הסדר טיעון בעבירות נהיגה של נאשם לא חוקי

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם, בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות כדלקמן: אישום ראשון: שני הנאשמים - ארגון הימורים, הגרלות או משחקים אסורים, לפי סעיף 225 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); הלבנת הון, לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס -2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"); עשיית פעולה ברכוש אסור, לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון.

בנוסף, נהגו הנאשמים להעמיד לרשות המהמרים והסוכנים אשראי והלוואות על מנת לאפשר להם להמשיך ולהמר, וכך הגדילו את הקף הכנסותיהם מארגון ההימורים.

הנאשמים ביצעו את האמור לעיל במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הכסף שמקורו בעבירת ארגון וניהול הימורים, ששמש לבצוע עבירת ארגון וניהול הימורים ואפשר את ביצועה, במטרה להסתיר את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו. אישום שני- עבירות המס הנאשמים לא דיווחו על תחילת העיסוק בהימורים הבלתי חוקיים, לא ניהלו ספרים כדין בעיניין תקבוליהם, לא דיווחו עליהם לרשויות המס ולא שילמו את המס הנובע מהכנסותיהם אלו.

בגזר הדין אמר בית משפט השלום את הדברים הבאים: "אין ספק שהנאשם איננו מי שנקלע בטעות או דרך מקרה אל האתר, אלא ברור לחלוטין כי אף שהמדובר במי שהוא דרג ביניים במדרג שבאתר, הרי שהמדובר באדם בעל ניסיון רב בתחום, שמודע היטב לאיסורים הקבועים בחוק בעיניין זה". וגם: "אומר כבר עתה כי לטעמי הסדר זה הנו מקל מעט עם הנאשם וזאת בעיקר בשים לב לעברו הפלילי, הקפי פעילותו, המקום בו הוא נמצא במדרג הפעילות באתר...". בשים לב לכל האמור לעיל, יש ליתן משקל של ממש לעברו הפלילי של הנאשם בגזירת העונש.

...

הערעור נדחה.

בגזר הדין אמר בית משפט השלום את הדברים הבאים: "אין ספק שהנאשם איננו מי שנקלע בטעות או דרך מקרה אל האתר, אלא ברור לחלוטין כי אף שהמדובר במי שהוא דרג ביניים במדרג שבאתר, הרי שהמדובר באדם בעל ניסיון רב בתחום, שמודע היטב לאיסורים הקבועים בחוק בעניין זה". וגם: "אומר כבר עתה כי לטעמי הסדר זה הינו מקל מעט עם הנאשם וזאת בעיקר בשים לב לעברו הפלילי, היקפי פעילותו, המקום בו הוא נמצא במדרג הפעילות באתר...". בשים לב לכל האמור לעיל, יש ליתן משקל של ממש לעברו הפלילי של הנאשם בגזירת העונש.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, במרכז הטניס בישראל רמת השרון, החל מיום 12.2.23 כמפורט בחוות דעת הממונה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי מיתחם העונש ההולם לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, אשר לא נילוותה לה עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף או עברה חמורה אחרת כגון שיכרות, נע מעונשי מאסר קצרים או אף עונשי מאסר מותנים בלבד, פסילה עד שנה, פסילה על תנאי, קנס, התחייבות צופה פני עתיד ולעיתים של"צ או צו מבחן בנסיבות מקילות, כאשר לא קדמה לה עבירה דומה וכשעברו התעבורתי של הנאשם אינו מכביד או בהנתן סכויי שקום ברורים, ועד לשנת מאסר מאחורי סורג ובריח, בצד פסילה לתקופה ממושכת, בין שנה אחת למספר שנים, וענישה נלווית במקרה שמדובר בעבירה חוזרת ונשנית או עבר תעבורתי מכביד (ראו למשל פסקי-הדין הבאים: עפ"ת (ב"ש) 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל (9.10.12); עפ"ת 28631-11-12 (מחוזי י-ם) אדקידק נ' מדינת ישראל (25.12.2012); עפ"ת (חי') 26451-11-15 מרגוליס נ' מדינת ישראל (21.12.15); פ"ל (פ"ת) 7742-09-17 מדינת ישראל נ' דאוד (25.09.17); פ"ל (י-ם) 6262-02-17 מדינת ישראל נ' מוחמד עבאסי (15.10.17); פל"א (עכו) 107-05-18 מדינת ישראל נ' מחמוד אבו ליל (13.05.2020); תת"ע (עכו) 10424-01-21 מדינת ישראל נ' מחמוד עראבה (31.10.21); עפ"ת (מחוזי חי') 44102-02-22 מדינת ישראל נ' אדהם חאג' (11.03.2022)).

בקבלו ערעור על קולת העונש קבע בית המשפט כי "לא ניתן להיתעלם מחומרת מעשיו של המשיב שקרא תגר על רשויות האכיפה כאשר נהג בזמן פסילה וללא פוליסה ביטוח בסמוך לפסילתו על ידי בית המשפט. התנהלת שכזו, חמורה ומחייבת תגובה הולמת, שתבהיר למי שזקוק לכך ואינו מפנים יסוד חשוב מאוד מיסודות כיבוד החוק, הציות לו, כי דינו אחד והוא מאסר בפועל. אזכיר כי הנאשם ריצה בעבר עונש מאסר בפועל במסגרת עבודות שירות וגם במהלך ריצוי העונש הוא פרק כל עול ולא גילה אחריות ולא הפנים את חובתו לכבד את החוק ולנהוג על פיו ועקב זאת הממונה לא מצא אותו מתאים לעבודות שירות בפרשה זו, כך שהדרך האחת והיחידה שנותרה בפני ביהמ"ש היא הטלת מאסר בפועל. אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, אני מחליט לקבל את העירעור ולהטיל על המשיב בנוסף לעונשים שהטיל בימ"ש קמא, עונש מאסר בפועל של 9 חודשים בלבד, חרף זאת שהמשיב היה ראוי לעונש חמור יותר". פל"א 12765-12-17 מדינת ישראל נ' עמאש (פורסם בנבו, 06.05.18) – הנאשם הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר ונהיגה ללא ביטוח.

...

לאור האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי יש למקם את עונשו של הנאשם בטווח הבינוני-עליון של המתחם, וכך אני עושה.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: 1) תשלום קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתם.

בנוסף, אני מורה על הפעלת עונש מאסר למשך 3 חודשים כפי שנפסק על תנאי על ידי בית המשפט לתעבורה ירושלים בתיק פ"ל 4546-01-21 ביום 27.04.2022.

הנאשם הורשע לפי הודאתו שניתנה במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה או: הפקודה), וכן בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף לפי סעיף 10(א) לפקודה.

בעת המעשים האמורים, רישיון הנהיגה של הנאשם לא היה בתוקף החל מיום 20.5.2019.

...

בע"פ 7936/13 לוי נ' מדינת ישראל, פס' 48 (16.12.2014) קבע כב' השופט סולברג כי היותו של אדם חסר הרשעות קודמות, הבעת חרטה כנה מצדו, וכן מצב אישי מכביד בעקבות ההרשעה - כל אלה אינם בגדר נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתה בתקופת פסילת המינימום שנקבעה בסעיף 40 לפקודה, שכן נסיבות אלה מאפיינות רבים מן המורשעים בעבירת הפקרה אחרי פגיעה.

בהתחשב בכל אלה, ונוכח מצוות המחוקק בסעיף 40 בשילוב עם סעיף 36(ב) לפקודת התעבורה, אני מחליטה כי הנאשם יהיה פסול בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך 3 שנים מהיום.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים שפורטו, אני גוזרת על הנאשם כדלקמן: 9 חודשי מאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו.

מכאן – גזר דין זה. ראיות לעונש התביעה הגישה לענין העונש, ראיות כדלקמן: · גיליון הרשעות קודמות (ת/1א) – לחובת הנאשם, הרשעה בעבירות של נהיגה פוחזת של רכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו; · גיליון הרשעות קודמות תעבורתי (ת/1ב) – לחובת הנאשם, הרשעות בעבירות כדלקמן – נהיגה במהירות העולה על 25 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך שאינה עירונית; נהיגה במהירות בין 21 עד 30 קמ"ש מעל המהירות המותרת בדרך עירונית; נהיגה ללא רישיון רכב; נהיגה בזמן פסילה; נהיגה ללא רישיון נהיגה (מעולם לא הוציא); היתר לנהיגה למי שאין לו רישיון נהיגה; נהיגה במהירות העולה על 41 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה; · גזר דין ת"פ 12585-10-17 מיום 07.03.18 להוכחת מאסר מותנה ופסילה על תנאי(ת/2) – הנאשם הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של נהיגה פוחזת ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

נהיגה במהירות מופרזת, פעמיים (הנאשם לא הועמד לדין בגין נהיגה בפסילה אך העבירות הללו נעברו גם הן בהיותו תחת פסילה, שטרם סיים לרצות, שהרי בהתאם לגזר הדין ת/2, נדון הנאשם, כאמור, ל-7 שנות פסילה לריצוי מיום שיחרורו ממאסר) – כשלחובת הנאשם שתי הרשעות קודמות בעבירות שענינן נהיגה פוחזת (ההרשעה בתיק דנן והרשעה קודמת) יש בה כדי ללמד, בעולם המעשה, כי לא היה בהליך הטיפולי כדי להביא לשינוי עמדותיו ולשינוי היתנהגותו של הנאשם.

...

מכל מקום, החזרה על העבירות מביאה למסקנה, כי שיקולי השיקום של הנאשם נסוגים מפני האינטרס הציבורי, במקרה זה. "שיקום" אינו בגדר מילת קסם, שתביא, בכל מקרה, לחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם.

סיכומו של דבר, אין נימוקים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה הראוי בענינו של הנאשם דנן.

אשר לרכיב פסילת רישיון הנהיגה, מוצא בית המשפט, כי לאור חומרת המעשים, ובפרט, שהנאשם עבר העבירות בסמוך לשחרורו ממאסר בגין עבירות דומות; כאשר הוא נוהג ללא רישיון נהיגה; ובזמן פסילה שהוטלה עליו בבית המשפט המחוזי; ולאור הרשעות תעבורתיות נוספות בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת; ולאחר ששבע שנות פסילת רשיון נהיגה לא היה בהן כדי להרתיע את הנאשם – אין מנוס מהמשך הרחקת הנאשם מנהיגה ברכב מנועי, לתקופה משמעותית ביותר.

לעניין זה ראה ע"פ 1535/06 מדינת ישראל נ' יוסי לוי (7.6.2006): "... ומאחר והערעורים הרבים בפנינו למדנו כי תופעה זו של נהגים הנמלטים מפני שוטרים שוב אינה עוד נחלתם של מעטים בלבד, אלא של רבים שחלקם עושה זאת במפגיע ותוך קריאת תגר על שילטון החוק, הנחינו את הערכאות הדיוניות להחמיר בענישה כדי לגמול לעבריינים על רוע מעלליהם, מחד, וכדי לשגר מסר מרתיע לעבריינים – בכוח...". וראה גם ע"פ 9878/09 מדינת ישראל נ' מוסה (20.9.2010): "משטרת ישראל היא הלכה למעשה הגילוי היומיומי של שילטון החוק במדינת ישראל, ומוטלים עליה תפקידם רבים במדינתנו רווית הקשיים... החל מגילוי פשעים ומניעתם וכלה בהתמודדות עם מתקפות טירור אכזריות. שוטרי משטרת ישראל, כמו שאר זרועות הבטחון, עושים לילות כימים למען שמירה על בטחון הציבור, ועל כן מחויבים אנו לעשות ככל שניתן על מנת להגן עליהם מפני מי שמנסים להלך עליהם אימים ולפגוע בעבודתם החשובה, אשר נעשית למען כלל הציבור ולהבטחת בטחונו האישי. ללא הגנה ראויה על אוכפי החוק לא תוכל המדינה להבטיח לציבור הרחב אכיפה יעילה של החוק והבטחת הסדר הציבור". בזיקה לאמור לעיל, אדרש למדגם של הפסיקה הנוהגת לעבירות בהן הורשע הנאשם, תוך שאציין כי בהבניית שיקול הדעת, אין הכוונה לעריכת ממוצע סטטיסטי של טווחי ענישה.

הנאשם הורשע ,על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של ניסיון לחבלה מחמירה בנסיבות מחמירות (סעיף 333 + 335 + 25 לחוק העונשין), בשתי עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בעבירה של תקיפת שוטר ובשתי עבירות של איסור לנהוג בלי רישיון נהיגה.

...

בע"פ 6416/09 עסמאת אבו קנדיל נ' מדינת ישראל (23.2.2010) נדחה ערעורו של הנאשם על חומרת העונש.

מכל המקובץ לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בגין העבירות שביצע הנאשם בנסיבות ביצוען כולל מאסר בפועל הנע בין 24 ל- 48 חודשים לצד מאסר מותנה, פסילה ופיצוי לנפגעת העבירה.

לעניין זה ראה ע"פ 147/21 מדינת ישראל נ' ירין ביטון (14.2.21): "לזאת אוסיף, כי עונשי מאסר מרביים אינם באים לקבוע אך ורק את גבולה העליון של סמכות הענישה שבידי בתי המשפט. עונשים כאמור מבטאים את רמת הענישה הראויה במקרים החמורים ביותר של ביצוע עבירה שבה עסקינן, ומהם ניתן וראוי לגזור את מתחם העונשים עבור מקרים פחות חמורים... הקפדה על זיקה כאמור היא חלק מהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, אשר נעשתה בגדרו של תיקון 113 לחוק העונשין..." לאור האמור, ובאיזון השיקולים השונים, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. מאסר בפועל - 26 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מאחורי סורג ובריח.