מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הסדר טיעון בעבירות נשיאה והובלת נשק ומעשה פזיזות

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנאשם הודה במסגרת הסדר טיעון חלקי שלא כלל הסדר אודות לעונש בעבירות בנשק (נשיאה והובלה) לפי סעיף 144(ב) רישא וסיפא + סעיף 144(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973.
הסניגור הפנה לפסיקה הבאה: · ע"פ 4945/13 מדינת ישראל נ' עבד אלכרים סלימאן (19.1.14); שם בגין הרשעה בעבירות רכישת, החזקת, נשיאת והובלת נשק ותחמושת, הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, מעשי פזיזות ורשלנות והסתייעות ברכב לבצוע פשע.
במקרה דנן, אומנם מדובר באדם בעל רקע פלילי מכביד, אך נראה שבשנים אחרונות נעשה על ידו ניסיון להמנע מבצוע עבירות, כאשר ההרשעה האחרונה הנה משנת 2014.
...

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, בעבירה של נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ובעבירה של ירי מנשק חם, לפי סעיף 340א(א) לחוק העונשין.
הנאשם גילה מודעות למעשיו הבעייתיים והעברייניים כפי שהם מתוארים בכתב האישום ומסר, כי הוא מודה בטעות שעשה, וכי פעל בקלות דעת ובפזיזות, מבלי לחשוב ולשקול את ההשלכות הקשות של מעשיו עליו ועל בני משפחתו.
מגמה זו באה לאחרונה לידי ביטוי גם בדבריו של כב' השופט י' אלרון ברע"פ 5613/20 אלהוזייל נ' מדינת ישראל (25.08.20): "עבירות בנשק הפכו בשנים האחרונות, למרבה הצער, לתופעה נפוצה בקרב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, המביאה לעתים מזומנות לפגיעה בחפים מפשע ולאובדן חיי אדם. כתוצאה מכך, בית משפט זה שב וקבע כי מתחייבת החמרה ממשית בענישה על עבירות אלו, על מנת לשדר מסר מרתיע מפני ביצוען", ובע"פ 8017/20 מדינת ישראל נ' פאדי גריפאת (22.12.2020): "בית משפט זה עמד בשורה ארוכה של פסקי דין על החומרה היתרה של עבירות הנשק ועל הסכנה הגבוהה שנשקפת מהן לשלום הציבור ולבטחונו". עוד נאמר, כי ביעור תופעת נשיאת והחזקת כלי נשק בלתי חוקיים הוא אינטרס צבורי חשוב ותנאי הכרחי למאבק בתופעות הפשיעה האלימה לסוגיה, ויש לעשות כן, בין היתר, באמצעות ענישה מחמירה (ראו למשל, דברי כב' השופט ע' גרוסקופף בע"פ 5446/19 מדינת ישראל נ' הוארי (25.11.19) וכב' השופט א' שטיין בע"פ 1509/20 מדינת ישראל נ' נבארי (2.7.20)).
בת"פ (מחוזי חי') 3068-11-15 מדינת ישראל נ' חסן ג'רבאן (30.06.2016) הורשע נאשם על פי הודאתו בעבירות של הובלת ונשיאת נשק, ירי בנשק במקום מגורים והיזק בזדון.
...
בסופו של דבר הגיע לבית שכניו, שם הסתתר עד שנעצר.
לאחר שבחנתי את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירות ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה כי מתחם העונש ההולם את העבירות שלפני, נע בין 14 חודשי מאסר ועד ל-36 חודשי מאסר.
אשר על כן, אני גוזרת כל הנאשם את העונשים כדלקמן: 14 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

הנאשמים הודו בהתאם להסדר טיעון חלקי שלא כלל הסדר אודות העונש, בעבירות הבאות: עבירות בנשק לפי סעיף 144(א) רישא+ 144(ב) רישא לחוק העונשין (נאשם 1 בלבד); סיוע לעבירות בנשק לפי סעיף 144(א) רישא+ 144(ב) רישא לחוק העונשין (נאשמים 2-3 בלבד); מעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(3) לחוק (ביחס לנאשם 1 בלבד) סיוע למעשה פזיזות ורשלנות לפי סעיף 338(3) (נאשמים 2-3 בלבד); איומים.
באשר למדיניות הענישה צוינו המקרים הבאים: ע"פ 6210/13 גונן נ' מדינת ישראל - שם הורשע המערער במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של נשיאה והובלת נשק (מטעני צנור) ונידון ל-30 חודשי מאסר בפועל.
בדיון הוסיף ב"כ המדינה, שיש לשים את דגש על נסיבות ביצוע העבירה שמתקיימות לחומרה, וזאת על אף שאין מדובר במטען קטלני, ואולם נעשה שימוש בחומר נפיץ בסופו של עניין.
...
בתסקיר המשלים מיום 11.5.20 לא שונתה המסקנה, אך לצד זה צוין שענישה שאינה שיקומית עלולה להביא לרגרסיה בתפקודו והתחברות לתרבות עבריינית, אך בכל זאת לא הובאה המלצה.
בתסקיר משלים לא שונתה המסקנה האמורה.
בסופו של עניין בשקלול הכולל של הנסיבות, הגעתי למסקנה שיש להטיל ענישה כלדקמן: נאשם 1: 9 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, בתנאי שתינתן חוות דעת חיובית מהממונה על עבודות השירות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בבצוע עבירות בנשק (נשיאה והובלה), לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין" ), מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, ועבירות של נהיגה בשיכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה") ונהיגה ללא רישיון, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.
הגדיל הנאשם לעשות ועשה כן עת הוא נוהג בשיכרות כשהוא בלתי מורשה לנהיגה מאחר שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה, ואף כשלצידו נוסע נוסף.
...
עם זאת, במקרה דנן, השילוב בין חומרת העבירות לצד מדיניות הענישה הברורה של כלל הערכאות, ובמיוחד זו שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, מובילים למסקנה כי במקרים כגון אלה יש להעדיף את אינטרס הגמול וההרתעה על פני שיקום הנאשם.
משכך, כאמור, באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על שחרור הנאשם לחלופת מעצר טיפולית במסגרת הליך זה. עם זאת, ברי כי הבעת המוטיבציה הכנה של הנאשם תילקח בחשבון במסגרת קביעת עונשו של הנאשם, אך זאת במסגרת גזר הדין.
סוף דבר, אני קובעת דיון לשמיעת טיעונים לעונש ליום 03/11/22 שעה 10:00 עד 11:00.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

כתב אישום הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בבצוע עבירות בנשק (נשיאה והובלה), לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), מעשה פזיזות ורשלנות, לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין, נהיגה בשיכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה") ונהיגה ללא רישיון, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.
לעניין הצורך בענישה מחמירה בגין עבירות "מרדפים" אפנה לדברי כבוד השופט י' עמית בע"פ 1919/22 מקדשי נגד מדינת ישראל (02/08/22) בו נקבע כך: "אין צורך להכביר מילים על אודות הסכנה הכרוכה במרדף. סכנה לעוברי אורח ולמשתמשים בכביש, וסכנה לשוטרים ... ולמרבה הצער, אך לאחרונה קיפחו שוטרים את חייהם בעקבות ניסיונות המלטות ומרדף. כאשר שוטר מורה לאדם לעצור בשולי הדרך – יש לעצור. כך, חלק ופשוט... דומה כי תופעת המרדפים אך החמירה, יצאה מתחומי הנגב ונפוצה בכל הארץ ... ועל הענישה בעבירות הכרוכות במרדף לשקף את תרומת בתי המשפט בהגנה על הציבור ועל השוטרים העושים מלאכתם..." מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף הבינוני-גבוה, וזאת לאור שילוב העבירות אותן ביצע הנאשם – עבירת נשיאת והובלת נשק לצד עבירת נהיגה פזיזה ורשלנית בזמן שיכרות וללא רישיון נהיגה.
...
לאור האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול מעשיו של הנאשם נע בין 48 – 62 חודשי מאסר בפועל.
סוף דבר בשוקלי את כלל השיקולים לחומרה ולקולה במקרה דנן באתי לכלל מסקנה כי על אף הנסיבות לחומרה בעניינו של נאשם זה – עברו הפלילי לצד הצורך בהרתעת הרבים - המצדיקות הטלת ענישה ברף הבינוני של המתחם, במקרה זה ניתן להסתפק בענישה ברף הנמוך של המתחם, לאור הבעת המוטיבציה של הנאשם לשיקום לצד שילובו בהליך שיקום בין כותלי בית הסוהר.
אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר בפועל מהם ינוכו ימי מעצרו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו