הסדר טיעון בעבירות שוד, קשירת קשר וכניסה והתפרצות

המעשים והעבירות המערער הורשע על-פי הודאתו בהסדר טיעון בשתי עבירות שוד בנסיבות מחמירות, שוד, התפרצות למקום מגורים, קשירת קשר לפשע, קשירת קשר לעוון, גניבה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד, פריצה לרכב, ומספר עבירות של שהייה בישראל שלא כדין.

בהתייחס לעבירת הכניסה לישראל צויינה לחומרה העובדה שמטרת הכניסה הייתה לשם ביצוע עבירות.

...

גם את הטענה כי לא ניתן משקל מספק למחלתו הנפשית של המערער, אין בידי לקבל.

סבורני כי הבדל זה אינו מצדיק פער משמעותי יותר מזה שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי.

בקשתו של המערער להפחית מסכום הפיצוי שהוטל עליו לשלם אינה יכולה להיבחן לגופה והיא נדחית על הסף, נוכח העובדה שהמערער לא צרף את המתלוננים כמשיבים בערעורו.

ע"פ 9687/09 – ע' ומ' ע' ומ' הורשעו בהסדר טיעון על יסוד הודאתם בעובדות המפורטות מעלה (פסקה 1 לעיל), והורשעו בעבירות של כניסה והתפרצות למקום מגורים לפי סעיף 406(א) לחוק, אינוס לפי סעיפים 345(ב)(5) + 345(א)(1) לחוק (שתי עבירות), מעשה סדום לפי סעיפים 347(ב) + 345(ב)(5) + 345(א)(1) לחוק (שתי עבירות), שוד בחבורה לפי סעיף 402(ב) לחוק וכניסה לישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל.

ע' הורשע בנוסף בעבירות של קשירת קשר ושני מעשי שוד בחבורה באירועים אחרים שהתרחשו זמן לא רב לפני הארוע שלפנינו ואשר צורפו לתיק זה. לע' ולמ' יש גם הרשעה קודמת שבגינה נדונו לעונש של חודשיים מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

...

הכרעה לאחר ששקלתי את טענותיהם של ע' ומ' בכובד ראש, הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערבות בעניינם.

אני תקווה כי במהלך שהותם בבית הסוהר ישכילו השניים לנצל את מסגרות השיקום והטיפול שתעמודנה לרשותם, ויצליחו בסופו של דבר לעלות על דרך הישר.

כאשר מדובר בנאשם שסובל מליקוי בכושרו השכלי, בין אם בית המשפט מצא כי אינו בר עונשין לפי סעיף 34ח לחוק העונשין ובין אם מצא כי אינו כשיר לעמוד לדין והורה על הפסקת ההליך לפי סעיף 170 לחסד"פ, הנאשם יופנה לועדת אבחון לפי סעיף 19ב לחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969, הקובע כלהלן: הועמד אדם לדין פלילי ובית המשפט מצא, אם על פי ראיות שהובאו לפניו מטעם אחד מבעלי הדין ואם על פי ראיות שהובאו לפניו ביזמתו שלו, אחת מאלה: (1) שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת ליקוי בכשרו השכלי; (2) שהנאשם עשה את מעשה העבירה שהואשם בו, אך מחמת ליקוי בכשרו השכלי בשעת מעשה אין הוא בר עונשין, יצווה בית המשפט שהנאשם יובא לפני ועדת האבחון כדי שתחליט על דרכי הטיפול בו, ויחולו הוראות חוק זה בשינויים המחוייבים].

המערערים 1 ו-2 (להלן יכונו יחדיו: "המערערים") הורשעו בבצוע מספר מעשי שוד או ניסיון שוד בחבורה, קשירת קשר לבצוע פשע, כניסה והתפרצות למקום מגורים, וכן עבירות נוספות.

משעמד בית המשפט קמא על קוי הדמיון והשוני בין הרשעות השניים, ושיקלל זאת במניין השיקולים הנדרשים לגזר דינו של המערער 1, אין עילה להתערבות בשקול דעתו בעיניין זה. מסקנה דומה מתבקשת גם ביחס לבקשת המערער 1 להשוות את גזר דינו לזה שניתן בעיניין הנאשם 4, אשר דינו נגזר במסגרת הסדר טיעון סגור, וכן ביחס לבקשת ההשוואה לגזר דינו של עד המדינה, בהנתן ההלכה הנהוגה לפיה עיקרון האחידות בענישה לא יעמוד מקום בו הופחת עונשו של אדם בעקבות שתוף פעולה עם רשויות אכיפת החוק (ראו רע"פ 6163/07 חדורה נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (22.5.2008)).

...

בשים לב לכך, נכון עשה בית המשפט קמא בהבחנה שערך בין המורשעים בפרשה, ובעונשים שגזר בהתאם.

תקופת המאסר שנגזרה על המערער 2 היא אכן ארוכה וחמורה, אך אינה חורגת מן הנהוג והמקובל בהינתן מספר העבירות הרב בהן הורשע, ובייחוד בהינתן הנסיבות המחמירות של אישום 9 שכללו תקיפת אדם מבוגר בביתו, עברו הפלילי והעדר כל אינדיקציה לשיקום (ראו והשוו ע"פ 8515/17 פלוני נ' מדינת ישראל (24.10.2018), בו נדחה ערעורו של אדם בעל עבר פלילי שנשפט ל-8 וחצי שנות מאסר בגין מקרה יחיד של שוד קשישה שתוכנן מראש; ע"פ 5931/11 עבדולייב נ' מדינת ישראל (22.10.2013) בו נשפט אדם ל-8 שנות מאסר (6 שנות מאסר בפועל יחד עם שנתיים שנות מאסר על תנאי שהופעלו) בגין שוד קשישה ועבירות גניבה והונאה בכרטיס חיוב).

סוף דבר: אציע לחבריי לקבל את ערעורו של המערער 1 במובן זה שעונש המאסר בפועל הכולל שהושת עליו יופחת מ-7 שנים ו-4 חודשים ל-6 שנים, וזאת בתקווה שישוב בתום ריצוי העונש למסלול החיים הנורמטיבי בו החל עובר למעצרו.

לדבריו העבירה בוצעה בצוותא; לנאשם הייתה הכרות מוקדמת עם המתלונן; שני הנאשמים קשרו קשר לשוד, דהיינו היה תיכנון מוקדם; הנאשם סימן לנאשם 1 לקחת את הכסף; מהמתלונן נילקחו 4,000 ₪.

אשר למאסר שבו היה נאשם 1 נתון בעת שנגזר דינו בתיק זה, טען כי המאשימה לא הייתה מודעת למאסר זה, אך אין לכך השלכה על נאשם 2, שכן הסדר הטיעון התבסס על קביעת 24 חודשי מאסר בפועל בעבירת שוד.

זאת ועוד, עונש המאסר של נאשם 1 בתיק זה, למשך 24 חודשים, כולל בסופו של דבר גם את העבירה של התפרצות לבית מגורים וגניבה, מאחר ש- 11 חודשי מאסר בפועל שנגזרו על נאשם 1 באילת, נבלעים בעונש שנגזר עליו בתיק זה. לדברי ב"כ הנאשם, "מראית פני הצדק" איננה מאפשרת גזירת 20 חודשי מאסר בפועל על הנאשם.

כל אחד מהצדדים הציג פסיקה לתמיכה בטענותיו: פסיקה מטעם המאשימה: ע"פ 1702/16 מדינת ישראל נ' אדי שושני (תאריך 17.5.2016) – המשיב הורשע בעבירה של ניסיון שוד, בכך שניכנס לסניף דואר, ומסר פתק לפקידה לפיה מדובר בשוד ועליה למסור לו את כל הכסף.

...

ערעורו נדחה.

בהתחשב במכלול השיקולים כמפורט לעיל, לאור מהות העבירות ונסיבותיהן ובהתחשב בחלקו של הנאשם בביצוע העבירה, אני קובעת את מתחם הענישה בעניינו של הנאשם בין 12 לבין 30 חודשי מאסר בפועל.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם כמפורט להלן: מאסר למשך 14 חודשים, החל מיום מעצרו בתיק זה, 7.3.2017.

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון בעבירה של גניבה-לפי סעיף 384לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (שתי עבירות), פריצה לבניין שאינו דירה – לפי סעיף 407ב' לחוק הנ"ל, והסגת גבול-ע"פ סעיף 447 לחוק הנ"ל, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

חלק ניכר מהרישומים הן בגין עבירות הדומות במהותן לעבירות נשוא כתב האישום, אך נכללות בהן גם עבירות חמורות יותר של שוד וקשירת קשר.

בנוסף, נגד המערערת הוגש כתב אישום נוסף ומוקדם לעבירות נשוא הערעור דנן, מיום 19.5.02, שאף הוא ייחס למערערת עבירה של גניבה, בגינה נידונה ביום 1.9.03 ל-6 חדשי מאסר על תנאי, והתחייבות להמנע מעבירות של התפרצות וגניבה למשך 3 שנים.

העבירות אותן ביצע הנאשם הנן עבירות רכוש, הגורמות לנזקים כלכליים ישירים ועקיפים לקורבנותיהן, כמו לחברה-כשאחת בוצעה באלימות, תוך שבירת שמשת דלת כניסה בחנות בשעת בוקר מוקדמת באמצעות רגלו ואבן, ובמהלכה גנב ציוד תיקשורת ומחשב נייד-ובפעם השניה-בוצעו העבירות בשעת צהריים-בחנות אליה הסיג גבול, וגנב ממנה מכשיר חשמלי.

...

כאמור, התנהגות המערער בניסיונו לשנות את אורחותיו נבחנה לאורך זמן, ועל כן נראה לנו כי מנקודת השקפתה של החברה, הנזק שיהיה כרוך במאסרו החוזר של המערער, יהיה גדול פי כמה מהסכנה הנשקפת ממנו אם יוסיף להתהלך חופשי תוך ניסיון להחלץ כליל ממעגל הפשע.

סופו של דבר, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: הפעלת מע"ת בן 8 חודשים מת.פ. 3559/04 (שלום ת"א).

נאוה בכור, שופטת החלטה נוכח משך המאסר, והמפורט בגזה"ד-אני נעתרת לבקשת ב"כ הנאשם לעיכוב ביצוע המאסר, וזאת ב-7 ימים מהיום (עד יום 16.1.07 בשעה 10:00), וזאת בכפוף לתנאים כדלקמן, וזאת על מנת להבטיח את התייצבותו של הנאשם לריצוי מאסרו: יופקד סך 5,000 ₪ במזומן.