו בשפתו ובהיעדר הבנה, הדבר היה מקבל ביטוי בפרוטוקול.

לא השתכנעתי מנימוקי הבקשה כי מדובר במבקש אשר עומד במבחנים של חזרה מהודאה ולא שוכנעתי כי מתקיימים במקרה זה נימוקים מיוחדים המצדיקים להתיר למבקש לחזור בו מהודאתו.

לסיכום, הבקשה נדחית.

בתאריך 13.02.2020 היתקיים דיון בנוכחותו של הנאשם, בפני כבוד השופט דויד לנדסמן, הצדדים הגיעו להסדר טיעון הכולל תיקון כתב אישום לעניין המרת עבירת השכרות בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול והסדר חלקי לעניין העונש, כאשר הוסכם על רכיבי ענישה של 30 חודשי פסילה בפועל, 10 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתחייבות בסך 2,000 ₪ לשנתיים.

בדיון שהתקיים ביום 7.1.21, כימעט בחלוף שנה מהדיון הקודם, הוצג כי נעשה חילוף ייצוג בתיק וכי כעת מייצג את הנאשם עו"ד חודורוב יעקוב.

בדיון הראשון לאחר החלפת הייצוג, בדיון מיום 7.1.20, טען בא כוחו של הנאשם לקיומן של תקלות משפטיות, לכאורה, ביחס לכתב האישום המתוקן והסדר הטיעון ובקש לשוחח עם המאשימה ולקבלת תסקיר משלים.

...

לפיכך, אין בידי לקבל את טענות ב"כ הנאשם כי הודיית הנאשם נאמרה מפי בא כוחו וכי הוא אינו מבין עברית.

לסיכום, ממכלול הדברים האמורים לעיל, התרשמתי כי הנאשם הבין את משמעות הודאתו בעבירות נשוא כתב האישום המתוקן.

לאור כל האמור, אינני מתירה לנאשם לחזור בו מהודאתו בתיק שבכותרת.

ביום 8.2.2023, היתקיים דיון אליו התייצב עורך דין מטעם המערער (עו"ד כלף) שבקש דחייה לצורך צלום וגיבוש תשובה לכתב האישום ועל כן, הדיון נדחה ליום 19.9.2023 תוך ציון כי "עד למועד זה תושלם מלאכת הצלום והעיון בחומרי החקירה וכן ימוצו הליכי ההידברות בין הצדדים". ביום 19.9.2023, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כתב האישום באופן שתחת העבירה של נהיגה בשיכרות יוחס למערער עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים לפי תקנה 26(2) לתקנות.

מהפרוט הנ"ל עולה שהמערער נכח בדיון והיה מיוצג על ידי עורך דין, לקח חלק פעיל, היה מודע לפרטי ההליך המתנהל כנגדו ונתן הסכמתו להסדר הטיעון ואף עתר לאמצו.

...

דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור.

" אשר על כן, אני מחליט לדחות את הערעור.

סוף דבר, אני דוחה את הערעור, כך שעל המערער לקיים את גזר דינו של בית משפט קמא לאלתר כשמניין הזמן לכך הוא מיום מתן פסק דין זה. המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק דין זה בדואר רשום עם אישור מסירה.