הסדר טיעון בעבירות תעבורה - בקשת הצדדים לעונש

רקע והליכים קודמים המבקש הורשע בבית המשפט לתעבורה, על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בשישה כתבי אישום נפרדים: 4 עבירות של נהיגה בזמן פסילה בנגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה); 5 עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף בנגוד לסעיף 10(א) לפקודה; 2 עבירות של נהיגה ללא רישיון רכב תקף בנגוד לסעיף 2 לפקודה; עבירה אחת של נהיגה ברכב שנאסר לשימוש בניגוד לסעיף 67 לפקודה; ו-4 עבירות של נהיגה ללא ביטוח תקף בנגוד לסעיף 2(א) לפקודת ביטח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

לאחר שבחן את מכלול הנסיבות וכן את עברו התעבורתי של המבקש, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש 9 חודשי מאסר בפועל לצד עונשים נלווים.

בית המשפט לתעבורה כיבד את הסדר הטיעון וגזר על המבקש עונש כולל בגדריו של הטווח המוסכם (רע"פ 902/21 בן לולו נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (28.2.2021)), בציינו כי הסדר זה אף עושה חסד עם המבקש.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

רקע והליכים קודמים ביום 26.05.2021 הורשע המבקש בהתאם להודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה).

ביום 23.03.2022, ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, השית בית המשפט לתעבורה על המבקש את העונשים הבאים: 10 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שמא יעבור המבקש עבירות של גרם מוות בנהיגה רשלנית או נהיגה בזמן פסילה; פסילת רישיון נהיגה למשך 7 שנים (בנכוי ימי הפסילה המנהלית); 6 חודשי פסילה על תנאי של רישיון הנהיגה למשך 3 שנים, שמא יעבור אותה עבירה בה הורשע, או עבירות אחרות המנויות בתוספות הראשונה והשנייה לפקודה; פיצוי כספי בסך של 25,000 ש"ח לטובת בעלה של המנוחה; וקנס בסך של 1,000 ש"ח או 50 ימי מאסר חלף זאת.

...

] בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיא י' שפסר וכב' השופטים ש' בורנשטין ו-ע' מיכלס) בעפ"ת 51239-04-22 מיום 24.07.2022, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית המשפט לתעבורה מחוז מרכז (כב' השופט א' בועז) בגמ"ר 1019-12-20 מיום 23.03.2022.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת מבלי להידרש לתשובת המשיבה.

אף מעבר לצורך, דין הבקשה להידחות לגופה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

רקע הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בו יוחסו לו עבירות של הפקרה אחרי פגיעה, נהיגה רשלנית ונהיגה ללא רישיון רכב תקף -בנגוד לסעיפים 64א(א), 62(2)+38(2) ו- 2 לפקודת התעבורה, [נוסח חדש] התשכ"א 1961 (להלן -"פקודת התעבורה") בנוסף יוחסו לו גם עבירות של נהיגה במהירות בלתי סבירה ואי שמירת רווח בנגוד לתקנות 51 ו- 49(א) לתקנות התעבורה התשכ"א 1961 (להלן – "תקנות התעבורה") .

ב"כ המאשימה הגישה לבית המשפט את גיליון הרשעותיו של הנאשם, בתחום הפלילי והתעבורתי, הפניתה לעבירות שביצע לפני ואחרי העבירה הנוכחית, לכך שמרצה עתה עונש מאסר בדרך של עבודות שירות בגין עבירה של חבלה חמורה (פסק הדין הוגש לעיוני) ביקשה שלא ליתן משקל רב לנסיבותיו האישיות, הפניתה לאמור בתסקיר ולהמלצתו להטיל ענישה מוחשית וקונקרטית, ביקשה לזקוף לזכות הנאשם את נטילת האחריות וחסכון הזמן השפוטי ועל כן עתרה לגזור על הנאשם עונש מאסר בשליש האמצעי של מיתחם העונד ההולם ובמצטבר לעונש המאסר שמרצה עתה, כמו כן עתרה להטיל על הנאשם פסילה בסמוך לרף העליון של המיתחם לצד ענישה נלווית בדמות מאסר מותנה, פסילה מותנית ופצוי לנפגעות העבירה.

...

הערעור נדחה.

לאור כל האמור, אני קובעת כי מתחם העונש הולם לעבירות שביצע הנאשם בנסיבות המתוארות בכתב האישום נע ממאסר קצר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר, פסילה בת 3-6 שנים לצד ענישה נלווית.

עונשו של הנאשם לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 6 חודשים.

עקרי העובדות הצריכות לעניין ביום 07.07.2020 הורשע המבקש, בגדר תתע"א 2656-02-20, בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של נהיגה ברכב כשרישיון הנהיגה שלו אינו תקף לסוג רכב זה, בנגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה), וזאת מכיוון שנהג במונית כאשר אין בידו רישיון נהיגה לרכב מסוג זה. לאחר ששמע טיעונים לעונש; נתן דעתו לוותר הנהיגה של המבקש; לעברו התעבורתי ובשים לב לנסיבות ביצוע העבירה, כמו גם למדיניות הענישה הנוהגת ומתחם הענישה בגין העבירה מושא כתב האישום – אישר בית המשפט את ההסדר שהושג בין הצדדים, והטיל על המבקש את העונשים הבאים: קנס בסך אלף ש"ח או עשרה ימי מאסר; פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושים ימים, תוך שנקבע במפורש שיום 01.10.2020 הוא המועד האחרון להפקדת הרישיון; פסילה על תנאי מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של שלושה חודשים, למשך 3 שנים; וכן הורה על מאסרו על תנאי של המבקש למשך חודשיים וזאת למשך שנתיים, לבל יעבור עבירה של נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

...

בית המשפט מצא להעיר, ב-'אוֹתִיוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה', כי "תשומת לב [המבקש – ח' כ'] לכך שהעונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל". ומעניין לעניין - על פי עובדות כתב האישום המתוקן שביסוד ההליך דנא, ביום 10.11.2020 בשעות הערב, נהג המבקש ברכב פרטי בעיר אשקלון, וזאת על אף שנפסל מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה כמפורט לעיל, מכיוון שנכון לאותו מועד, וחרף חלוף הזמן, לא הפקיד את רישיונו בבית המשפט.

בגדרה, שב ומעלה המבקש טענות מן הגורן ומן היקב, שנדחו על-ידי שתי הערכאות דלמטה, תוך שהוא טוען כי נגרם לו עיוות דין חמור עת "הוענש לחומרה, במדיניות ענישה חמורה אגרסיבית, הפוגעת אנושות בזכויות הנאשם". לשם שלמות התמונה יצוין כי בשים לכך שבמעמד מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי נקבע כי המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 18.10.2022, ומכיוון שהבקשה שלפניי הוגשה אך ביום 14.10.2022, במהלך חול המועד סוגות – נעתר השופט י' כשר, בהחלטתו מאותו היום, לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה לרשות ערעור ונספחיה, ובכללם ההחלטות בהליכים הקודמים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

כמו כן, סבורני כי לא מתקיים כל חשש לעיוות דין או אי צדק, לבטח לא כאלה המצדיקים מתן רשות ערעור, ודי בכך כדי לדחותה.

הבקשה נדחית אפוא, והצו הארעי שניתן בהחלטת השופט י' כשר מיום 14.10.2022 מבוטל.

על פי הסדר הטיעון עתרו הצדדים במשותף להטלת העונשים הבאים; · מאסר בפועל - לתקופה של 18 חודשים בנכוי ימי מעצרו ובמצטבר לכל עונש מאסר אחר אותו הוא נושא.

בית המשפט העליון היתייחס ברע"פ 5062/20 מדינת ישראל נ' ג'ומעה עודה, לרציונאל מאחורי חקיקה זו, תוך שהפנה לכך שהמחוקק ביקש במודע לצמצם את שיקול הדעת המסור לבית המשפט בבואו לגזור עונש פסילה בגין עבירות תעבורה חמורות.

· לאחר ששקלתי את חומרת העבירה, את מיתחם הענישה הנוהג, את נסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שהוצגו בפני, את עברו התעבורתי, את העובדה שבחר לקחת אחריות ולהודות באשמה, מצאתי כי ההסדר שהצדדים הציגו בפני הנו ראוי והולם ולכן אכבדו.

...

סיכומו של דבר.

· אני סבור כי מדובר בהסדר מקל עם הנאשם.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 18 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו החל מיום מעצרו .